ערבית/מדוברת/הבניינים

בערבית קיימים עשרה בניינים שונים:

فَعَل، فِعِل (פַ֫עַל, פִ֫עֵל)
فَعَّل (פַ֫עַּל)
فَاعَل (פַ֫אעַל)
أَفْعَل (אַ֫פְעַל)
تْفَعَّل (תְפַ֫עַּל)
تْفَاعَل (תְפַ֫אעַל)
إِنْفْعَل (אִנְפַ֫עַל)
إِفْتْعَل (אִפְתַ֫עַל)
إِفْعَلّ (אִפְעַ֫לּ – נדיר מאוד)
إِسْتَفْعَل (אִסְתַ֫פְעַל)

קיימים 5 בניינים נוספים בערבית, אך אין משתמשים בהם יותר בתקופתנו. כמו־כן, אין נדרשת ידיעת בניינים אלו במבחני הבגרות בישראל.

חוקרים מערביים מודרניים מיספרו את הבניינים מ-1 עד 10. הסדר בו הבניינים מופיעים לעיל הוא הסדר בו מיספרו החוקרים את הבניינים. כמו בעברית, אותיות השורש מסומנות באותיות פ-ע-ל (בערבית- פאא'-עין-לאם). גם את הבניינים בערבית ניתן להטות בזמנים השונים, להוסיף אליהם כינוי מושא חבור וכו'. בבחינת הבגרות נדרשים רק תשעה בניינים: בניינים 1-8, ובניין 10. להלן טבלאות ובהן הסיומות הייחודיות לכל גוף בכל זמן, וכן ההטיות של הבניינים בזמנים השונים:

זמן עבר

בזמן עבר יש להציב את אותיות השורש במקום אותיות פ-ע-ל בשם הבניין. לאחר-מכן יש להוסיף את הסיומת הייחודית לאותו גוף.
הערה: בזמן עבר בערבית אין מוספיות תחיליות!.

לדוגמה: שורש عقد בבניין 7 (إِنْفْعَل) בגוף אתם/אתן (إِنْتُمْ): إِنْعْقَدْتُمْ / إِنْعْقَدْتُو.

מספר	בניין	אני	אתה	את	הוא	היא	אנחנו	אתם / אתן	הם / הן
1א	فَعَل	فَعَلْت		فَعَلْتِي	فَعَل	فَعْلَت	فَعَلْنَا	فَعَلْتُم / فَعَلْتُو	فَعَلُوا
1ב	فِعِل	فْعِلْت		فْعِلْتِي	فِعِل	فِعْلَت	فْعِلْنَا	فْعِلْتُم / فْعِلْتُو	فِعْلُوا
2	فَعَّل	فَعَّلْت		فَعَّلْتِي	فَعَّل	فَعّلَت	فَعَّلْنَا	فَعَّلْتُم / فَعَّلْتُو	فَعَّلُوا
3	فَاعَل	فَاعَلْت		فَاعَلْتِي	فَاعَل	فَاعْلَت	فَاعَلْنَا	فَاعَلْتُم / فَاعَلْتُو	فَاعَلُوا
4	أَفْعَل	أَفْعَلْت		أَفْعَلْتِي	أَفْعَل	أَفْعَلَت	أَفْعَلْنَا	أَفْعَلْتُم / أَفْعَلْتُو	أَفْعَلُوا
5	تْفَعَّل	تْفَعَّلْت		تْفَعَّلْتِي	تْفَعَّل	تْفَعّلَت	تْفَعَّلْنَا	تْفَعَّلتُم / تْفَعَّلْتُو	تْفَعَّلُوا
6	تْفَاعَل	تْفَاعَلْت		تْفَاعَلْتِي	تْفَاعَل	تْفَاعْلَت	تْفَاعَلْنَا	تْفَاعَلتُم / تْفَاعَلْتُو	تْفَاعَلُوا
7	إِنْفْعَل	إِنْفْعَلْت		إِنْفْعَلْتِي	إِنْفْعَل	إِنْفِعْلَت	إِنْفْعَلْنَا	إِنْفْعَلْتُم / إِنْفْعَلْتُو	إِنْفِعْلُوا
8	إِفْتْعَل	إِفْتْعَلْت		إِفْتْعَلْتِي	إِفْتْعَل	إِفْتِعْلَت	إِفْتْعَلْنَا	إِفْتْعَلْتُم / إِفْتْعَلْتُو	إِفْتِعْلُوا
10	إِسْتَفْعَل	إِسْتَفْعَلْت		إِسْتَفْعَلْتِي	إِسْتَفْعَل	إِسْتَفْعَلَت	إِسْتَفْعَلْنَا	إِسْتَفْعَلْتُم / إِسْتَفْعَلْتُو	إِسْتَفْعَلُوا

זמן עתיד

בזמן עתיד צורת הבניה של הפעלים מעט יותר מורכבת:

1. תחילה יש לרשום את אות אית"ן המתאימה לגוף הדרוש. אותיות האית"ן בערבית זהות ממש לאותיות אית"ן בעברית.

• ا (אליף – מקבילה לאלף) – תבוא רק בגוף ראשון יחיד (אני).
• ي (יא – מקבילה ליוד) – תבוא בגופים: נסתר (הוא), נסתרים (הם), נסתרות (הן).
• ت (תא – מקבילה לתו) – תבוא בגופים: נוכח (אתה), נוכחת (את), נסתרת (היא), נוכחים (אתם), נוכחות (אתן).
• ن (נון – מקבילה לנון) – תבוא בגוף מדברים (אנחנו) בלבד.

הערות:

• שימו לב כי כל הגופים (למעט נסתרות, הערה בהמשך) בערבית מקבלים את אותן אותיות אית"ן שמקבלים הגופים בעברית. עובדה זו יכולה להקל בזכרון האותיות המתאימות לכל גוף.
• גוף נסתרות (הן), על אף שבעברית מקבל ת' כאות אית"ן בעתיד, בערבית יקבל י' (ي) בזמן עתיד.

2. שנית, יש לכתוב את אותיות השורש בתוספת המוספיות של הבניין (זאת בהתאם לכללים המופיעים בהמשך) ובהתאם לניקוד המיוחד לו- לכל בניין מוספיות וניקוד שונה ומיוחד.

3. שלישית, יש להוסיף את סיומת הגוף המתאימה. טבלת סיומות הגופים בזמן עתיד מופיעה להלן:

זמן עתיד
גופים שאינם מצריכים סיומת	גופים המצריכים סיומת
	הגוף	הסיומת (האות לאם מסמלת את לה"פ)
אתה	את	لِي
הוא	אתם	لُوا
היא	הם
אני	אתן	لُوا
אנחנו	הן

חוקי בניית הפעלים בבניינים השונים בזמן עתיד

בניין מס' 1

1. אות אית"ן (חוץ מגוף מדבר) תנוקד בדמה אם עה"פ מנוקדת בדמה., בכסרה אם עה"פ מנוקדת בפתחה או בכסרה.
2. לאחר מכן תופענה אותיות השורש בזו אחר זו. כללי הניקוד:
   1. אות השורש הראשונה תופיע בשווא (סוכון).
   2. אות השורש השנייה תקבל ניקוד לפי הנתון (הסבר בהמשך).
   3. אות השורש השלישית תקבל סוכון, אלא אם כן יש להוסיף לה מוספית סופית (הסבר בהמשך).

לדוגמא: أَكْتُبْ، أَفْتَحْ، أَجْلِسْ אבל يُكْتُبْ، يِفْتَحْ، يِجْلِسْ.

1. לסיום, במידה ויש צורך (הסבר רצ"ב) יש להוסיף סיומת לפועל.

הערות:

• לכל פועל שמופיע בבניין מס' 1 בלבד, יצורף (בבחינות בית-ספריות ובבחינות בגרות) נתון (לעתים נקרא משקל), והוא מסמל את סימן הניקוד שיש לשים על ע' הפועל. סימן זה משתנה בהתאם לשורש, ואין צורך לזכור זאת בע"פ.
• את עשרת הגופים ניתן לחלק ל-2 קבוצות (בהקשר זה): גופים המקבלים סיומת, וגופים שאינם מקבלים סיומת. ניתן לדעת אם הגוף מקבל סיומת או לא לפי המקבילה בעברית. דוגמה: אם יש צורך לכתוב בערבית פועל ששורשו كتب בזמן עתיד בגוף נוכחת, אז ממירים את הפועל לעברית- ומקבלים תכתבי. לפועל זה כמובן יש סיומת, ולכן גם בפועל המקביל בערבית תהיה סיומת. טבלת הסיומות לגופים מופיעה לעיל.

בניינים מס' 2 ו-3

1. אות אית"ן (חוץ מגוף מדבר) תנוקד בסוכון תמיד.
2. לאחר מכן תופענה שלוש אותיות השורש בזו אחר זו:
   1. פה"פ תנוקד בפתחה תמיד. (בבניין 3 בלבד יש להוסיף אליף מאריכה אחרי פה"פ).
   2. עה"פ תנוקד בכסרה תמיד. (בבניין מס' 2 תופיע שדה על עה"פ).
   3. לה"פ תנוקד בסוכון, אלא אם כן יש להוסיף לה מוספית סופית.

לדוגמא: أَفَكِّرْ، أَسَافِرْ אבל يْفَكِّرْ، يْسَافِرْ.

1. לסיום, במידת הצורך יש להוסיף סיומת לפועל.

בניין 4

צורת העתיד של בניין זה זהה לצורת העתיד של בניינים 2 ו-3 מלבד שינוי אחד:
פה"פ תקבל סוכון במקום פתחה.

לדוגמא: يْنَظِّفْ، يْسَاعِدْ אבל يِنْقِذْ.

בניינים 5 ו-6

1. אות אית"ן (חוץ מגוף מדבר) תנוקד בכסרה תמיד.
2. לאחר מכן תבוא ת' ({{ער|ت) הבניין. ניקודה: סוכון.
3. כעת תבואנה 3 אותיות השורש:
   1. פה"פ תנוקד בפתחה תמיד. (בבניין 6 בלבד יש להוסיף אליף מאריכה אחרי פה"פ).
   2. עה"פ תנוקד בפתחה תמיד. (בבניין מס' 5 תופיע שדה על עה"פ).
   3. לה"פ תנוקד בסוכון, אלא אם כן יש להוסיף לה מוספית סופית.

לדוגמא: أَتْكَلَّمْ، أَتْحَادَثْ אבל يِتْكَلَّمْ، يِتْحَادَثْ.

1. לסיום, במידת הצורך יש להוסיף סיומת לפועל.

הערות:

• שימו לב: ההבדלים בין בניינים 5 ו-6 הם אותם ההבדלים שבין בניינים 3 ו-4. עובדה זו יכולה להקל בזכרון הדברים.
• שיטה לזכירת הצורה: בשני הפעלים מופיעות שתי פתחות רצופות!. שמיעת הפעלים עשויה לעזור גם כן.

בניין 7

1. אות אית"ן (חוץ מגוף מדבר) תנוקד בכסרה תמיד.
2. לאחר מכן תבוא נ' ( {{ער|ن ) הבניין. הניקוד: סוכון.
3. כעת תבואנה שלוש אותיות השורש:
   1. פה"פ תנוקד בסוכון.
   2. עה"פ תנוקד בכסרה.
   3. לה"פ תנוקד בסוכון, אלא אם כן יש להוסיף לה מוספית סופית.

לדוגמא: أَنْفْجِرْ אבל يِنْفْجِرْ.

1. לסיום, במידת הצורך יש להוסיף סיומת לפועל.

בניין 8

1. אות אית"ן (חוץ מגוף מדבר) תנוקד בכסרה תמיד.
2. לאחר מכן תבוא פה"פ. ניקודה יהיה סוכון.
3. כעת תבוא ת' ({{ער|ت) הבניין בסוכון.
4. עה"פ תנוקד בכסרה.
5. לה"פ תנוקד בסוכון, אלא אם כן יש להוסיף לה מוספית סופית.

לדוגמא: أَشْتْغِلْ אבל تِشْتْغِلْ.

1. לסיום, במידת הצורך יש להוסיף סיומת לפועל.

הערות:

• הניקוד (ואך ורק הוא) של בניין 7 זהה לחלוטין לניקוד של בניין 8 בעתיד. ניתן יהיה להבחין בעובדה זו גם בשמיעת הפועל. הדבר עשוי להקל בזכרון הצורות.

בניין 10

1. אות אית"ן (חוץ מגוף מדבר) תנוקד בכסרה תמיד.
2. שניה תבוא ס' ({{ער|س) הבניין בסוכון.
3. לאחר מכן תבוא ת' ({{ער|ت) הבניין. הניקוד: פתחה.
4. כעת תבואנה שלוש אותיות השורש:
   1. פה"פ תנוקד בסוכון.
   2. עה"פ תנוקד בכסרה.
   3. לה"פ תנוקד בסוכון, אלא אם כן יש להוסיף לה מוספית סופית.

לדוגמא: أَسْتَقْبِلْ אבל تِسْتَقْبِلْ.

1. לסיום, במידת הצורך יש להוסיף סיומת לפועל.

-

הבניינים

-