היסטוריה לבגרות/בעיית הפליטים ו"העקורים" עם סיום המלחמה והשואה
לאחר מלחמת העולם השנייה היו מליוני בני אדם שנותרו ללא קורת גג וחסרי כל והם החלו לנדוד באירופה ואסיה.חלקם נדדו כי גורשו באופן יזום ורובם ברחו מאזורי הקרבות.בנוסף גם המוני גרמנים גורשו מן האזורים ששוחררו על ידי השלטון הנאצי בעיקר בפולין וחבל הסודטים בצ'כוסלובקיה שהיה מיושב בכ-3 מליון גרמנים
עד שנת 1947 הפליטים התרכזו באירופה והם מנו כ-10 מליון פליטים. רבים שבו לבתיהם בעיקר חיילים, שבויים, והיהודים ששבו לבתיהם גילו שבתיהם נתפסו על ידי הפולנים וזכו ליחס עוין במיוחד.
במזרח הרחוק חזרו מליוני סינים לבתיהם לאחר שגורשו על ידי היפנים, ומליוני יפנים שהתיישבו באזורי כיבוש בסין שבו ליפן.
יהודים רבים פליטי שואה התמקמו במדינות אירופה השונות ורבים נדדו למעבר לים, יהודים רבים שישבו במחנות העקורים בגרמניה ובאוסטריה ציפו לעלייתם לא"י.
שארית הפליטה - לאן?
[עריכה]שארית הפליטה הוא מונח שמתייחס לשארית שניצלה לאחר ההשמדה של רוב יהודי אירופה לאחר השואה.היהודים המעטים ששרדו נותרו חסרי כל והצטרפו לעקורים הרבים שנעו באירופה עם תום המלחמה. בהתחלה לא ידעו הפליטים היהודים שהם אינם יכולים לחזור למקום מגוריהם הקודם, שכן רוב מקומות המגורים של היהודים שעזבו נתפסו על ידי האוכלוסייה המקומית. חלקם חזר למקום מגוריהם הקודם במטרה למצוא קרובים אבודים. בהמשך עם תופעת הניכור והבנת גודל האובדן, הם הבינו שאין להם כבר בית והם שאלו עצמם: לאן? בזמן שרוב הפליטים הלא יהודים עשו דרכם הביתה לארצם.
- שארית הפליטה:
1) ניצולים ממחנות הריכוז וצעדות המוות
2) שרידי פרטיזנים ולוחמי הגטאות
3) יהודים שיצאו ממקום מחבואם וחזרו לזהותם היהודית
4) יהודים בעלי אזרחות פולנית שחזרו לפולין במסגרת הסכן "הרטרפציה" (השיבה הביתה) - תהליך שהתרחש בעקבות הסכם שנחתם בין ממשלת פולין לבין ממשלת ברית המועצות. ובעקבות ההסכם אזרחים פולנים שברחו עם תחילת המלחמה לשטחי ברית המועצות יכלו לחזור לפולין וביניהם גם יהודים.
- הבעיות המיוחדת של הפליטים היהודים:
1) התמודדות נפשית עם שיבה למקום ממנו ועקרו ושם נרצחו בני משפחותיהם
2) התמודדות עם תופעת האנטישמיות וגילויי האיבה במקומות שאליהם חזרו, היא התבטאה בגילוייה עוינו ומעשי אלימות שהביאו למותם של 500 יהודים בשנה הראשונה לשחרור פולין מהנאצים.
3) אובדן רכוש וסירוב מצד הפולנים להחזיר את הרכוש שגזלו מהיהודים.
4) כאשר שבו היהודים לפולין משטחי ברית המועצותהפולנים ראו ביהודים בני ברית של הקומוניסטים והיהודים קיבלו יחס עוין ולא קיבלו את הרכוש שגזלו מהם.
5) מחנות העבודה או הריכוז בגרמניה ואוסטריה הפכו למחנות עקורים וליהודים היה קשה לגור שם.
6) התנאים היו בלתי אנושיים והיה קשה להסתגל לאורח החיים החדש זאת לאחר שיקום פיזי ונפשי, עם בעיות פרנסה והקמת משפחה.
פוגרום קילצה
[עריכה]לעיר קילצ'ה במרכז פולין חזרו כ-200 יהודים ששרדו את השואה. בעיר הופצה שמועה כי יהודים חטפו ילד נוצרי לצורכי פולחן, ועל רקע סיפור זה התרחש פוגרום ביהודים ברחבי העיר על ידי המון מוסת. הפוגרום התרחש עד שעות הערב ובו נרצחו כ-42 יהודים ויותר מ-50 נפצעו.
- משמעות ותוצאות פוגרום קילצ'ה:
1) פוגרום קילצ'ה הוא דוגמא ליחס לו זכו היהודים ששבו לפולין.
2) הפוגרום השפיע על היהודים שרצו לחזור לבתיהם, היהודים ניצולי השואה חשבו שכל הזוועות מאחורים ושהיחס כלפיהם ישתנה בעקבות השואה אך הפוגרום הוכיח ההפך.
3) כ-100,000 יהודים החלו לנוס מפולין והלכו לתנועת "הבריחה" שהפכו לתנועה המונית. רובם הגיעו למחנות העקורים בגרמניה ופולין.
4) הפוגרום חיזק את התובנה שפולין לא יכולה לשמש בית ליהודים, ולמעשה בפולין נותרו 90,000 יהודים לאחר שחלף גל האנטישמיות בעוד שערב מלחמת העולם השנייה היו בפולין כ-3 מליון יהודים.
תנועת הבריחה
[עריכה]המושג "בריחה" מתייחס לתנועת הבריחה של היהודים ממדינות הכיבוש הנאצי אשר שאפו להגיע להתיישב בארץ ישראל. נכללו בתנועה זו יהודים אשר שרדו את השואה,שיצאו מיערות הפרטיזנים וממקומות המחבוא השונים.בהתחלה הבריחה הייתה ספונטנית ולאחר מכן גדלה תנועת הבריחה.היא החלה בשנה האחרונה למלחמה מקרב יוצאי תנועות הנוער החלוציות, שרידי לוחמי הגטאות ומקרב הפרטיזנים היהודים.
- שלב ראשון: בשלב הראשון ברחו קבוצות פרטיזנים יהודים וניצולים מאזור וילנה ורובנו. היהודים הבינו שהם לא יוכלו להמשיך לחיות במקומות מושבם הקודמים כי המקומות נהפכו לבתי קברות ליהודים.רבים מאלו שברחו השתייכו לתנועות הנוער החלוציות ומה שחיזק אותם הייתה אמונתם הציונית. נתיב עלייתם היה לארץ ישראל והם עשו אותו דרך רומניה בדרכים עקלקלות. הם חצו את הגבול לרומניה ושם הם חברו לחברי הבריגדה היהודית ומשם ניסו להגיע לארץ ישראל. המשטרה החשאית הרוסית עלתה על נתיב הבריחה הזה ונאסרו צעירים ציוניים בעקבות כך, ולכן היו חייבים למצוא נתיבי בריחה חלופיים.
- שלב שני: לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה השנייה הבריחה הפכה ליעד לאומי שנטלו בו חלק אנשים רבים:
1) שליחים מארץ ישראל
2) חיילי הבריגדה היהודית
3) חיילים יהודים בצבא ארצות הברית
4) אנשי הג'וינט
5) שליחים מ"המוסד לעלייה ב'"(העפלה)
- כל אלו הגיעו מארץ ישראל וכיוונו את הפליטים לנמלים מהם יוכלו להפליג ארצה. כ-250,000 יהודים השתמשו בנתיבי הבריחה הללו והחלה הגירה המונית ומאורגנת של יהודים הגדולה ביותר בעת החדשה.
מחנות העקורים
[עריכה]לאחר מלחמת העולם השנייה היו באירופה פליטים ועקורים מכל העמים אשר מספרם הכולל היה 10,000,000 פליטים. בהתחלה בעלות הברית החזירו את כל העקורים הביתה. הם הקימו מחנות עקורים במחנות הריכוז לשעבר. בעקבות דיווחי תקשורת בארצות הברית על מצבם הקשה של היהודים במחנות העקורים מינה טרומן נשיא ארצות הברית את יועצו הארל האריסון לבדוק את המצב. ביולי 1945 הוא וצוותו ביקרו במחנות העקורים והממצאים שמצאו הו גינוי חמור למדיניות שלטונות הכיבוש של בעלות הברית בגרמניה ולאחר מכן טרומן החל לפעול כדי לפתור את הבעיה בדרכים דיפלומטיות. הוא התחיל בכל שהקים מחנות עקורים מיוחדים רק ליהודים ולאחר פרסום דו"ח האריסון הוא הקים מחנות עקורים ליהודים ובהם היו תנאים משופרים יותר.
הסיבות להקמת מחנות העקורים:
- היה צורך להוציא את הניצולים ממחנות הריכוז שכן אלו עוררו בהם זכרונות קשים.
- היה צורך להגן על היהודים מפני האנטישמיות.
- רצון לשקם אותם ולהכין אותם לחיים החדשים.
בעיות העקורים במחנות:
- בתחילה מצבם של העקורים היה רע מאוד שכן הם עברו מאורעות רבים וקשים במלחמה והמצב הפיזי שלהם היה גרוע בגלל מחסור במזון, בביגוד ובגלל סיבוכים רפואיים והמצב הנפשי שבו היו לאחר הזוועות שחוו.
- נוסף על הכל, הבריטים לא איפשרו כניסה לארץ ישראל ולכן הם נאלצו להישאר במחנות העקורים זמן רב.
דרכי התמודדות: בעזרת אנשי הבריגדה, שליחים מארץ ישראל, יהודים מצבא ארצות הברית ואנשי הג'וינט ניסו היהודים להתמודד עם השיבה לחיים:
- הם הקימו הנהגה משלהם והם החלו להתארגן באופן מסודר ודאגו לצורכי הקיום, הדת והתרבות שלהם.
- למחנות הגיעו שליחים מארץ ישראל ביניהם אנשי קיבוצים ומפלגות ציוניות שסייעו להתארגנות לעלייה, הם סייעו בארגון חיי היומיום במחנה והכשירו את הניצולים לקראת העלייה לארץ ישראל.
קישורים חיצוניים
[עריכה]הערה: נושא זה נלמד רק במסגרת נושא הרחבה בתקופה השלישית
| הפרק הקודם: היישוב היהודי בארץ-ישראל והתנועה הציונית בזמן מלחמת העולם השנייה |
בעיית הפליטים ו"העקורים" עם סיום המלחמה והשואה | הפרק הבא: היריבות בין ארה"ב ובריה"מ וראשית "המלחמה הקרה" |