לדלג לתוכן

אספרנטו/הדקדוק השלם/שיעור 57

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

פסוקית תכלית

[עריכה]

262. לפני פסוקית תכלית יש להקדים את מילות היחס por ke. הפועל יובא בצורת הציווי.

  • Mi faras ĝin por ke li helpu vin = אני עושה את זה כדי שהוא יוכל יוכל לעזור לך
  • Mi ekkriis por ke vi aŭdu = צעקתי כדי שתשמע.
  • Li venos por ke ni estu feliĉaj = הוא יבוא כדי שנשמח.
  • Ili restu por ke ni punu ilin = הנח להם להשאר כדי שנעניש אותם.
ניתן לבנות פסוקית תכלית גם על ידי מילת היחס por + צורת המקור של הפועל (98), כמו למשל: Ni venis por helpi vin, אבל במקרה כזה הנושא של פסוקית התכלית חייב להיות זהה לנושא המשפט.

שימושים נוספים באקוזטיב

[עריכה]

263. הכרנו שימושים של מושא ישיר (23) במשפטים שמתארים תנועה (46) זמן (91) וכמות (139). באופן דומה, ניתן להשתמש במושא ישיר לתיאור תנועה גם כשמדובר על שם עצם שמתאר את הפעולה:

  • Lia eniro en la urbon estis subita = הכניסה שלו לעיר היתה פתאומית
  • La irado tien estos plezuro = המסע לשם היה מהנה
  • Ĝia falado teren timigis min = הנפילה שלו לארץ מפחידה אותי

264. אחרי פועל עומד (שלא דורש מושא ישיר) יכול להופיע שם עצם בצורת האקוזטיב (סיומת n) במידה והמשמעות של שם העצם קשורה לפועל. תארי השם שקשורים לשם העצם יופיעו, גם הם, בצורת האקוזטיב.

  • Li vivas agrablan vivon = הוא חי חיים נעימים
  • Ŝi dancis belan dancon = היא רקדה ריקוד יפה

במשפט שמורכב מפועל שמתאר תנועה (iri, veni, pasi, marŝi, veturi, וכו') + מילת מילת יחס או תואר הפועל שמציינים את כיוון התנועה (121), ניתן להשמיט את מילת היחס ולהוסיף אקוזטיב לביטוי התנועה. כנ"ל גם ביחס לפעלים כמו esti או stari שאחריהם ביטוי שמתאר מצב כלשהו.

  • La viro preterpasis la domon = האיש עבר את (ליד) הבית
  • Ni supreniru la ŝtuparon = נעלה במדרגות
  • Mi ĉeestis la festoon = נכחתי במסיבה
  • Mi kontraŭstaras vian opinion = אני מתנגד לדעתך

הצמדת מילת היחס pri לפני פועל יוצא הופכת אותו לפועל עומד במשמעות מעט שונה מהפועל המקורי. כנ"ל גם הצמדת מילת היחס el לפני פעלים שאינם מבטאים תנועה.

  • Ŝi priploris la mortintan birdon = היא התאבלה על הציפור המתה
  • Mi pripensos la aferon = אני אשקול את העניין
  • Ni ĝin priparolos = אנחנו נדון בעניין
  • Li klare elparolas la vortojn = הוא הגה את המילים בבהירות.

265. צורת האקוזטיב יכולה להחליף ביטוי של מילת יחס, בתנאי שההחלפה לא פוגעת במשמעות המשפט. בדוגמאות הבאות הביטוי שבסוגריים הוא הביטוי עם מילת היחס, שאותו החליפה צורת האקוזטיב.

  • (Mi pardonas lin (al li = סלחתי לו
  • (Mi helpis lin (al li = עזרתי לו
  • (Li obeis nin (al ni = הוא ציית לנו
  • (Ŝi ridis mian timon (je mia timo = היא צחקה על הפחד שלי.
יש להמנע מהחלפה שיוצרת משפט שאיננו חד משמעי. כך, למשל, ניתן לומר Pardunu nin (סלחו לנו), אבל אין לומר Pardunu nin niajn pekoj במקרה כזה חייבים להשתמש בביטוי עם מילת יחס, ולומר: Pardunu al ni niajn pekojn (סלח לנו על חטאינו).

266. החלפה דומה ניתן לעשות גם על ביטוי של מילת יחס שמופיע אחרי תואר הפועל.

  • (Rilate tion (rilate al tio = בקשר לזה
  • (Koncerne la aferon (koncerne je la afero = בהתייחס לעניין
  • (Kompare la alian (kompare kun la alia= בהשוואה ל(דבר) האחר
  • (Konforme la leĝon (konforme al la leĝo = על פי החוק

הצורות השונות של הפועל – סיכום

[עריכה]

267. ההטייה של הפועל vidi לכל הצורות השונות של הפועל. EsperantoVerbs

הסופית um

[עריכה]

268. הסופית um תשמש למטרות כלליות, בדומה לשימוש ב-je כמילת יחס כללית (260).

  • aerumi = לנשוף/לאוורר
  • proksimume = בקירוב
  • kolumo = צוארון
  • gustumi = לטעום
  • plenumi = להגשים/לממש

אוצר מלים

[עריכה]
שמות עצם rialto = יחס/קשר historio = היסטוריה scepto = חריג

תארי שם ebena = מאוזן/ישר obstina = עקשן fremda = זר
sata = מסופק/שבע

שמות פועל savi = להציל esperi = לקוות promesi = להבטיח
kompari = להשוות obei = לציית koncerni = להתייחס ל
verki = ליצור (ספר, מוזיקה) konformi = להתאים/לציית

תארי פועל nepre = בלתי נמנע/הכרחי

קטע קריאה: מסע הרבבה

[עריכה]

La grekaj militistoj sentis grandan teruron kiam Ciruso ne plu vivis. La celo de la longa marŝado ne povis esti plenumata, pro la morto de la obstina trokuraĝa militestro mem.

Kvankam la grekoj estis venkintoj, ili estis tute solaj en fremda lando, ĉirkaŭitaj de barbaroj kiuj, per trompemaj proponoj kaj falsaj promesoj pri amikaj interrilatoj, tuj okazigis la morton de la grekaj estroj.

Senigite je siaj estroj, la kompatindaj viroj tute malesperis. Sed kelkaj subestroj, rapide kunveniginte la soldatojn, diris, "Ni mem kondukos vin per kiel eble plej rekta vojo hejmen! Ni faros nian eblon (יכולתנו) por ke ni ĉiuj estu savitaj!"

Ĉar restis nenio alia por fari, la malfacila malgaja reirado de la grekoj komenciĝis sen prokrasto. Ili transiris varmegajn ebenaĵojn (ערבות), supreniris kaj malsupreniris krutajn neĝkovritajn montojn, meze de la vintro, kaj sen pontoj transiris larĝajn riverojn. Ĉie la malfidindaj barbaroj atakis ilin, kvazaŭ por ke neniu greko restu viva.

Krom tio, la grekoj mortis dekope kaj dudekope ĉiutage, pro varmegeco, malvarmegeco, laceco kaj malsateco (רעב). Fine, post nekredeblaj suferoj, la restaĵo de la dekmil soldatoj alvenis sur monton, kaj ekvidis la maron. Laŭta ekkriego "La maro! La maro!" eksonis inter la lacaj viroj, el kiuj multaj ploris larmojn de ĝojo.

De infaneco ili alkutimis al la vojaĝado per akvo, kaj post iom da ripozo ili sin provizis je ŝipoj, por transiri la maron al la patrujo je kiu ili estis tiel longe sopirintaj. Treege interesa historio koncerne la tutan aferon estas verkita de fama greka verkisto (סופר), kiu estis akompaninta Ciruson por ke li povu ĝui kaj studi ĉion interesan sur la vojo.

Tiu azia militado de Ciruso nepre estas unu el la plej rimarkindaj okazintaĵoj iam priskribitaj, eĉ sen escepto de la posta irado tien de Aleksandro Granda.

משפטים לתרגום

[עריכה]
1. אחרי מותו של כורש, המנהיגים של הלוחמים היוונים לא ידעו מה לעשות.
2. ביום שאחרי כן, אחד מהמנהיגים של האוייב שלח שליח (205) עם הבטחות כוזבות לעזרה.
3. הוא אמר "התאספו באוהל של המנהיג שלנו, כדי שתוכלו לדון בעניין".
4. אבל הם מעולם לא חזרו, ועד מהרה היוונים הבינו שהברברים הרגו אותם.
5. הם בכו ביאוש, ואמרו "הברברים ללא ספק יביסו אותנו, כי אנחנו בארץ זרה, שבה אנחנו לא יודעים לא את השפות ולא את הדרכים, והאנשים כאן, ללא יוצא מהכלל, עויינים לנו".
6. אבל המנהיגים מהדרגה הנמוכה יותר אמרו "צייתו לנו ועקבו אחרינו ואנחנו נעשה כל אשר ביכולתנו כדי שכולנו נינצל!".
7. החזרה שלהם, דרך ערבות חמות והרים מכוסי שלג, שנעשתה קשה אפילו יותר בשל הרעב והתקפות הרבריים, מתוארת בהיסטוריה שחוברה (verkita) על ידי סופר יווני מפורסם.
8. אפשר לקרוא עדיין את הסיפור המעניין הזה ביוונית או בתרגום.


הערות ותוספות

[עריכה]
  • אלדד: [תרגיל 2] מילה מקובלת יותר לשליח היא kuriero.
  • אתם מוזמנים להוסיף כאן הערות או תוספות לחומר שנלמד בשיעור הזה (לחצו על הלינק 'עריכה' שמימין לכותרת של הפסקה). תודה!


<<< שיעור 56 לדף השער שיעור 58 >>>