טורקית/אלף-בית
< טורקית
האלף-בית הטורקי
[עריכה]להלן הא"ב הטורקי הלטיני שמשמש כיום את דוברי השפה. למעוניינים לראות את הא"ב העותומני שנכתב בטורקיה עד שנת 1928 והוחלף על-ידי אתא תורכ - לחצו כאן.
עיצורים
[עריכה]| העיצורים | ||
|---|---|---|
| הסימון הגראפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי |
| Bb | b | כהגיית "ב" |
| Cc | ʤ | כהגיית דְזְ' |
| Çç | ʧ | כהגיית טְשְ |
| Dd | d | כהגיית "ד" |
| Ff | f | כהגיית "פ רפה" |
| Gg | ɡ ~ ɟ | כהגיית "ג", או כעין "ג" ו"י" עיצורית בקירוב |
| Ğğ | ː, - ~ j | לא נהגה - מאריך את התנועה שלפניו כשמופיע בסוף הברה לפני עיצור או בסוף מלה; לא נהגה כשמופיע בין תנועות, או שנהגה כ"י" עיצורית |
| Hh | h | כהגיית "ה" |
| Jj | ʒ | כהגיית "ז גרושה" |
| Kk | k | כהגיית "כ" |
| Ll | ɫ ~ l | כהגיית למ"ד, או מוולנת - כאחורי הלשון נוגעים בחך/לוע - כבאנגלית |
| Mm | m | כהגיית "מ" |
| Nn | n | כהגיית "נ" |
| Pp | p | כהגיית "פ" |
| Rr | ɾ | כהגיית "ר" לשונית שבפי עדות המזרח ויוצאי אירופה מסוימים |
| Ss | s | כהגיית "ס" |
| Şş | ʃ | כהגיית "ש ימנית" |
| Tt | t | כהגיית "ת" |
| Vv | v | כהגיית "ב רפה" |
| Yy | j | כהגיית "י עיצורית" |
| Zz | z | כהגיית "ז" |
- Qq, Ww, Xx - אינן קיימות באופן רשמי בטורקית, ומשמשות אך ורק מלים שאולות.
תנועות
[עריכה]| התנועות | ||
|---|---|---|
| הסימון הגראפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי |
| Aa | ä | כהגיית פתח |
| Ee | e̞, æ | כהגיית צירי; כהגיית a במלה האנגלית and לפני l m n r בסוף הברה |
| Iı | ɯ | כהגיית שורוק ללא עיגול השפתיים בקירוב |
| İi | i | כהגיית חיריק |
| Oo | o̞ | כהגיית חולם |
| Öö | ø̞ | ליצור עם השפתיים "אוֹ" (o) ובלי שינויין לומר "אֶה" (e) |
| Uu | u | כהגיית שורוק |
| Üü | ʏ | ליצור עם השפתיים "אוּ" (u) ובלי שינויין לומר i במלה האנגלית in |
- אף ש-[ɨ] אינה אחורית היא מסומנת לעתים כ-[ɯ]. זאת משום שהטורקית מבחינה בין שתי מערכות תנועות לפי עיגול השפתיים, לכן דוברי טורקית תופשים את התנועה הזו כמקבילה הבלתי-מעוגלת של /u/.