אתה יכול לרפא את חייך/התנגדות לשינוי

מודעות היא הצעד הראשון לריפוי או לשינוי

יש לפתח מודעות אל דפוס המצוי בנו כדי לרפא את המצב. בתחילה אנו יכולים להבחין בו באנשים אחרים אט להתלונן בקשר אליו או מושכים אלינו אנשים או לומדים קורסים שמתחילים לעורר דרכים חדשות לשינוי. המחברת התעוררה כשברה העירה לה על פגישה אליה החברה עצמה לא הלכה אך המחברת כן שהיוותה עבור נקודת מפנה בחיים (עמ 75). לפעמים אנו נוטים לחשוב כי הגישה מטופשת או לכעוס עליה. כל תגובה בה חש האדם מראה כי הם בתהליך ריפוי. התהליך מתחיל ברגע שאנחנו חושבים על ביצוע שינוי.
חוסר סבלנות הוא צורה נוספת להתנגדות (גישה שלילית למדי של המחברת) ללמידה ולשינוי. כשאנו תובעים שענין יתבצע אנחנו מונעים מעצמנו את הזמן ללמוד את הלקח הקשר בבעיה שיצרנו. בכדי לעבור בין חדרים לא די לרצות בכך. צריך לקום וללכת לחדר האחר. כולנו רוצים שבעיותינו יסתימו אך איננו רוצים לעשות דברים קטנים שיצטבר לכדי פתרון (עמ 76).
פיתוח מודעות ומשתמשים בה באופן מודע ובדרכים חיובית למענו. כשהמחברת מציעה ללקוח פתרון ודרך חדשה לגשת לנושא או למחול היא שמה לב שהלסת מתכווצת ומשטת כלפי חוץ, זרעותיו מוצלבות חזק מעל לחזהו או מקמץ את ידיו לאגרופים. סמיני התנגדות.

ניתן ללמוד לקחים באמצעות מודעות

הלק החשוב ביותר הוא לעלות בדעתך את הדבר הקשה ביותר לביצוע ומידת ההתנגדות. כניעה, ויתור על ההתנגדות ומתן אפשרות ללמוד יהפכו את הצד הבא לקל יותר. אל תיתן להתנגדות למנוע שינוי. הפעולה יכולה להיות ב2 רמות:

1. התבוננות בהתנגדות
2. ביצוע שינוים מחשבתים.

רמזים בלתי מילוליים

מעשים מעידים על התנגדות. דוגמאות: שינוי נושא, עזיבת חדר, הליכה לשירותים, איחור, מחלה, השתהות, עיסוק בדבר אחר, המצאת עיסוקים, בזבוז זמן, הסטת מבט, התבוננות, דפדפוף בכתב עת, לא להשם לב, אכילה, שתיה, עישון, מערכות יחסים וסיומם, יצירת תקלות במכונית, במכשירי חשמל, בצנרת ועוד (המחברת פחות או יותר למעשה טוענת שמכעט כל המעשים שלנו ממערכות יחסים ועד השתהות הם סימנים להתנגדות...נראה שהיא לא דקדקה בעניין).

הנחות

הנחת הנחות על אחרים לעיתים מצדיקה התנגדות.
השמעת הצהרות כמו: זה לא יועיל, הוא לא יבין, אצטרך לשנות את האישיות שלי, משוגעים הולכים לפסיכולוג, הם לא יוכלו לעזור לי עם הבעיה, הם לא יכלו להתמודד עם הכעס, המקרה שלי שונה (עמ 78)., איני רוצה להטריד, הענין יפתר מעצמו, אחרים לא עושים זה.

אמונות

יש אמונות שיכולות להיות התנגדות לשינוי: לא עושים את זה, זה פשוט לא בסדר, אסור לי לעשות זאת, זה לא רוחני, אנשים רוחנים לא כועסים, גברים ונשים אינם נוהגים כך, משפחתי מעולם לא עשתה זאת, האהבה פשוט לא נועדה לי, זה מטופש, נסיעה ארוכה, זה יותר מדי עבודה, מחיר גבוה מדי, ידרש זמן, איני מאמין בזה, איני אדם מהסוג הזה.

הם

אנו נותנים כוח לאחרים ומשתמשים בזה כאמצעי לשינוי. אנו מטפחים רעיונות כמו (עמ 79): האל מגנה זאת, אני ממתינה לאישור מהכוכבים, האוויר לא מתאימה, הם לא יאפשרו לי להשתנות, אין לי מורה/ספר/.../חוג מתאים, אין לי כלים/הרופא אינו רוצה שאעשה זאת, איני יכולה לקבל חופשה מעבודה, איני רוצה להיות תחת השפעתם, זה באשמתם, הם חיבים להשתנות תחיל, כשאשיג א אעשה זאת, אינכם מבינים אותי, איני רוצה לפגוע בהם, הדבר נוגד את חינוכי/דתי/השקפת עולמי

תפיסות עצמיות

הרעיונות שלנו יכולים לשמש התנגדות לשינוי למשל שאנחנו זקנים, שמנים, נמוכים, עצלנים, חלשים, רצינים, תקועים וכו (עמ 80).

תרגילי השהיה

התנגדות מתבטאת בתרגילי השהיה או תירוצים: אעשה זאת מחר, איני יכול לחשוב כרגע, אין לי זמן, זה יגזול זמן, זה רעיון טוב ואעשה זאת פעם אחרת, יש לי יותר מדי דברים, אחשוב על כך, אעשה זאת מיד כשאסים עם, הזמן אינו מתאים, זה מאוחר או מוקדם.

הכחשה

הכחשה לצורך לערוך שינוי מאופינת בהצהרות(עמ 81): הכל בסדר איתי, איני יכול לעשות דבר בנוגע לבעיה, היתי בסדר קודם, מה הטעם להשתנות, אם אתעלם הבעיה תחלוף.

פחד

התנגדות נובעת מפחד מפני הבלתי ידוע: איינ מוכן, אני עלול להיכשל, הם ידחו אותי, מה יחשבו עלי, אני מפחד לספר, אין לי די מידע, אני עלול להיפגע, יתכן שאיאלץ להשתנות, הענין עלול לעלות לי כסף, היתי מעדיפה למות קודם או להתגרש, איני רוצה שמשהו ידע, אני חוששת להביע את רגשותי, איני רוצה לדבר, אין לי את הכוחות הנדרשים, מי יודע להיכן אגיע בסופו של דבר, אאבד את חרותי, קשה מדי לעשות זאת, אין לי די כסף (עמ 82), אני עלול לפגוע בגופי, לא אהיה מושלם, אני עלולה לאבד חבר, איני סומכת על איש, התדמית של עלולה להיפגש איני טובה מספיק.
מקרה על פונה שנפצעה בגופה. כשהמחברת ניסתה לעצור אותה ולדבר הפונה החלה ללכת לשירותים, הפריע לה המשקפים של המחברת, היא רצתה לשנות כסא אחר - כל אלו סימנים של התנגדות. דוגמה נוספת של אדם שידע לרמות היטב, סבל מכאבי גוף וממחסור מקשרי אהבה (עמ 83).

עזוב את חבריך לנפשם

לעיתים במקום לחפצות להשתנות אנו חושבים במה החברים שלנו צריכים להשתנות. בעברה היתה לה לקוחה שבמקום לשלוח פרחים אל חולים היתה מבקשת מהמחברת ללכת ולפתור את בעית החולים. האדם החולה לא הבין את פשר מעשה ומאז היא למדה לעולם לא לעבוד עם מי שלא ביקש ממנה זאת. לקוחות שחברים קבעו להם פגישת מתנה אינם חוזרים.
כשמשהו פועל עבורנו אנחנו רוצים להתחלק עם אחרים למרות שלא בהכרח מוכנים לערוך שינוי ובלתי אפשרי לנסות לשנותם וניסיונות כאלו הורסים את החברות (עמ 84). על לקוחות היא כן מפעילה לחץ.

עבודה מול המראה

מראה משקפת את רגשותינו אם אנו רוצים לחיות חיים מאושרים ומסופקים. אחד התרגילים של המחברת הוא להתבונן במראה ולומר מילים חיוביות בקול רם כך שהאדם הופך מודע להתנגדות ויכול להתבגר עליה במהירות.
תרגיל: אמור לעצמך "אני מוכן להשתנות". לעיתים כשאמרות חיוביות אינם עובדים אנחנו נוטים להאמין כי הן חסרות תועלת (עמ 85).

דפוסים חוזרים חושפים בפנינו את צריכנו

ההרגלים, החוויות או דפוס אליו חוזרים משקף צורך בנו. הצורך תואם אמונה שאותה אנו מקבלים. אם לא היה לנו צורך לא היו לנו בעיות. בתוכנו יש צורך לשומן, למערכת יחסים מעורערות, לכשלון, לסיגריות, לכעס, לעוני, להתעללות, מטיחים עלבונות ביקרים ומבקרים עצמנו שלילית.

אין לכך כל 'שר לכוח רצון או למשמעת

מה שאנחנו מנסים להעלים מחיינו הוא סממן - תוצאה חיצונית.ניסיון להעלים את הסממן החיצוני ללא התמודדות עם הסיבה להופעתו הוא חסר תועלת. כשנרפה מכוח הרצון או את המשמעת שלנו תצוץ התופעה שוב.

נכונות להשתחרר מן הצורך

אם לא היה צורך האדם לא היה סובל ולכן לדעת המחברת האדם צריך להשתחרר מהצורך (דהינו משתמע שאם יש לכם צורך לאכול, ללמוד וכן הלאה - תשחררו מהנושא) (עמ 86). כשיעלם הצורך לא תהיה תשוקה לדפוסים שלילים, סיגריות, אכילת יתר ועוד. אחת הצהרותיה: "אני מוכן להשתחרר מן הצורך בהתנגדות או בכאב ראש או בעצירות או במשרל עודף או במחסור בכסף, או במה שלא יהיה...". אם התנגדות ההצהרה חסרת תועלת.
נהג בעדינות ובסבלנות כלפי עצמך. אהוב את עצמך! הסוד: השתחרר מהישן.
צורך בבעיה פירושו שהאדם זקוק לסממנים חיצונים או חוויות בהתאם לדפוס המחשבה. האבקות בתוצאה או בסממן החיצוני יוצר בזבוז של כוחות ומחמירה את הבעיה.

אמירות "אינני ראוי" יוצרת עיכובים מיותרים

דפוס מחשבה כמו אינני ראוי יוביל לתוצאה חיצונית של עיכוב והשתהות (עמ 87). מי שמשתהה לרב יקדיש זמן וכח נזיפה בעצמם.

קנאה בהצלחתו של אחר

לקוח שאהב תשומת לב ולכן איחר ועורר מהומה היה האחרון מבין 18 אחיו שקבל.

הערכה עצמית פותחת דלתות רבות

על לקוחה קשישה שרצתה לכבב בפרסומת לה המחברת אמרה שאין אדם דומה לה ופשוט תהיה עצמה כי זה מה שאנשים מחפשים. היא הרימה טלפון למספר סוכנים ומגיסי שחקנים בפרסומת והיה לה תפקיד בפרסומת (עמ 88) עד שפתחה קרירה.

ביקורת עצמית מחטיאה לחלוטין את מטרתה

השתהות ועצלנות גוברים עם ביקורת עצמית. יש לכוון את הנפש להפטר מהישן וליצור דפוס חדש. דוגמה למשפט שיש לומר בכל יום על כך שאני מוכן להשתחרר מהצורך להיות בלתי ראוי. ראוי למיטב...אני יוצר בי דפוס של הערכה עצמית...לא יהיה בי עוד עכבות...אני מוכן להשתחרר מן הדםוס בתוכי שיותר את זה
מחשבות ניתן לשנות (עמ 89). חשוב על זה שוב ושוב כשאתה חושב על מחלתך או בעיתך. בהשמעת המילים אתה הופך ללא חסר ישע ומכיר בכוחותיך.

ביקורת עצמית

תיאור של פונה שאוכלת בשל מחשבות שליליות. לאחר מכן היא כועסת על עצמה ביום למחרת שכבדה. בארוחות המשפחה היתה מסימת את הצלחות וזו היתה הערכה היחידה שקבלה ממשפחה.
כשאתה נוזף בעצמך את מלקה את עצמך.
כך תכונה שלנו היא חיובית ושלילית. לרב הנזיפה היא כלפי הילד הקטן הפנימי בנו. (עמ 90). יתכן מאחר שמבוגרים בילדות לא ידעו איך לנחם את הילד.

• משפט לתליה