לדלג לתוכן

יוונית קלאסית/תורת ההגה/דיפתונגים

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

דיפתונג (δίφθογγος) הוא מונח שפרושו ביוונית רצף של שתי תנועות (α, η, ι, ε, ο, ω, υ), כאשר לשון נעה ממיקום אחד בפה אל חלל אחר, למשל מילים :.
הדיפתונגים ביוונית קלאסית מתחלקים לשלושה מחלקות עקריות. הדיפתונג מסתיים ביוטא או אופסילון.

διφθογγοικατακρασιν (נקראות גם ευφωνοι)

[עריכה]

התנועות נהגות יחדיו (כמו ברוב המקרים בעברית) :

דיפתונג צליל
αυ אַוּ
ευ אֶיוּ
ου וּ
αι אַי [1]
ει אֶי
οι אוֹי

διφθονγγοικαταδιεξοδον (נקראות גם κακοφωνοι)

[עריכה]

מבטאים מעט את התנועה הראשונה ומיד עוברים לשניה

דיפתונג צליל
ηυ אֶוּ
(ωυ) אוֹוּ
(υι) וְוי

διφθογγοικατεπικρατειαν

[עריכה]

תנועה אחת נשמע חזקה יותר מהשניה, לפעמים אף לא נשמנעת. דוגמא טובה היא המילה .

דיפתונג צליל
ηι הֶי
ωι אוֹי

תנועה ארוכה עם יוטא

[עריכה]

כאשר יש לנו דיפתונג של תנועה ארוכה (ω, η, α,υ,ε,ο) ואחריה יוטא, היוטא תרשם מתחת לאות [2], דוגמאות :

  1. Πόν - לעמול

ביטול החוק

[עריכה]

דיפתנג, יקרא כדיפתונג, אלא :

  1. אם מעל האותה הראשונה בדיפתונג, יש ספיריטוס, למשל, ὀι = אוֹ-אִי, ἁι=הַי-אִי וכדומה [3].
  2. אם מעל לאות השניה יש accentus, למשל οϊ=או-אי

הערות שוליים

[עריכה]
  1. ^ שייך גם למחלקה השלישית
  2. ^ חשיבות רבה לזיהוי זה כאשרנלמד פועל בנטייה ind
  3. ^ לא להתבלבל! רק על האות הראשונה בדיפתונג, אם על האותה השניה יש דיפתונג קוראים את המילה יחדיו, למשל αἱ = הַי