לדלג לתוכן

הוראת פיסיקה בדרך החקר/מדריך כתיבה

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי


המבנה הכללי של פעילות[עריכה]

כל דף פעילות מורכב משישה חלקים:

  1. הערות
  2. כישורים
  3. ידע
  4. ציוד נדרש
  5. ידע קודם נדרש
  6. הנחיות לפעילות

שמירה על מבנה אחיד מקלה על השימוש בדפי הפעילויות.

יצירת דף פעילות חדש[עריכה]

יצירת דף חדש נעשית על-ידי הזנת שם הדף בתיבה חיפוש (בצד שמאל למעלה). כל שם פעילות בספר יהיה מהצורה הוראת פיסיקה בדרך החקר/שם פעילות. צורה זו מבטיחה את שיוך הדף החדש כפרק לספר הקיים. לחיצה על חיפוש מביאה לתוצאות חיפוש, כאשר בשורה העליונה מופיע: אין בוויקיספר העברי דף בשם "הוראת פיסיקה בדרך החקר/דף חדש". ליצירת דף חדש בשם זה, לחצו כאן.

ליצירת הדף, יש ללחוץ על הקישור האדום לחצו כאן.

יצירת הכותרות לחלקי הפעילויות, בדף החדש, ניתן ליצור עלי ידי תחימת הטקסט לכותרת בין סימני שווה, בצורה הבאה:
=כותרת=

לדוגמה:

=הערות=

כותרת משנה ניתן להוסיף על-ידי תחימה בין שני סימני שווה, וכן הלאה. לדוגמה:

==כותרת משנה==

מומלץ להיכנס למצב עריכה בדף קיים כדי לראות את מבנה הכתיבה (ולדברים המסובכים פשוט לעשות העתק הדבק, עם השינויים הנדרשים). בנוסף אפשר להעזר בהעריכה בויקיפדיה

הערות[עריכה]

זה המקום לרשום הערות כלליות על הפעילות. אם לא רוצים לשנות את הדף עצמו (בפעילות קיימת), או שרוצים לנהל דיון בנוגע לפעילות או פרט בפעילות, לכל דף פעילות (ולמעשה לכל דף בויקיספר) יש לשונית שיחה. ניתן להיכנס ללשונית שיחה, ולדון שם בכל מה שקשור לאותו הדף. למען הסדר, כל תוספת לדיון צריכה להתחיל בכותרת.

כישורים[עריכה]

רשימת הכישורים הנבנים במהלך הפעילות. כישורים הם סוג של ידע שלא ניתן ללמוד מתוך קריאה בספר לימוד. סוג ידע זה צריך לפתח על-ידי עשיה. לדוגמה: עבודה עצמאית, בניית מערכת ניסוי, שימוש בגרף כיול[1].

כל כישור, הוא גם קטגוריה. מבנה זה מאפשר לחפש פעילויות, לפי הכישורים אותם רוצים לפתח. כדי לאפשר חיפוש מהיר של פעילויות אחרות, כל כישור מכיל הן הפניה לקטגוריה והן סיווג לקטגוריה. זה נעשה בדרך הבאה:

[[:קטגוריה:שם הקטגוריה של הכישור|שם הכישור כפי שיראה בדף]] [[קטגוריה:שם הקטגוריה של הכישור]]<br />

לדוגמה:

[[:קטגוריה:הוראת פיסיקה בדרך החקר|כל הדפים והקטגוריות בספר]] [[קטגוריה:הוראת פיסיקה בדרך החקר]]<br />

יתן את התוצאה:

כל הדפים והקטגוריות בספר

כאשר [[:קטגוריה:הוראת פיסיקה בדרך החקר|כל הדפים והקטגוריות בספר]] הוא הקישור לקטגוריה, ו-[[קטגוריה:הוראת פיסיקה בדרך החקר]] הוא הכנסת הדף הנוכחי לתוך הקטגוריה. לאחר הכנסת הדף הנוכחי לקטגוריה יש להוסיף את הסימן <br />, כדי שבדף שיווצר יהיה מעבר שורה לפריט הבא ברשימה.

כל הקטגוריות בספר חייבות להיות במבנה קטגוריה:הוראת פיסיקה בדרך החקר/שם קטגוריה, על-מנת שתשוייכנה לספר זה בלבד, ולא תתערבבנה עם קטגוריות של ספרים אחרים בויקיספר.

ידע[עריכה]

בדומה לכישורים, ידע מכיל פרטי ידע. בניגוד לכישורים מדובר בפרטי ידע שניתן גם ללמוד מספר הלימוד ללא כל פעילות חקר. הפרטים בסעיף זה הם הם קטגוריות המבוססות על תוכנית הלימודים. בדומה לכישורים, גם כאן חשוב שכל פריט יהווה הפניה לקטגוריה ושיוך לקטגוריה המתאימה.

ציוד נדרש[עריכה]

רשימת הציוד הנדרש לפעילות. בהמשך אולי נוסיף קטגוריות של ציוד מיוחד, כדי שניתן יהיה לחפש פעילויות עם לגו, וידאו וכדומה.

ידע קודם נדרש[עריכה]

הידע הקודם הנדרש יכיל קישור לקטגוריית הידע, אבל לא יכיל שיוך לקטגוריה (שכן לא לומדים את הידע הקודם בפעילות הנוכחית). הקישור לקטגוריה מאפשר למצוא פעילויות בהן לומדים את הידע הקודם. בצורה זו ניתן לבנות תוכנית פעילויות.

הנחיות לפעילות[עריכה]

החלק הכי חשוב. ההנחיות לפעילות מהוות מפה למורה. לכן הן מכילות 5 תתי סעיפים. גם אם חלק מתתי הסעיפים הינם טריוויאלים, הם מופיעים כדי שהמורה יזכור להקדיש להם זמן ולעשות אותם בסדר הנכון (כמה פשוט לשכוח לציין את המטרה, או לפרט את רשימת הציוד. כמה פשוט לשכוח לשריין זמן בסוף השיעור לרפלקציה).

הצגת הבעיה[עריכה]

אין דרך אחת להציג את הבעיה. מומלץ לתת דוגמה אחת לפחות של הצגת הבעיה, ואם צריך, להוסיף דגשים לדרך הצגת הבעיה.

הצגת האמצעים[עריכה]

סעיף די טריוויאלי. חשיבותו בארגון הסדר הקבוע של הפעילות. כמו-כן, ביצירת מודעות לכך שכל מה שנמצא בהישג-יד יכול להוות אמצעי למערכת הניסוי. שולחן יכול להפוך למישור משופע, או לעמוד על הצד כדי לתלות ממנו גלגלות. הסעיף הזה תמיד בא להרחיב ולא לצמצם.

עבודה עצמית[עריכה]

דגשים למורה כיצד להנחות את התלמידים. בעיות נפוצות שנתקלים בהן ופתרונן (כלומר איך לגרום לתלמיד למצוא את הפיתרון). לפעילויות קיימות אפשר להיכנס ולהרחיב אחרי שהעברתם את הפעילות, או להוסיף דיווח על ההתנסות בדף השיחה של הפעילות.

הצגת התוצאות ודיון[עריכה]

המלצות ודגשים. לעיתים פתיחה לפעילות שהיא רק עיבוד נתונים ודיון, או המלצה לפעילות כזו (יכול להעשות גם בשיעור מחשבים ולאו דוקא בפיסיקה).

רפלקציה[עריכה]

חלק מהמפה שמזכיר למורה שאם לא עושים רפלקציה בסוף השיעור ובסוף הפעילות (במקרה והם לא נופלים יחד), התלמידים מרגישים שהם לא הפיקו דבר. יש להכניס דגשים לרפלקציה שנועדו לוודא כי התלמידים הפיקו את המטרות של הפעילות בצורה הצהרתית[2]. כמו-כן יש לכך חשיבות בבניית המסוגלות העצמית של התלמידים

  1. ^ אפשר ללמוד איך להשתמש במשהו מספר. אבל להשתמש אפשר רק בעשיה
  2. ^ בדרך-כלל אנחנו מנסחים תפוקות למידה בצורה "התלמיד יעשה". בלמידה מבוססת פעילויות התלמיד עושה (אי אפשר להתחמק מזה), אבל חשוב גם שהתלמיד יצהיר שהוא עשה ולמד. ההערה הזו נובעת מניסיון. פשוט הרגילו את התלמידים שאם לא כתוב במחברת, הם לא למדו.