הקדמה לסוציולוגיה/מגדר

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מגדר לעומת מין[עריכה]

סוציולוגים מבדילים בין מגדר לבין מין. "מגדר" הוא הנשיות או הגבריות של אדם או תכונה כלשהי, כפי שרואה אותה החברה. "מין", לעומת זאת, הוא הזהות הביולוגית, על פיה אדם יכול להיות רק זכר או נקבה.

שימו לב:

נתונים רבים בפרק זה מגיעים מארצות הברית. אם מישהו יכול להשלים/להחליף בנתונים ישראלים, מה טוב!

הבדלה זו חשובה, מכיון שהיא מאפשרת לסוציולוגים לדון במשמעויות ובהשפעות של המגדר באופן ברור. אם הסוציולוג היה מדבר על כיצד המין של אדם הוא דבר מובנה חברתית, קהלו עשוי להתבלבל – שהרי המין הוא דבר קבוע מלידה, ואין לו קשר לחברה. המגדר, לעומת זאת, הוא הצד המוגדר באופן חברתי של המיניות האנושית.

מין[עריכה]

מינים רבים בטבע מחולקים לשני או יותר "מינים". אלה הן קבוצות שעליהן לאחד את החומר הגנטי שלהן בכדי להתרבות, תהליך הקרוי רבייה מינית. לרוב, למין מסויים יש שני מינים – זכר ונקבה. הנקבה מוגדרת כזו שיש לה את תא הרבייה הגדול יותר, ושנושאת את הצאצא.

ביונקים ובמינים רבים אחרים, המין נקבע על ידי כרומוזומי המין, המסומנים ב-X ו-Y. אצל יונקים, לזכר יש אחד מכל אחד (XY), ואילו לנקבה יש לרוב שני X (XX). לכל פרט יש לפחות כרומוזום X אחד, וכרומוזום הY הוא לרוב קצר יותר או חסר בכמה מינים. בבני אדם, "מין" מובן כזהות הביולוגית, כך שאדם יכול להיות רק "גבר" או "אישה".

מגדר[עריכה]

מגדר הוא הציפיות החברתיות ביחס להתנהגות הנאותה מצד נשים ומצד גברים. המונח מגדר אינו מתייחס להבדלים הביולוגיים והפיזיולוגיים בין נשים וגברים אלא לנטיות התרבותיות המקובלות בחברה בהתייחסותה לנשים וגברים . מגדר הוא המרכיב החברתי והייצוגי של המיניות האנושית. אולי הצורה הטובה ביותר להבין מגדר היא לראות אותו כתהליך של ייצוג חברתי. מכיוון שתפקידי מגדר מוגדרים על ידי ציפיות התנהגותיות ונורמות, ברגע שהנורמות והציפיות האלה ידועות ליחיד, הוא יכול לאמץ את ההתנהגות המתאימה למגדר שהוא רוצה להציג. המגדר שאדם רוצה להציג אינו רק רצון פנימי המוגדר על ידי האדם עצמו, אלא הוא גם התפקיד המגדרי שהוא חוּברת אליו על ידי הוריו, חבריו והחברה אליה הוא משתייך.

ניתן דוגמא על מנת להבהיר את העניין. בן ביולוגי עשוי להיות מחונך לשחק את התפקיד הגברי המסורתי, שכולל מאפיינים כגון: עצמאיות, אומץ ואגרסיביות. בת, לעומת זאת, תחונך לשחק את התפקיד הנשי המקביל, הכולל מאפיינים כמו קבלת מרות, רגשיות ואמפתיה. אם החינוך הזה הצליח ולא נדחה, הילדים האלה אכן יתנהגו על פי המגדר שהם חונכו אליו. לדוגמא, הבן ישחק עם חיילי צעצוע ויצטרף לקבוצת אתלטיקה, ואילו הבת תשחק עם בובות ותצטרף לקבוצות קטנות יותר של בנות אחרות.

אולם, מגדר הוא דבר נזיל שעשוי להשתנות. יתכן כי הבן יחליט מאוחר יותר בחייו כי הוא כבר אינו רוצה להציג את עצמו כגברי במובן המסורתי, ועשוי לאמץ תכונות נשיות כלשהן, וכך גם הבת עשוייה לאמץ תכונות גבריות.

יש הטוענים שעצם הגדרת תכונות מסויימות כ"גבריות" או כ"נשיות" מקורה בחברוּת אותה האדם עובר במהלך חייו והיא תלוייה גם בתפישות הרווחות באותה תרבות ו/או בחברה אליה אותה אדם משתייך.

קונפליקט פנימי מגדרי[עריכה]

חלק משמעותי מהאוכלוסיה האנושית אינו בדיוק "נשי" או "גברי". כאשר המין והמגדר מתנגשים זה בזה, התוצאה היא דיסוננס פנימי או קונפליקט. לעתים, הקונפליקט הוא ביולוגי לגמרי, לדוגמא כאשר המין של הכרומוזומים (המין הגנטי) אינו מתאים למין של אברי המין (מין אנטומי).

אך קונפליקט בין הרמות הביולוגיות לרמות הפסיכוחברתיות, כאשר המגדר אינו מתאים למין האנטומי, שכיחות הרבה יותר אך אינן מובנות דיין. חברות שונות מתייחסות לאנשים כאלה בצורות שונות, מהכחשה ודיכוי עד לקבלה של האפשרות של צורות שונות של "מין שלישי". ישנן חברות, שבהן במקום לנסות להעניש את האנשים האלה או לתקן אותם על ידי טיפול פסיכולוגי, מאפשרים להם למלא תפקידים חשובים שתכונותיהם מתאימות לאותם תפקידים, לדוגמא: שאמאנים, טונג-קי, היג'רה ואחרים.

הבדלים ביולוגיים[עריכה]

אם כי חלק גדול מהפרק הזה מצביע על ההבדלים בין נשים לגברים שמקורם ברעיונות חברתיים ותרבותיים, יש להדגיש כי לא כל ההבדלים הם חברתיים כמובן. יש הבדלים משמעותיים בין נשים לגברים גם מבחינה פיזית. לבד מאברי המין השונים, הגבר הממוצע גבוה בעשרה אחוזים, כבד בעשרים אחוזים, וחזק בפלג גופו העליון ב-35 אחוזים מהאשה הממוצעת (יש שטוענים כי ההבדלים הפיזיולוגיים הושפעו בידי החלטות חברתיות/תרבותיות בעבר). אופן השימוש במדדים אלה והמשמעות שלהם היא עניין אחר. מדענים ורופאים מצביעים על כך שהחוזק היחסי של נשים, יחסית לגודל גופן, מראה כי ההבדל בחוזק הוא מינימלי.

נשים, מסיבות שעדיין אינן ברורות, חיות יותר מגברים בממוצע. בארצות הברית, תוחלת החיים הממוצעת לנשים היא 79.8 שנים, ואילו לגברים – 74.4 שנים. ההיפותזה המובילה להסבר תופעה זו היא ההשתפות היתרה של גברים במלחמות כשהם צעירים, יחד עם מתח גבוה יותר במצבים ובעיסוקים שבהם גברים מצויים יותר. תופעה שעדיין אינה מוסברת שיותר עוּברים ממין נקבה שורדים את ההריון מאשר עוברים ממין זכר. יש שטוענים כי הנתונים אינם מדויקים מכיוון שהזיהוי של המין בתקופת ההריון לרוב נעשה בעין, ויתכן כי האינו מדויק.

מבחינה התנהגותית, הגיל לישיבה, יציאת השיניים והליכה שווה לבנים ובנות. אולם, גברים מתחילים להתבגר מבחינה גופנית שנתיים לאחר הנשים בממוצע. נראה כי אין הבדל מבחינת אנטלגנציה, אושר או הערכה עצמית בין נשים לגברים. אולם, הסיכוי של נשים ללקות בבעיות חרדה או בדיכאון גבוה פי שניים מזה של גברים, אך גברים מתאבדים פי שלוש מנשים והסיכוי שלהם להיות אלכוהוליסטים גדול פי חמישה (נשים מנסות להתאבד יותר מגברים אך הן "מצליחות" פחות, מכיוון שהן בדרך כלל משתמשות בתרופות או סמים, בניגוד לגברים שמתשמשים בכלי נשק). לילדות יש פחות סיכוי לסבול מהיפראקטיביות או בעיות דיבור, או להיות בעלות אישיות אנטי-חברתית כבוגרות. לנשים יש חוש ריח מפותח מעט יותר, והן מעוררות מחדש מיד לאחר אורגזמה ביתר קלות מגברים. המשמעות של רבים מההבדלים האלה פתוחה לדיון ופרשנות.

הבדלים חברתיים ופסיכולוגיים[עריכה]

כפי שפירטנו למעלה, יש הבדלים בין המגדרים שניתן לשייכם לביולוגיה. אולם, יש כמה הבדלים המשתנים על פי החברה או התרבות, מה שמראה כי מקורם בהבניות חברתיות. שתי דוגמאות של הבדלי מגדר שאינם קשורים להבדלים ביולוגיים יידונו בהמשך: חינוך ומעמד בכוח-העבודה.

עבודה ותעסוקה[עריכה]

הבדל חברתי-תרבותי ולאו דווקא ביולוגי בין נשים לגברים שעוסקים בו רבות קשור לעבודה ותעסוקה. ההשתתפות של נשים בכוח העבודה השתנתה במידה משמעותית במשך השנים. לפני הקפטליזם והעבודה במפעלים, לנשים היה תפקיד חשוב בייצור המזון ובעבודות הבית. עם עלייתו של הקפטליזם נשים שיחקו תפקיד חשוב בעבודה מחוץ לבית, אם כי ההשתתפות שלהן בעבודה זו ירדה עם הזמן. כמו כן, ההשתתפות של נשים בכוח העבודה משתנה בהתאם למעמדן האישי ולמעמד החברתי שלהן.

נתוני כוח העבודה האמריקאי מדגימים את השינוי במעמדן של הנשים בכוח העבודה. לדוגמא, מאז 1971, ההשתתפות של נשים בכוח העבודה גדלה מ-32 מליון (43.4% מאוכלוסיית הנשים מעל לגיל 16) ל-68 מליון (59.2%). נשים מרוויחות, בממוצע, 17,000$ פחות מגברים. נשים לרוב מתרכזות בעיסוקים פחות רווחיים ופחות יוקרתיים, שנחשבים באופן מסורתי כ"תפקידים של נשים". לבסוף, נשים מקבלות משכורת קטנה יותר מגברים עבור אותה העבודה, לרוב בין 75%-85% ממה שגבר יקבל עבור העבודה. הסיבות להבדלים אלה יידונו למטה.

חינוך[עריכה]

הבדל נוסף בין נשים לגברים בו עוסקים רבות קשור למקום שאליו מגיעות נשים בתחום החינוך וההשכלה. במשך תקופה ארוכה, החינוך הגבוה היה בלעדי לגברים. בסופו של דבר נשים הצליחו להכנס למוסדות ההשכלה הגבוהה. ב-1960, 37.9% מבוגרות בתי הספר התיכוניים המשיכו לקולג', ואילו ב-2002, יותר נשים מגברים המשיכו לקולג' – 68.4% מהנשים לעומת 62.1% מהגברים. כיום יותר נשים זכאיות לתואר ראשון ושני מאשר גברים, ובתואר שלישי - המספר כמעט שווה.

מצד שני, הנשים לרוב מקבלות תארים בתחומים הנתפסים כפחות יוקרתיים – מדעי הרוח והחברה לעומת מדעי הטבע, ונשים עם תארים עדיין מרוויחות פחות מגברים עם תארים מקבילים.

סקסיזם[עריכה]

סקסיזם הוא אפליה כנגד אנשים בשל מינם או מגדרם. ישנן כמה אמונות או גישות הנכנסות תחת כותרת זו:

  • האמונה כי יש לקפח מין מסויים על מנת ליצור שיוויון
  • האמונה כי מין אחד טוב יותר מהשני
  • האמונה כי נשים וגברים שונים מאד אחד מהשני, וכי יש להביא לידי ביטוי את העובדה הזו בחברה, בשפה ובחוק.
  • שנאה פשוטה של נשים או גברים.

האמונות של אנשים בנושא זה מגוונות. יש שחושבים כי לנשים צריכה להיות גישה לכל העיסוקים, חוץ מאשר כמה תפקידים דתיים. אחרים חושבים כי למרות נשים טובות יותר מגברים בכמה היבטים, הגברים עדיפים על הנשים ברוב ההיבטים.

סקסיזם כנגד נשים לעתים קרוי "שוביניזם", אם כי מונח זה הוא למעשה רחב יותר ומציין כל העדפה מוגזמת וקיצונית לקבוצה אליה אתה משתייך, במיוחד כשההעדפה כוללת שנאה כלפי קבוצה יריבה. לפיכך, ניתן להגדיר גם סוגים רבים של פמיניזם כ"שוביניזם". אך לרוב לא מתכוונים לכך במינוח זה, אלא דווקא לשוביניזם גברי.

למרות שהדעה שנשים עדיפות על גברים גם היא סקסיזם, רק בשנים האחרונות החלה לעלות מודעות ל"סקסיזם הפוך" שכזה. צורות שונות של אפליה על רקע מיני היא לא-חוקית בארצות רבות, אך כמעט בכל מדינה יש חוקים המעניקים זכויות או אחראויות מסוימות לאחד מן המינים ולא למין השני.

אלימות[עריכה]

סקסיזם יכול ללבוש צורות רבות, כמו מניעת קבלתן של נשים לקולג'. אחת מהצורות השכיחות של הסקסיזם היא האלימות, במיוחד אלימות כלפי נשים. לגברים יש סיכוי רב יותר להיות הקרבנות של פשע אלים, אך סיכוי נמוך בהרבה להיות קרבנות של תקיפה מינית או אונס. בנוסף, בניגוד לדעה הרווחת, פשעים אלימים רבים, מקרי אונס והתקפות מיניות מבוצעים דווקא על ידי מכרים ולא על ידי זרים.

תיאוריית מגדר[עריכה]

התיאוריה הסוציולוגית מנסה להבין את המגדר – כיצד הוא מובנה חברתית וכן מה המשמעות שלו עבור החברה.

חיברות למגדר[עריכה]

אחת מההבנות שביסוד רוב הגישות התיאורטיות להבדלי מגדר קשורה להבדלים בחיברות למגדר. כאמור לעיל, חיברות הוא תהליך שבו מחונכים חברים פוטנציאלים של הקבוצה להתנהגויות ונורמות של הקבוצה. במקרה של חיברות למגדר, הקבוצות להן מצטרפים הם "גברים" ו"נשים".

הכנות לחיברות למגדר מתחילות עוד לפני הלידה. אחת מהשאלות הראשונות שאנשים שואלים את ההורים לפני הלידה היא מהו מין התינוק. זוהי ההתחלה של הקטגורציה החברתית שתמשיך לכל אורך חייו של האדם. הבדלים רבים בין המגדרים קשורים להבדלים בחיברות, אם כי לא תמיד ניתן לייחס אותם באופן מובהק לחיברות. חשוב לזכור כי המגדר הוא צירוף של כוחות חברתיים וביולוגיים; לפעמים לאחד או לשני יש השפעה גדולה יותר, אך לשניהם יש תפקיד בתהליך זה.

כמה מההשפעות של חיברות למגדר נחקרו. לדוגמא, בנים צעירים מעדיפים ספורט בקבוצות עם חוקים מורכבים, מטרות ברורות, ומנצחים ומפסידים. בנות צעירות מעדיפות משחקים פחות מורכבים בקבוצות קטנות, שאין בהן מנצחים ומפסידים ברורים. להבדלים אלה בין המגדרים עשויה להיות חשיבות ביכולת החברתית בהמשך החיים. בייחוד, מכיוון שבנים עוסקים בדברים שהם עוסקים בהם, הם עשויים להיות מוכנים טוב יותר לחיים ביחד:

  • עיסוק במגוון חברי הקבוצה שבה לאנשים שונים יש תפקידים שונים.
  • תאום פעולות ושמירה על אחידות בתוך הקבוצה.
  • התמודדות עם מערכת של חוקים.
  • עבודה למען מטרות אישיות וקולקטיביות.

החוקר מייחס את ההבדלים האלה בסוגי המשחקים לא להורים או למבוגרים אחרים, אלא למסורת ההיסטורית של הבדלים בין המגדרים. בארצות הברית וברבות ממדינות אירופה, משחקי קבוצות מאורגנים היו מוגבלים לגברים. גם היום, בתי הספר התיכוניים ממשיכים לממן ספורט לגברים במידה רבה יותר מכפי שהם מממנים ספורט נשים.

גרינברגר ושטיינברג (1983) גילו כי ההבדלים בין המגדרים בעבודה ובעיסוקים מתחילים כבר בעבודות הראשונות בגיל ההתבגרות:

  • עבודות ראשונות מובדלות בצורה חזקה לפי מין
  • בנות עובדות פחות שעות מבנים
  • בנות מרוויחות פחות לשעה מבנים
  • המשכורות גבוהות יותר בסוג העיסוקים שגברים שולטים בהם

גרינברגר ושטיינברג מייחסים את ההבדלים האלה לחיברות למגדר ולהזדמנויות השונות הקיימות לבנים ובנות.

תיאוריות של הבדלי מגדר[עריכה]

ישנן תיאוריות סוציולוגיות שעוסקות בשאלת הבדלי המגדר. הסיבה הברורה ביותר היא שיש הבדלים ביולוגיים בין נשים לגברים. סוציוביולוגיים טוענים כי החיים החברתיים כפי שאנו מכירים אותם כיום מושרשים באבולוציה ובביולוגיה האנושית. לדוגמא, הבדלים ביחס ובאסריטיביות כלפי מיניות יוחסו לאבולוציה ולפיזיולוגיה. נשים, שמשקיעות יותר ביצירה, בנשיאה ובגידול הילדים, נוטות להעדיף יחסים מונוגמיים, מכיון שבן זוג שעוזר להם מגדיל את סיכויי השרידה של הילד. גברים, לעומת זאת, נוטים פחות למונוגמיה מכיוון שההשקעה שלהם בצאצא יכולה להיות (ואף עשויה להיות) פחותה מהרבה מזו של הנשים. לפיכך, נשים ימשכו לגברים שיוכלו להעניק להן תמיכה (הגנה ומשאבים) ואילו גברים ימשכו לנשים פוריות (הסימנים לנשים כאלה השתנו במשך השנים).

גישה תיאורטית אחרת להבנת הבדלי מגדר מתייחסת יותר לחיברות למגדר. האינטראקציוניזם הסימבולי טוען כי בני אדם מפתחים זהות עצמית והבנה של האני דרך האינטראקציה היומית שלהם עם אנשים אחרים. בעקבות המשמעות שעולה מהאינטראקציות האלה, הם מתחילים להבין כיצד אנשים רואים אותם וכיצד העולם פועל. לגבי מגדר, גישה זו תטען שהוא מתפתח דרך האינטראקציות האלה. אנשים מפתחים זהות עצמית דרך איך שהם חושבים שאנשים אחרים רואים אותם.

תיאוריות של המשמעות של המגדר[עריכה]

צורה אחרת לגשת אל הבדלי המגדר היא להסתכל על המשמעויות של המגדר, כמו גם על המרכיבים השונים שעשויים היו להביא להבדלי המגדר.

גישה אחת להבין את תפקידי המגדרים היא הגישה הפונקציונאליסטית-מבנית של טלקוט פרסונס (1942). על פי גישה זו, המגדרים משלימים זה את זה – הנשים מטפלות בבית ואילו הגברים מספקים משאבים עבור הבית. ישנה ביקורת כלפי גישה זו מכיוון שהיא תומכת בסטטוס קוו ונותנת תירוץ לדיכוי הנשים.

גישה הפוכה לזו היא הניתוח של תיאוריית הקונפליקט החברתי. על פי ראייה זו, יש להבין את יחסי המגדר במושגים של כוח. השלטון של גברים על נשים הוא נסיון לשמר את הכוח ואת היתרונות של הגברים על פני הנשים.

לבסוף, הפמיניזם היא גישה נוספת ליחסי המגדר. הטענה העיקרית של הפמיניזם דומה לזו של תיאוריית הקונפליקט בכך שהיא רואה את יחסי המגדר כעניין של כוח. כמו כן, הפמיניזם הוא נורמטיבי – הוא טוען כי על החברה להשתנות כך שיהיה שוויון מלא יותר בחברה.

דוגמאות למחקרים[עריכה]

ראנד והול (1983) רצו לחקור האם יש הבדל בין יכולתם של גברים ונשים להעריך נכונה עד כמה הם מושכים. החוקרים ביקשו מ-55 סטודנטים למלא שאלונים בהם הם מעריכים עד כמה הם מושכים. לאחר מכן, החוקרים השתמשו בצוות שופטים שיעריך את רמת המשיכה של המשתתפים. תוצאות המחקר מראות כי נשים מדייקות למדי בהערכה של המשיכה שלהן ואילו גברים לא. התוצאות מוסברות בחשיבות הגדולה יותר של תכונה זו לנשים מאשר לגברים. מכיון שהמשיכה שלהן חשובה יותר בחיי הנשים מאשר הגברים, הן מודעות יותר לכך.

טיקמייר (1981) היה מעוניין בהבדלים בין המינים מבחינת חלוקת העושר. כשהוא משתמש במידע ביוגרפי ממגזינים וספרים וכן מנתוני מס הכנסה, טיקמייר גילה כי:

  • יש פחות נשים עשירות מאשר גברים עשירים.
  • לא ברור לחלוטין האם יש הבדל ביניהם מבחינת מקורות העושר, אך נראה שיש סיכוי גדול יותר לכך שעושרן של נשים יגיע מירושה (בעיקר מבעליהן).
  • יש סיכוי פחות לנשים לשלוט על הונן מאשר לגברים, ויש פחות סיכוי שהן יעסקו בהגדלת הונן על ידי השקעות.

טיקימייר מייחס את ההבדלים בחלוקת העושר לנסיבות היסטוריות של אפליה מגדרית. עד למאה ה-19, לנשים לא היתה אפשרות שתהיה להן בעלות על רכוש וההשתתפות של נשים בכוח העבודה מחוץ לבית היתה מצומצמת. מסתבר, כי ככל שיהיה שיוויון גבוה יותר בין נשים לגברים מבחינת תעסוקה וחינוך, כך יגדל השוויון מבחינת העושר.