ערבית/ספרותית/סימנים וניקוד: הבדלים בין גרסאות בדף

:א. פַתְחַה - <font size=5>'''دَ'''</font size=2> - מקבילה ל'''פתח''' בעברית (A), נהגית כפתח אחורית לפני/אחרי עיצורים נחציים, '''ק''' ו-'''ר''' ובשאר המקרים כפתח רגילה. בארצות המגרב הדוברים הוגים אותה כ'''סגול''' בהברות מוטעמות באזורים שבהם אינה נהגית כתנועה אחורית.

:ב. כַּסְרַה - <font size=5>'''دِ'''</font size=2> - מקבילה ל'''חיריק''' בעברית (I), אך בדרך-כלל נהגית יותר כ'''סגול''' בעברית (E).

:ג. דַמַּה - <font size=5>'''دُ'''</font size=2> - מקבילה ל'''שורוק''' בעברית (U), לפעמים נהגית יותר כ'''קמץ קטן''' בעברית (O) ולפעמים כ'''קובוץ''' בעברית (U)

:ד. סֻכּוּן - <font size=5>'''دْ'''</font size=2> - מקביל ל'''שווא נח''' בעברית.

:א. <font size=5>'''ا'''</font size=2> מאריכה את תנועת הפתחה (<font size=5>'''دَر'''</font size=2> = דַר, <font size=5>'''دَار'''</font size=2> = דַאר).

:ב. <font size=5>'''ي'''</font size=2> מאריכה את תנועת הכסרה (<font size=5>'''دِر'''</font size=2> = דִר, <font size=5>'''دِير'''</font size=2> = דִיר) ונשמעת בבירור כתנועת [i] (כבמלה "שיר").

:ג. <font size=5>'''و'''</font size=2> מאריכה את תנועת הדמה (<font size=5>'''دُر'''</font size=2> = דֻר, <font size=5>'''دُور'''</font size=2> = דוּר) ונשמעת בבירור כתנועת [u] (כבמלה "כלום").

:א. תנוין פתחה - <font size=5>'''سًا'''</font size=2> - כמו "אן". שימו לב שנהוג לכתוב אותה עם הוספה של אם-הקריאה א.

:ב. תנוין כסרה - <font size=5>'''سٍ'''</font size=2> - כמו "אֵן".

:ג. תנוין דמה - <font size=5>'''سٌ'''</font size=2> - כמו "אוֹן".

1. כאשר תנוין פתחה נכתבת על האות "ל" יש להשתמש בצורה המיוחדת של ל ו א <font size=5>'''أَهْلاً'''</font size=2> קראו אַהְלַן.

2. תנוין פתחה יכולה להיכתב גם <font size=5>'''سً'''</font size=2>, גם <font size=5>'''سًا'''</font size=2> וגם <font size=5>'''ساً'''</font size=2>, אך נהוג לכתבה עם האות הסופית א, וכאשר שתי הפתחות כתובות מעל האות שלפניה (<font size=5>'''فًا'''</font size=2>).

::'''''הערה: הערבית, בניגוד לעברית, הופכת את סימן השאלה (?) =''''' <font size=5>'''أينَ ٱلولد'''؟</font size=2>{{ש}}

:ג. ההמזה נכתבת בערבית כמו היתה סימן דיאקריטי, ומצטרפת לאם-הקריאה. הצירוף הזה מכונה "כֻרְסִי" (כסא): כך נכתוב "המזה על כורסי ואו" - <font size=5>'''ؤ'''</font size=2>, וכך "המזה על כורסי יא" - <font size=5>'''ئ'''</font size=2>. ההמזה נכתבת מעל האות אליף - <font size=5>'''أ'''</font size=2>, אך כאשר האות מנוקדת בתנועת הכסרה, גם התנועה וגם ההמזה יורדות אל מתחת לאות - <font size=5>'''إ'''</font size=2>. לעתים תופיע ההמזה ללא "כסא" כלל - <font size=5>'''ﺀ'''</font size=2>.

2. <font size=5>'''دّ'''</font size=2> - שַׁדַּה (<font size=5>'''شَدَّة'''</font size=2>) = דגש חזק

:ב. השדّה מכפילה את העיצור (בדומה להכפלת האות באנגלית) '''בהיגוי בלבד''', לדוגמה: <font size=5>'''عَمَّان'''</font size=2> קראו עַמְמַאן - Amman'.

:ג. כאשר השדّה באה עם כסרה (<font size=5>'''ـِ'''</font size=2>) הכסרה עולה אל מתחת לשדّה, כך: <font size=5>'''ـِّ'''</font size=2>. דוגמה: <font size=5>'''أَلْمُعَلِّم'''</font size=2> קראו אַלְמֻעַלְלִים.

3. <font size=5>'''ٱ'''</font size=2> - וַסְלַה (<font size=5>'''وَصْلَة'''</font size=2>) = אליף שותקת

:א. סימן הווסלה נכתב תמיד מעל האליף (<font size=5>'''ا'''</font size=2>), ולא נכתב על אות אחרת מלבדה, וכן אין להוסיף ניקוד לאליף כאשר ישנה וסלה מעליו.

:ב. הווסלה באה רק על אליף שבאמצע המשפט, ונמצאת מעל לאליף ב [[ערבית/ספרותית/أل הידיעה|<font size=5>'''أل'''</font size=2> הידיעה]] (יילמד בהמשך).

:'''הערה:''' את הווסלה לא חייבים לכתוב. לדוגמה: <font size=5>'''ذَهَبَ ٱلْوَلَد'''</font size=2> קראו דַ'הַבַּלְוַלַד.

4. <font size=5>'''آ'''</font size=2> - מַדַּה = אלף מוארכת

:ב. המדّה נכתבת במקום הצורה <font size=5>'''أا'''</font size=2> (כלומר הארכת תנועת הפתחה באות אליף), ונהגית כמוה בדיוק. לדוגמה: <font size=5>'''آسْيَا'''</font size=2> קראו אַאסְיַה.

5. <font size=5>'''ة'''</font size=2> - תַא מַרְבּוּטַה = סימן הנקבה

:א. היגויה כ-ה כאם-קריאה (כבמלה מכבס'''ה'''), זהה להיגוי <font size=5>'''ا'''</font size=2> בסוף מלה (וגם מחליפה אותה לפעמים; אירופה [אורובא/אורובה] אפשר לכתוב גם <font size=5>'''أُورُوبَا'''</font size=2> וגם <font size=5>'''أُورُوبَة'''</font size=2>).

:ג. מציינת שהמלה היא נקבה, אך לא תמיד נכתבת במלים במין נקבה, לדוגמה: <font size=5>'''مُدِيرَة'''</font size=2> - מנהלת (קראו מוּדִירַה), <font size=5>'''أَرْبَعَة'''</font size=2> - ארבעה (קראו אַרְבַּעַה; ארבעה מתכוון '''לזכר''' ולא לנקבה בדומה לעברית: ארבעה בנים וארבע בנות).

:ה. כאשר ישנה הסמכה יש לקרוא אותה כ-"ת", למשל <font size=5>'''مُدِيرَة مَدْرَسَة'''</font size=2> קראו '''מוּדִירַת מַדְרַסַה''' ולא '''מוּדִירַה מַדְרַסָה''', כמו בעברית, רק שלא נכתבת כ-"ת" (מנהל'''ת''' בית-ספר).

:ו. כאשר היא מנוקדת היגויה כ-"ת", לדוגמה: <font size=5>'''دَوْلَةُ'''</font size=2> קראו דַוְלַתֻ.

:ז. האות <font size=5>'''ت'''</font size=2> (המקבילה ל-"ת" בעברית) מחליפה את ה-<font size=5>'''ة'''</font size=2> כאשר המלה מוטֵית, לדוגמה: <font size=5>'''غُرْفَة'''</font size=2> (חדר; קראו גֿוּרְפַה) - <font size=5>'''غُرْفَتِي'''</font size=2> (חדרי; קראו גֿוּרְפַתִי).

6. <font size=5>'''ى'''</font size=2> - אליף מקצוּרה = אלף שבורה

:א. היגויה כהיגוי <font size=5>'''ة'''</font size=2> ו-<font size=5>'''ا'''</font size=2> בסוף מלה (ה"א כאם-קריאה).

:ג. תמיד לפניה ישנה פתחה, לדוגמה: <font size=5>'''مَتَى'''</font size=2> [קראו מַתַא/מַתַה].

:ד. לפני [[ערבית/ספרותית/כינויי הקניין|כינויי הקניין]] ו[[ערבית/ספרותית/כינויי הפעול|כינויי הפעול]] <font size=5>'''ى'''</font size=2> תהיה ל-<font size=5>'''ا'''</font size=2>, לדוגמה: <font size=5>'''أَلْقُرَى'''</font size=2> - הכפרים = <font size=5>'''قُرَانَا'''</font size=2>.

:ה. בנטיות הפועל ומלות היחס <font size=5>'''ى'''</font size=2> תהיה ל-<font size=5>'''ي'''</font size=2>, לדוגמה: <font size=5>'''رَأَى'''</font size=2> - ראה = <font size=5>'''رَأَيْتُ'''</font size=2> - ראיתי. <font size=5>'''إِلَى'''</font size=2> - אל = <font size=5>'''إِلَيْكَ'''</font size=2> - אליך.

7. <font size=5>'''دٰ'''</font size=2> = אליף קטנה

:א. היא נכתבת כקו ישר מעל לאות. לדוגמה: <font size=5>'''هٰذَا'''</font size=2>

:ב. האליף הקטנה אינה יכולה לבוא באות האחרונה במלה ואין להוסיף מעליה ניקוד או סימנים (למעט מקרה חריג אחד במלה <font size=5>'''أَلْلّٰه'''</font size=2> [אלוהים] כאשר השדّה באה בנוסף לאליף הקטנה).

:ג. נהגית כאליף אם-קריאה. המלה <font size=5>'''هٰذَا'''</font size=2> נהגית <font size=5>'''هَاذَا'''</font size=2>.