היסטוריה לבגרות/היריבות בין ארה"ב ובריה"מ וראשית "המלחמה הקרה"/ביטויי היריבות בשנות ה-40 וה-50, והשפעתם על היחסים בין המעצמות

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

1)הקמת "הדמוקרטיות העממיות"-יצירת "מסך הברזל"[עריכה]

הקמת הדמוקרטיות העממיות[עריכה]

המטרות:

1)סיבה אסטרטגית ביטחונית:בריה"מ שאפה לבצר את מעמדה ולהקטין את הסיכון המתקפה מכיוון מערב.

2)סיבה אידיאולוגית:בריה"מ רצתה להביא להתפשטות האידיאולוגיה הקומוניסטית במזרח אירופה ולהקטין את השפעת המערב.

3)סיבה כלכלית:בעקבות החורבן הכלכלי של אירופה לאחר המלחמה סטאלין ניצל את המדינות המשוחררות באמצעות העברת מקורות אנרגיה וחומרי גלם ממדינות אלה לארצו,כך קיווה לחזק את מדינתו.

תהליך הקמתן:

שלב א':הוקמו ממשלות זמניות עד לקיומן של בחירות. הממשלות הזמניות פעלו לפי הנחיות ממוסקבה.

שלב ב':התקיימו בחירת לייסוד ממשלות קבועות. תחת טרור הצבא האדום זכו המפלגות הקומוניסטיות והוקמו הדמוקרטיות העממיות.

שלב ג':נערכו טיהורים בתוך המפלגות הקומוניסטיות ומונו נציגים מטעם סטאלין לשלטון.

נאום "מסך הברזל" של צ'רצ'יל[עריכה]

מדינות המערב ובראשם ארה"ב הבינו כי שיתוף פעולה בין הגושים לא יכול להיות במצב זה.אירופה החדשה לאחר מלה"ע ה2 הייתה בצורה של 2 גושים עוינים.נשיא ארה"ב טרומן ביקש לעצור את ההתפשטות הקומוניסטית ולהתחיל במדיניות בלימה."המלחמה הקרה" פרצה לתודעת הציבור בעקבות נאום "מסך הברזל של צ'רצ'יל,ראש ממשלת בריטניה. ב"מסך הברזל" הכוונה למעין מחיצה דמיונית המפרידה בין 2 חלקיה של אירופה.חלק אחד נתון בהשפעת הקומוניזם וחלק אחר נתון בהשפעת הדמוקרטיה.הניתוק בין 2 הגושים אפשר לסטאלין ליישם את מדיניותו ללא התערבות או התנגדות.

צ'רצ'יל קובע בנאומו:

  • בריה"מ חותרת להשתלט על אירופה ועל אזורים אחרים בעולם
  • ברגע שבריה"מ משתלטת על אזור כלשהו היא כופה עליו משטר לפי רוחה ולא מאפשרת להשתחרר משליטתה.
  • אסור לאמץ מדינות פייסנית כלפי בריה"מ מכיוון שבריה"מ מזלזלת ומנצלת חולשה זו כדי לקדם את מדיניותה.

2)דוקטרינת טרומן ותוכנית מרשל - המניעים לגיבושן ותוכנן[עריכה]

דוקטרינת טרומן[עריכה]

המניעים לגיבושה:

1) האירועים ביוון ובתורכיה שהובילו לפרסום דוקטרינת טרומן: בשנת 1946 התקוממו קומוניסטים יוונים נגד השלטון. בתגובה הודיעו הבריטים שתמכו בשלטון ביוון לאמריקאים כי אינם יכולים להמשיך בבלימת הקומוניזם עקב קשיים כלכליים. בריה"מ לחצה על תורכיה שנתמכה ע"י בריטניה לבצע תיקוני גבול בין 2 המדינות ובכך לשפר את מעמדה של בריה"מ במיצרי הבוספורוס והדרדנלים, מיצרים אשר היוו גשר בין הים השחור לבין הים התיכון ולמזרח התיכון כולו. העימות הבינגושי הראשון הזה הדגיש את הצורך בתוכנית שתבלום את הקומוניזם ושתמנע את היווצרותם של תנאים נוחים לחדירת הקומוניזם למדינות חלשות.

2) ארה"ב הגיעה למסקנה שרק סיוע כלכלי למדינות הדמוקרטיות יסייע לייצב את שלטונן ויבטיח את אמון העם במשטר הדמוקרטי וכך ימנע עליית משטרים רודניים.

3) עלה הצורך לבלום ולהציב גבולות ברורים בפני הסובייטים, אחרת תנסה ברית המועצות להרחיב את תחומי השפעתה ולהתפשט למדינות נוספות.

תוכנה של דוקטרינת טרומן:

  • ארה"ב נוטשת את המדיניות הבדלנית והופכת להיות מנהיגת העולם החופשי כנגד העולם הטוטאליטרי.
  • הקומוניזם מהווה כוח תוקפני מטבעו החותר לשלטו עולמי ואינו בוחל באמצעים, ברוח זו פועלת בריה"מ לערער את יציבותן של מדינות חופשיות.
  • המשטרים הטוטאליטריים ניזונים מדלות עוני ומחסור ולכן יש לסייע כלכלית למדינות העולם המבקשות סיוע כזה.
  • ניגוד האינטרסים בין הקומוניזם לבין העולם החופשי הם מוחלטים ולא תיתכן אפשרות של שותפות ביניהם.
  • ארה"ב היא הכוח היחידי המסוגל להתייצב מול הסכנה הקומוניסטית ולבלום אותה בכל מקום בעולם.
  • מתפקידה של ארה"ב ליצור תנאים שיאפשרו לעמי העולם לחיות חיים חופשיים מכפייה.

משמעות דוקטרינת טרומן:

הכרזת מלחמה בלתי רשמית נגד הסובייטים. ארה"ב התחייבה לעזור לכל עם חופשי המנסים לדכאו. המדיניות הפכה מבדלנות למדיניות של מעורבות בענייני העולם. כך ארה"ב הגישה סיוע כלכלי של 400 מליון דולר לתורכיה ויוון.

תוכנית מרשל[עריכה]

באירופה לאחר המלחמה שרר מצב כלכלי קשה. הסיוע הכלכלי של ארה"ב לתורכיה ויוון היה קצה הקרחון. כדי לשקם את אירופה היה צורך בסיוע מסיבי מצד האמריקאים. שר החוץ האמריקאי ג'ורג' מרשל הציע תוכנית סיוע למדינות אירופה בקיץ 1947 הנקראת "תוכנית מרשל". ארה"ב הביעה את נכונותה להגיש סיוע כלכלי לכל מדינה באירופה כולל מדינות הגוש המזרחי. במסגרת תוכנית הסיוע ארה"ב העבירה 13 מיליארד דולר ל-16 מדינות אירופה שהביעו רצונן להצטרף לתוכנית הסיוע.

הגורמים לתוכנית מרשל

1) המצב הכלכלי באירופה - כבר בשנות ה-30 אירופה הייתה במצב כלכלי קשה. ההכנות לקראת המלחמה גבו אף הן את מחירן, וכמובן שהמלחמה עצמה הרעה את המצב. אנשים איבדו את בתיהם ופרנסתם. גורם נוסף שהשפיע על כלכלת אירופה היה המדיניות הנאצית במהלך המלחמה - ניצול כלכלי של השטחים הכבושים. מצבה הכלכלי של אירופה לאחר המלחמה היה קשה מכדי שתוכל להשתקם בכוחות עצמה והיא הייתה זקוקה לסיוע חיצוני.

2) כלכלת ארה"ב - בארה"ב הבינו שהנזק שנגרם לכלכלת אירופה ישפיע גם על הכלכלה האמריקאית, שכן הייצוא לאירופה יפחת. תקדים לכך ניתן לראות במלחמת העולם ה-1: אחרי המלחמה שערי אירופה נסגרו לייבוא, מה שהיה אחד הגורמים למשבר הכלכלי של 1929. המסקנה הייתה שיש לחזק את הכלכלה האירופית ואת כוח הקנייה של אירופה, לטובת ארה"ב.

3) בלימת הקומוניזם - תוכנית מרשל היוותה יישום של דוקטרינת טרומן מבחינה כלכלית. היא חיזקה את מדינות אירופה כ"חיסון" כנגד השתלטות סובייטית.

משמעות תוכנית מרשל

1) חיזקה את התלות הכלכלית של אירופה בארה"ב.

2) תוכנית מרשל החזירה את האמון של המערב בכוחו.

3) תוכנית מרשל תרמה ליצירת שיתוף כלכלי בין המדינות.

4) דרדרה את מצב היחסים בין ארה"ב לברה"מ, שראתה את התוכנית כמזימת השתלטות אמריקאית על כלכלת אירופה וניסיון לפגיעה בברה"מ ובבנות בריתה. תוכנית מרשל הייתה אחד הגורמים להקמת הקומקון (ברית כלכלית קומוניסטית).

סיכום תוכנית מרשל ודוקטרינת טרומן[עריכה]

דוקטרינת טרומן ותוכנית מרשל היו מהגורמים הבולטים לעימות בין המעצמות כיוון שנתפסו בעיני סטאלין כמזימה קפיטליסטית המכוונת נגד הקומוניזם.אחת המטרות המרכזיות של ארה"ב הייתה למנוע את התפשטות הקומוניזם מתוך הבנה כי מצוקה כלכלית היא קרקע נוחה לצמיחת משטרים טוטאליטאריים.המעבר ממדיניות בדלנית למדיניות הבלימה הפך את ארה"ב למעצמה עולמית המופקדת על השלום והביטחון בעולם.

3)משבר ברלין - גורמים והסבר כיצד מאפייני "המלחמה הקרה" באו לידי ביטוי במשבר זה[עריכה]

בזמן המלחמה, שאיפת בעלות הברית הייתה להחליש את גרמניה ולהכניע אותה. בועידת יאלטה (פברואר 1945), שדנה בין היתר בגורל אירופה אחרי המלחמה, התעורר חשד לגבי כוונותיה של ברה"מ לגבי גרמניה וכן החשש שהחלשת יתר של גרמניה תוביל להשתלטות סובייטית עליה. למרות זאת, ההחלטות בועידת יאלטה היו קשות מאוד ביחסן לגרמניה, בין היתר כתוצאה של לחץ מצד רוסיה. הוחלט לחלק את גרמניה ל-4 אזורי כיבוש: סובייטי, צרפתי, בריטי ואמריקאי. כך נעשה גם בבירתה, ברלין, אף שהיא הייתה בשטח ההשפעה הרוסי. במו כן נקבע שמחצית מהפיצויים שיהיה על גרמניה לשלם לאחר המלחמה יועברו לרוסיה. לאחר ועידת יאלטה, המערב הבין את גודל הנזק שעולל לגרמניה. בועידת פוטסדאם (יולי 1945) המערב ניסתה לרכך את הפגיעה, ע"י הוספת הערות לחוזה שנחתם ביאלטה לפיהן השאיפה היא לשקם את גרמניה מבחינה פוליטית (להקים בה משטר דמוקרטי) וליצור לה כלכלה אחידה.

כשברה"מ קיבלה לידיה את השליטה על השטחים שיועדו לה בגרמניה, היא החלה לנצל אותם מבחינה כלכלית ולהעביר מהם משאבים אליה. הסתמן שאין לברה"מ כוונה לאפשר את האחדת כלכלת גרמניה, בניגוד להסכמים. כמו כן, היא טיפחה מנהיגים קומוניסטיים בגרמניה, מה שאותת שאין בכוונתה לטפח את הדמוקרטיה בגרמניה.

המצב הכלכלי בגרמניה היה קשה ביותר, מה שחייב רפורמות כלכליות. המערב, באופן חד צדדי, החליף את המטבע הישן של גרמניה (רייכמארק) במטבע חדש (דויטשמארק) ביוני 1948. כעבור שלושה ימים הוכרז שהמטבע החדש יוכנס גם לברלין. ברה"מ התנגדה בתוקף לצעד זה בטענה שברלין נמצאת בתחום השפעה סובייטי.


תגובת הרוסים: הרוסים הגיבו באופן קשה. הם הטילו מצור יבשתי על ברלין, ע"י סגירת דרכי התחבורה היבשתיות אליה (חסימת מסילות רכבת וכבישים). 2 וחצי מליון תושבי ברלין המערבית היו בסכנת רעב ומחסור בעצים להסקה וניתוק מקשרי דואר. הנחת הרוסים הייתה שמצוקת תושבי ברלין תוביל להסדרים חדשים, נוחים יותר מבחינת ברה"מ, עם המערב.

תגובת האמריקאים: האמריקאים הודיעו שלא יוותרו על ברלין, ועד סיום המצור הן יספקו לה את כל צרכיה. הוקמה רכבת אווירית שמנתה אלפי מטוסי תובלה שהובילו מדי יום, בכל מזג אוויר, אלפי טון של ציוד, מזון, חומרי גלם, מוצרי צריכה ועוד לברלין. המצור נערך 321 יום - כמעט שנה. במהלך תקופה זו, בוצעו בברלין כ-280,000 נחיתות של מטוסי חיל התובלה האמריקאיים. טרומן הכניס לקו הגבול 60 מפציצים כבדים מחומשים בראשי נפץ גרעיניים, ואיים כי יפעיל אותם במקרה של פגיעה במטוסי התובלה האמריקאיים. בסופו של דבר השתכנעו הרוסים שהמצור לא ישיג דבר והסירו אותו.

תוצאות המשבר:

  • ארה"ב הוכיחה בפני העולם שמדיניות הבלימה היא האסטרטגיה הנכונה להתמודדות עם ברה"מ. טרומן הפגין שיקול דעת ואחריות בכך שביכר את פיתרון הרכבת האווירית על פני יציאה למלחמה נגד ברה"מ. כמו כן, ארה"ב הוכיחה את עמידותה בעיתות משבר. כך חוזק אמון ארצות אירופה בארה"ב. כמו כן, חוזקה התלות של מערב גרמניה (ומערב ברלין בפרט) באמריקאיים.
  • פגיעה במעמדה של ברה"מ, שהוביל להפסקת ניסיונות התפשטותה באירופה.
  • גבולות אירופה נקבעו ו"מסך הברזל" נחתם, לא צורפו עוד מדינות לגוש הקומוניסטי. סטלין העביר את מאמצי הפצת הקומוניזם לדרום אמריקה ולאפריקה.
  • הוקמו 2 מדינות גרמניות; גרמניה המערבית הדמוקרטית, שהסתייעה רבות בארה"ב והשתקמה כלכלית בצורה מופלאה, וגרמניה המזרחית ("הרפובליקה הדמוקרטית") אשר הייתה גרורה קומוניסטית. זאת בניגוד לשאיפה לאחד את גרמניה למדינה דמוקרטית אחת. גם ברלין נותרה מחולקת.
  • הקמת "חומת ברלין" ב-1951, שהפרידה בין ברלין הסובייטית והדמוקרטית, בעקבות בריחות רבות מהחלק המזרחי למערבי (רק בשנות ה-50' ברחו כ-2 מיליון תושבים).
  • הקמת נאט"ו (North Atlantic Treaty Organization) בשנת 1949. הייתה זו ברית צבאית שהגנה על חברותיה והתבססה בעיקר על כוחה של ארה"ב והנשק הגרעיני שלה.
  • משבר ברלין היווה את סיום השלב הראשון של המלחמה הקרה-שלב ההצייצבות באירופה ,כלומר ההתפשטות הקומוניסטית באירופה נפסקה.
  • הוכחה עדיפותה הטכנולוגית של ארה"ב על ברה"מ.

מאפייני המלחמה הקרה במשבר ברלין:

1) המדינות היריבות במשבר היו מדינות הגוש המזרחי בראשות בריה"מ מול מדינות הגוש המערבי בראשות ארה"ב (וגם בריטניה וצרפת).

2) מאבק אידיאולוגי (כלכלי ופוליטי) - קומוניזם מול דמוקרטיה.

3) 2 המחנות נמנעו מעימות צבאי ישיר לאורך כל המשבר, דבר אשר אפיין מאוד את "המלחמה הקרה"

4) מאבק בין המעצמות על שטח מדינה, אף אחת מהמעצמות לא רצתה לוותר.

5) המדינה חולקה ל2 ובהמשך נבנתה חומת ברלין בדומה ל"מסך הברזל" שאפיין את המלחמה הקרה.

4) הקמת אירגונים צבאיים וכלכליים באירופה - ברית נאט"ו, ברית ורשה, השוק האירופאי המשותף, הקומיקון[עריכה]

הקומינפורם (גוף תעמולתי): גוש מפלגות קומוניסטיות שמטרתו לחזק את מזרח אירופה.בארגון זה היו חברים נציגי המפלגות הקומוניסטיות ממדינות מזרח אירופה,צרפת ואיטליה.ברית זו נועדה לאפשר לבריה"מ להתערב בעניינהן הפנימיים של מדינות הברית והכתבת קו תוקפני כלפי המערב ושמירה על נאמנותן של מדינות מזרח אירופה לגוש הקומוניסטי.הברית שימשה מכשיר לעידוד המהפכה הקןמוניסטית במדינות נוספות(צרפת,איטליה) ולעצור את ההתפשטות של האימפריה האמריקאית.

ברית נאט"ו: האמריקאים הקימו את "ארגון הברית הצפון אטלנטית"- N.A.T.O כביטוי נוסף של מדיניות הבלימה שלהם.היא גובשה ביוזמת מזכיר המדינה בשנת 1949 אשר יזם ברית צבאית בין ארה"ב לבין מדינות מערב אירופה.היא הנציחה מבחינה צבאית את חלוקת אירופה ולכן היא מציינת את שיאה של מדיניות הבלימה.מדינות המערב ראו בברית הזאת כחיץ בינם לבין הסובייטי היא בעצם נועדה להגן עליה.בראשה הוצב אייזנהאואר. מרכזה הוקם בפריז והועבר בשנות ה-60 לבריסל,בירת בלגיה.נקבע כי כאשר אחת ממדינות הברית תותקף זה ייחשב להתקפה על כל מדינות הברית,בעצם ארה"ב העניקה כך הגנה גרעינית לכל מדינות מערב אירופה. נשיא ארה"ב אישר הצבת 4 דיוויזיות שכללו 200,000 חיילים אמריקאים באירופה שהם יהיו חלק מהמערך הצבאי של הברית וצייד אותם בנשק קונבנציונאלי וגרעיני.יש הטוענים שברית נאט"ו היא תגובה חריפה מדי לאיום מצד בריה"מ ועפ"י גישה זו לא הייתה שום הוכחה לכוונת הרוסים לכבוש את מערב אירופה. בתגובה לברית נאט"ו הוקמה ברית ורשה כברית נגדית בשנת 1955.הקמת נאט"ו נתנה למערב תחושה של ביטחון אך כאשר נודע להם כי בריה"מ ייצרה נשק גרעיני התערערה העליונות של האמריקאים על הסובייטים.

ברית ורשה: עד שנת 1955 בריה"מ הסתפקה בחוזי ידידות עם גרורותיה,אך לאור משבר ברלין,הקמת נאט"ו(ושילוב מערב גרמניה בברית נאט"ו) היא הגיעה למסקנה שעליה להקים ברית צבאית כפי שעשה המערב.בעצם זה היה שלב נוסף בהשתלטות של בריה"מ על מדינות מזרח אירופה.בריה"מ ראתה בבנשק האמריקאי שהוצב על אדמת גרמניה כאיום ממשי עליה.הברית הידקה את הקשרים בין המדינות הגרורות בגוש הקומוניסטי והגבירה את הפיקו על הגרורות ע"י הצבת כוחות סובייטיםן בשטחן.היא העניקה זכות לכל חברה להתערב בעיניינים הפנימיים של חברה אחרת על מנת שתמנעאת פרישתה מהברית.בקיץ 1968 פלשו צבאות הברית לצ'כסלובקיה כחלק מהתערבות זאת.

משמעות הברית:

  • בריה"מ בעזרת הברית יכולה להחזיק צבא בכל שטח מזרח אירופה ולבצע תמרונים משותפים.
  • הברית כללה 30 דדוויזיות הרבה יותר מברית נאט"ו
  • הברית מנעה את השפעת ארה"ב על מדינות הגוש הקומוניסטי וחיזקה את החיץ בין הגושים

השוק האירופאי המשותף: לאחר מלה"ע השנייה אירופה הייתה חרבה.לצדינות מערב אירופה היה ברור כי עליהם להתאחד כדי לעמוד מול שתי מעצמות העל החדשות.מטרת האיגוד הייתה לפתח מבחינה כלכלית את מדינות מערב אירופה ע"י איחוד המשקים הלאומיים למשק על לאומי כולל וע"י כך לעלות את רמת החיים של האוכלוסיות במדינותה שונות ולבלום את ההשפעה הסובייטית במדינות מערב אירופה.בהסכם בשנת 1957 נכלוו 6 מדינות בארגון:צרפת,גרמניה המערבית,איטליה,בלגיה,הולנד ולוקסמבורג.מאוחר יותר הצטרפו מדינות נוספות.הארגון פעל בעיקר לביטול הנכסים בין המדינות החברות,קביעת תעריף מס אחיד כלפי חוץ,תיאום כלכלי ןחצירת בנק אירופאי להשקעות וקרן סוציאלית אירופאית שתאפשר את רמת החיים של הפועלים.הקמת השוק האירופאי המשותף הביאה להחזרת המעמד הבינלאומי של אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה

הקומיקון: כמענה לתוכנית מרשל הקימה בירה"מ את הקומיקון אשר בא לתת מענה לבעיות הכלכליות של מדינות הגוש המזרחי.מטרת הארגון הייתה לפתח כלכלחת את מדינות הגוש הקומוניסטי ולקשור בין המדינות בגוש קשרי מסחר תוך כפיפות להנהגת בריה"מ. אך בגלל הקשיים הכלכליים הרבים של המשק הסובייטי הארגון לא הצליח להביא לפיתוח כלכלי של מדינות הגוש המזרחי.בפועל, הקומיקון ניצל כלכלית את המדינות הגרורות וסייע לבריה"מ בכך שהיא בעצם ניצלה את המשאבים שבשטחי הגרורות שלה והגבירה את התלות של המדינות הגרורות ברוסיה. חברות הקומיקון התחייבו למכור לבריה"מ את התוצרת שלהם במחירים נמוכים בעוד שרוסיה מכרה להם את הצוצרת שלה במחירים גבוהים,היא גם סיפקה חומרי גלם וקיבלה מגרורותיה מוצרים מוגמרים.איכות המוצרים הייתה ירודה כי לא הייתה תחרות ולא הייתה חשיפה למוצרים מהמערב