לשון/תורת ההגה/חיטוף

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרה[עריכה]

זהו חוק שלפיו תנועה מסויימת הופכת לשווא נע בעקבות ריחוק הטעם במילה. התופעה מתרחשת בעקבות הטיית המילה לרבים, לנקבה או כשמכניסים את המילה לצירוף של סמיכות.

דוגמה[עריכה]

המילה פקיד ביחיד : פָ-קִיד(>).

פָ-קִי-דִים(>) --> פְ-קִי-דים(>).

כלל[עריכה]

קמץ, בהברה פתוחה המרוחקת בשתי הברות (לפחות) ממקום הטעם, הופך לשווא נע.

למעשה, חוק החיטוף הוא הסבר לכלל : שווא שמקורו בתנועה הוא שווא נע.

היכן חל חוק חיטוף?[עריכה]

בכל פעם שישאלו היכן חל חוק החיטוף נטה את המילה למילת מקור ונראה אם מקור השווא בתנועה. למשל : סִפְּרָה --> סִפֵּר. בצורה היסודית של הפועל (אותו גוף ואותו זמן), יש תנועה, ולכן השווא הוא שווא נע.

היכן יחול חוק החיטוף?[עריכה]

בכל פעם שישאלו היכן יחול חוק החיטוף – נטה את המילה לרבים או לנקבה כדי לראות האם התנועה תהפוך לשווא.

למשל : דִבֵּר –(חוק החיטוף)-> דִבְּרו

מהי התנועה שנחטפה?a?e?i?o?[עריכה]

נדע שמתכוונים אל התנועה במילת המקור. כאשר :

  • a = אָ, אַ.
  • e = אֵ, אֶ.
  • i = אִ.
  • o = אׁ, אוׁ.

דוגמה[עריכה]

באיזו מילה נחטפה תנועה e : יַהֲפְכוּ, שִפְּרָה, חָשְבָה, אָמְרוּ.

מילת מקור : יהפוׁך (O), שפֵר (e), חָשַב (a), אָמַר (a).

תשובה : שפר.

דגש חזק – חשוב![עריכה]

חוק החיטוף חל רק בהברות פתוחות, ולכן, בכל פעם שנראה דגש חזק נדע שלא יחול חוק החיטוף, כיוון שדגש חזק סוגר את ההברה.

דוגמה :

  • תַפּוחַ --> תַפ-וחים. חילוק להברות : תפ(ס)-פוח.
  • תַּפוּחַ --> תְפוּחים. חילוק להברות : ת(פ) – פוח.

(נהוג לשאול הרבה בבגרויות)

יוצאים מהכלל[עריכה]

לחוק החיטוף יש הרבה יוצאים מן הכלל. למשל :

  • רָהיט --> רָהִיטים.
  • שָבוע --> שָבועות.

דגשים נוספים[עריכה]

  • תנועות מלאות כמו שורוק או חולם מלא לעולם לא ייחטפו.
  • הברות סגורות לעולם לא ייחטפו.
  • מילים עם דגש לעולם לא ייחטפו.
  • חוק החיטוף על אותיות גרוניות - פעמים רבות, כאשר החיטוף מתבצע על אות גרונית (אחת מאותיות האחר"ע), השווא הנע יוחלף באחת משלושת תנועות החטף, עקב הקושי להגות שווא נע על אות גרונית.

דוגמות נוספות[עריכה]

החיטוף מתרחש גם במערכת הפועל וגם במערכת השם.

במערכת הפועל[עריכה]

  • בָּרַח (צורת המקור של הפועל בָּרְחוּ) - *בָּרַחוּ (חיטוף עקב התרחקות הפתח מן הטעם) - בָּרְחוּ.
  • מֵכִין (צורת המקור של הפועל מְכִינִים) - *מֵכִינִים (חיטוף עקב התרחקות הצירה מן הטעם) - מְכִינִים.
  • פֵאֵר (צורת המקור של הפועל פֵּאֲרָה) - *פֵּאֵרָה (חיטוף עקב התרחקות הצירה מן הטעם) - פֵּאְרָה (חטף) - פֵּאֲרָה.

במערכת השם[עריכה]

  • מַסְמֵר (צורת המקור של שם העצם מַסְמְרִים)- *מַסְמֵרִים (חיטוף עקב התרחקות הצירה מן הטעם) - מַסְמְרִים.
  • שָׂרִיד (צורת המקור של שם העצם שָׁרִידִים)- *שָׂרִידִים (חיטוף עקב התרחקות הקמץ מן הטעם) - שְׂרִידִים.
  • עוֹן + נוֹעַ (המילים המרכיבות את שם העצם מְעוֹנוֹעַ) - מָעוֹנוֹעַ (חיטוף עקב התרחקות הקמץ מן הטעם) - מְעוׁנוֹעַ.