טורקית/אלף-בית

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

האלף-בית הטורקי[עריכה]

להלן הא"ב הטורקי הלטיני שמשמש כיום את דוברי השפה. למעוניינים לראות את הא"ב העותומני שנכתב בטורקיה עד שנת 1928 והוחלף על-ידי אתא תורכ - לחצו כאן.

עיצורים[עריכה]

העיצורים
הסימון
הגראפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Bb b כהגיית "ב"
Cc ʤ כהגיית דְזְ'
Çç ʧ כהגיית טְשְ
Dd d כהגיית "ד"
Ff f כהגיית "פ רפה"
Gg ɡ ~ ɟ כהגיית "ג", או כעין "ג" ו"י" עיצורית בקירוב
Ğğ ː, - ~ j לא נהגה - מאריך את התנועה שלפניו כשמופיע בסוף הברה לפני עיצור או בסוף מלה;
לא נהגה כשמופיע בין תנועות, או שנהגה כ"י" עיצורית
Hh h כהגיית "ה"
Jj ʒ כהגיית "ז גרושה"
Kk k כהגיית "כ"
Ll ‏~ l כהגיית למ"ד, או מוולנת - כאחורי הלשון נוגעים בחך/לוע - כבאנגלית
Mm m כהגיית "מ"
Nn n כהגיית "נ"
Pp p כהגיית "פ"
Rr ɾ כהגיית "ר" לשונית שבפי עדות המזרח ויוצאי אירופה מסוימים
Ss s כהגיית "ס"
Şş ʃ כהגיית "ש ימנית"
Tt t כהגיית "ת"
Vv v כהגיית "ב רפה"
Yy j כהגיית "י עיצורית"
Zz z כהגיית "ז"
  • Qq, Ww, Xx - אינן קיימות באופן רשמי בטורקית, ומשמשות אך ורק מלים שאולות.

תנועות[עריכה]

התנועות
הסימון
הגראפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Aa כהגיית פתח
Ee , כהגיית צירי; כהגיית a במלה האנגלית and לפני l m n r בסוף הברה
כהגיית שורוק ללא עיגול השפתיים בקירוב
İi כהגיית חיריק
Oo כהגיית חולם
Öö ø̞ ליצור עם השפתיים "אוֹ" (o) ובלי שינויין לומר "אֶה" (e)
Uu כהגיית שורוק
Üü ליצור עם השפתיים "אוּ" (u) ובלי שינויין לומר i במלה האנגלית in
  • אף ש-[ɨ] אינה אחורית היא מסומנת לעתים כ-[ɯ]. זאת משום שהטורקית מבחינה בין שתי מערכות תנועות לפי עיגול השפתיים, לכן דוברי טורקית תופשים את התנועה הזו כמקבילה הבלתי-מעוגלת של /u/.