יוונית קלאסית/האלף בית היווני
מראה
שם | "דפוס" [1] | "כתב" | קריאה |
---|---|---|---|
אלפא | Α | α | א/ה |
אלפא מונשפת | ἂ | אֶ | |
בטא | B | β | בֶ |
גמא | Γ | γ | ג |
דלתא | Δ | δ | ד |
אפסילון | Ε | ε | אֵ |
זטא | Ζ | ζ | ז (סד) |
אטא | Η | η | אַ+אֶ כמו במילה hair hair השמע |
תטא | Θ | θ | לרוב th אך פעמים מעטות גם פ |
יוטא | Ι | ι | י |
קפא | Κ | κ | ק |
למדא | Λ | λ | ל |
מיו | Μ | μ | מ |
ניו | Ν | ν | נ |
קסי | Ξ | ξ | אקס (x), אולם כשקוראים טקסט זה מתעוות ל-ס |
אומיקרון | Ο | ο | אוֹ |
פי | Π | π | פּ |
רוֹ | Ρ | ρ | ר |
סיגמא | Σ | σ(אמצע משפט) ς (בסוף משפט) | ס |
טאו | Τ | τ | ת |
אופסילון | Υ | υ | אָה |
פי | Φ | φ | פְ |
כי | Χ | χ | כ |
פסי | Ψ | ψ | פס |
אומגה | Ω | ω | אוֹ |
- יוטא סובסקריפטום (iota subscriptum)– יוטא הרשומה מתחת לאות. למשל ῶι תראה ביוטא סובסקריפטום כך, ῷ.
- νὺ ἐφελκυστικός – לגוף שלישי יחיד אין סיומת. לפעמים, כמו למשל לפני תנועה מוסיפים בסוף המילה ניו (ν).
- מילה ביוונית מסתיימת באחד מהעיצורים הבאים: ν, ρ, ξ, σ, ψ,
צירופים
[עריכה]צרוף | קריאה |
---|---|
γχ | אנח |
γκ | אנק |
γυ | אן |
ττ - קיים רק בניב אטית מהמאה הרביעית לפנה"ס. בשאר הניבים ולפני המאה הרביעית נהוג היה לכתוב σσ.