כימיה לבגרות/קשרים בין מולקולאריים

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קשרים בין מולקולאריים, הם סוג של קשר קוולנטי

סוגי קשרים בין מולקולאריים[עריכה]

ישנם 2 סוגי של קשרים הנוצרים בין קשרים מולקולאריים קשרי ואן דר ואלס וקשרי מימן.

קשרי ואן דר ואלס (ו.ד.ו)[עריכה]

בראשית המדע, חשבו מדענים כי קיים רק סוג אחד של קשרים ואלו היו קשרי ואן רד ואלס (בקיצור ו.ד.ו.). קשרי ו.ד.ו יכולים לקרות אחד משני מצבים :

קיטוב קבוע[עריכה]

קיטוב קבוע קורה בין קשרים קוולנטי קוטבי, שם במשך זמן מסוים צד אחד באטום חיובי וצד שני הוא שלילי באופן קבוע (בזמן מסוים וידוע).

קיטוב רגעי[עריכה]

קיטוב רגעי קורה בקשרים קוולנטיים שיתופי במהלך בו הפרוטונים והאלקטרונים מסתובבים סביב הגרעין. בעקבות הסתובבותם הממושכת נוצר מצב בו צד אחד בהם יותר עם אלקטרונים וצד שני פחות ובניהם נוצר הקשר.

הערות :

  • קיטוב רגעי יכול להתרחש גם בגזים אצילים חד אטומים.
  • ההסתברות לקיטוב רגעי גדלה יותר ככל שמספר האטומי גדול יותר (כיוון שיש יותר אלקטרונים ופרוטונים סביב הגרעין.
  • קיטוב רגעי חלשה מקיטוב קבוע.

קשרי מימן[עריכה]

המסקנה אליה הגיעו החוקרים הייתה : ככל שקשרי ו.ד.ו היו חזקים יותר, כך טמפרטורת הרתיחה גדלה ואילו טמפרטורת ההיתוך ירדה.

עם זאת, החוקרים גילו שנקודת הרתיחה של מימן עם אחד מהאטומים: חמצן (O), פלואור (F) וחנקן (N), גבוהה יותר משאר הקשרים (כלומר, אינה מקיימת את המסקנה). לקשר זה, של מימן עם אחת מאותיות ה"נוף" (NOF) קוראים 'קשר מימן'. קשרי מימן חזקים פי כאלפיים מקשרי ו.ד.ו.

מסיסות[עריכה]

חומר נמס בקשר הדומה לקשרו, במילים אחרות קשרי ו.ד.ו ימסו בקשרי ו.ד.ו, ואילו, קשרי מימן ימסו בקשרי מימן (להרחבה : לחץ כאן)

חוזק הקשר[עריכה]

אם מבקשים מאיתנו לדעת איזה חומר יהיה בעל רמת רתיחה גבוהה יותר או ממס פחות נבדוק :

  1. מסה מולרית – בדיקה אם יש בחומר מימן עם אחת מאותיות ה"נוף" כאשר קשרי ו.ד.ו ּ 2000~ = קשרי H +N/O/F.
  2. בדיקה אם מדובר על שני קיטובים שונים כאשר קיטוב רגעי < קיטוב קבוע (בחוזקו). בכדי לדעת אם חומר הוא קיטוב רגעי ניתן לבדוק באיזה קשר הוא נמצא (קוטבי או שיתופי) או לבדוק את מספר האטומי של החומרים.