טורקית/דקדוק/מילות היחס

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מילות היחס[עריכה]

הקדמה[עריכה]

רוב "מילות היחס" בטורקית אינן מילים כלל, אלא סופיות המצטרפות אל השם. רוב הסופיות הללו הן בעלות כמה צורות אפשריות, שהבחירה ביניהן נעשית בהתאם לכללי הרמוניית התנועות.

  • דוגמה:
המילה ev פירושה "בית". המילה dost פירושה "חבר". המילה dondurma פירושה "גלידה". kent היא "עיר".
הסופית המציינת את היחס "מ..." היא dan/den/tan/ten.
הבחירה בין הצורות נקבעת לפי שני שיקולים שונים:
הבחירה בין הצורות המתחילות ב d לצורות המתחילות ב t נקבעת לפי כללי הקוליות.
אחרי עיצור קולי או אחרי תנועה - נבחר בסיומת dan/den.
אחרי עיצור לא קולי נבחר ב tan/ten.
הבחירה בין הסופיות dan/den היא לפי התנועה האחרונה במילת הבסיס.
כאשר תנועה זו היא קידמית - הצורה שתיבחר היא den.
כאשר היא אחורית - נבחר ב dan.
לגבי הבחירה בין tan ו ten יחול כלל דומה.
"מהבית" יהיה evden. "מהחבר" יהיה dosttan. "מהגלידה" יהיה dondurmadan ו"מהעיר" יהיה kentten.

מילות היחס הנפוצות[עריכה]

  • a/e/ya/ye - "ל...","אל ...","עבור ..."
  • da/de/ta/te - "ב..."
  • dan/den/tan/ten - "מ..."
  • ı/i/u/ü/yı/yi/yu/yü - "את ..."
כדאי לשים לב, כי סופיות המתחילות בתנועה (כמו הסופית a/e) יקבלו לפניהן עיצור-מעבר אם מילת הבסיס אליה הן נצמדות מסתיימת בתנועה. כך, במקום לתרגם את הביטוי "את המכונית" ל "araba", הצורה הנכונה היא arabayı.