תמורה (פרמוטציה, permutation) היא פונקציה
חח"ע (חד-חד-ערכית) ועל. כלומר מתקיים ש-
גורר ש-
(חד-חד-ערכיות) ולכל
קיים j באותה קבוצה כך ש-
(על).
דוגמא:
כך ש-
זה תמורה. מצד שני,
זה לא תמורה כיון שהיא לא חח"ע (קיימים שני אברים שונים 1,2 שנשלחים לאותו אבר, 1) היא גם לא על כיון שאין אבר שהתמורה שולחת אותו ל-2.
קבוצת כל התמורות על
מסומנת ב-
(זאת אומרת ש-
זה קבוצה של פונקציות)
כתיב מחזורים וסימן[עריכה]
כתיב של תמורה בדרך שהראנו קודם (בדוגמה:
) יכול להיות מאוד ארוך אם לא נמצא דרך אחרת לכתוב אותה. לכן, דרך אפשרית לכתוב תמורה זה בעזרת "מחזורים" (או "עגילים"). לדוגמה, ניקח את
כך ש-
. נסמן את התמורה הזאת באופן הבא:
המחזור הראשון אומר ש-1 נשלח ל-2 (כי
), אחריו מגיע 2 שנשלח ל-4 ואז 4 נשלח חזרה ל-1 המחזור השני אומר ש-3 נשלח לעצמו.
- מחזור בן אבר אחד (שאומר בעצם שאבר מסוים נשלח לעצמו) לא נהוג לכתוב. בעצם התמורה
היינו אמורים לסמן
ואז כיון שלא נראה פה 3 נוכל להסיק שהוא נשלח לעצמו פשוט.
- תמורה ששולחת כל אבר לעצמו חוץ משני אברים שאותם מחליפה ביניהם (לדוגמה התמורה הראשונה שעשינו בדף הזה, סיגמא, שולחת את כל האברים לעצמם חוץ מאת 1 ואת 2 שהיא מחליפה ביניהם, זאת אומרת, 1 נשלח ל-2 ו-2 נשלח ל-1), נקראת "חילוף".
- כל תמורה היא הרכבה של חילופים (מדובר על הרכבת פונקציות). נשים לב שהתמורה
היא בעצם הרכבה של החילופים
.
מגדירים סימן של תמורה (ומסמנים
) להיות 1 אם התמורה מורכבת ע"י מספר זוגי של חילופים ו- 1- במקרה שהתמורה מורכבת ממספר אי זוגי של חילופים.
ניתן להסיק שאם הכתיב המחזורי של תמורה מסויימת הוא רק מחזור אחד מאורך k אז
. בנוסף, נראה כי אם
מחזורים זרים (כלומר, בצורה המחזורית של כל אחד מהם לא מופיע אף איבר משותף.
ו-
הם מחזורים זרים ב-
) אז
ולכן אפשר להסיק שאם הכתיב המחזורי של תמורה הוא כמה מחזורים באורך
אז