טורקית/הכינוי הרומז
הכינוי הרומז
[עריכה]בטורקית ישנם שלושה כינויים רומזים:
- bu - "זה" (לדבר הנמצא בקירבת הדובר והנמען)
- şu - "ההוא/הזה" (לדבר הנמצא מעט רחוק יותר מהדובר, או בין הדובר לנמען)
- o - "ההוא" (לדבר הנמצא רחוק מאד מהדובר ומהנמען)
הכינויים הרומזים מאפשרים לדובר לפנות אל הנמען ולהתייחס לאובייקט מסויים. אם האובייקט קרוב אל הדובר - הוא ישתמש ב bu. אם האובייקט רחוק מהדובר ומהנמען - הדובר ישתמש ב o. כינוי הרמז şu מטפל במצבי הביניים, אך בדרך-כלל קשה למי שאינו שולט בשפה היטב לדעת בדיוק מתי יש להשתמש בו. şu יופיע במצבים בהם המרחק מהדובר הוא גדול מספיק כדי שהכינוי bu כבר לא יתאים, או כאשר האובייקט הנרמז נמצא בין הדובר לנמען. יש גם חשיבות לאפשרות "להצביע" על האובייקט (אם האובייקט נמצא בטווח שמאפשר תפישה שלו באמצעות החושים, הרי שהוא עדיין בטווח ה şu. אם המרחק גדול יותר, נשתמש ב o).
בדרך-כלל כדאי לבחור בין bu ("זה" - קרוב) ו o ("ההוא" - רחוק) ולא להשתמש ב şu, שכן şu עלול לשאת משמעויות שליליות, ככינוי רומז המופנה לאובייקטים שלדובר יש יחס שלילי כלפיהם (והוא "אינו רוצה" להשתמש לגביהם ב bu המרמז על קירבה).
על הכינויים הרומזים אפשר להרכיב רכיבים דקדוקיים שונים, כמו על כל שם עצם רגיל. החריג הוא בכך שהכינויים מטופלים כאילו היתה בסופם האות n, כלומר, כאילו היה מדובר ב bun, şun ו on
- "אלו" - bunlar. "ההם" - şunlar או onlar
- "את זה" - bunu. "בהוא" şunda, או "אל ההוא" - ona, וכו'.
השימוש בכינוי הרומז ייעשה לפני שם העצם הנרמז:
- Bu kitap iyidir - "הספר הזה הוא טוב".
- Bana şu kitabı ver - "תן לי את הספר (שאני מצביע עליו)".
- O ev sever misiniz? Onu severim - "אתה אוהב את הבית הזה?" - "אני אוהב אותו."
כאשר נרצה לרמוז על שם-עצם בריבוי ("הספרים הללו") נשתמש בטורקית דווקא בצורת היחיד של הכינוי הרומז. צורת הרבים תשמש אותנו רק באופן עצמאי. לדוגמא:
- ?Bu kitaplar hakkında ne düşünüyorsunuz - "מה אתה חושב על הספרים הללו?".
- Onları sevmezim - "אני לא אוהב אותם".
- Bunlar kitaplarımdır - "אלה הספרים שלי".
- Bu kitaplar benimdir - "ספרים אלה - שלי".
הכינויים הרומזים בטורקית משמשים לעתים ביצירתן של מילים חדשות:
- gün - "יום". bugün - היום.
- כדאי לציין שבמקרה כזה של "מילים מולחמות" (שתי מילים עצמאיות המוצמדות זו לזו כדי ליצור מילה חדשה) - כללי הרמוניית התנועות אינם חלים.
- bura - "המקום הזה", "כאן". şura - "המקום ההוא (שאני מצביע עליו)", "שם". ora - "המקום הרחוק (שאנחנו מדברים עליו, אבל לא יכולים לראותו מכאן)", "שם".
- הרכיב re/ra - כפוף להרמוניית התנועות - מתווסף לכינויים הרומזים ולמילים דומות ויוצר התייחסות למקום. בדרך-כלל יצטרפו למילים אלה רכיבים המציינים יחס (מיקום):
- buradan - "מכאן".
- oraya - "לשם".
- şuralarda - "באיזור הכללי ההוא (שאני מצביע עליו)"
- הרכיב re/ra - כפוף להרמוניית התנועות - מתווסף לכינויים הרומזים ולמילים דומות ויוצר התייחסות למקום. בדרך-כלל יצטרפו למילים אלה רכיבים המציינים יחס (מיקום):
- bunca - "כמו זה", "בכמות הזו". şunca ו onca - "כמו ההוא", "בכמות ההיא".
- böyle/öyle/şöyle - שלוש המילים הללו יתורגמו לעברית במילה אחת "כך", או "כזה". למעשה, מקורן הוא בצירוף הכינויים הרומזים לסיומת שמשמעותה "כמו...".