איך הפכה האישה לגבר/גוף בריא בנפש בריאה

ראש נגד גוף

פחד מהנשי בא לידי ביטוי כעוינות שלנו כלפי הגוף וסגידה לראש ולשכל. ראש הוא סמל לזכרי: חשיבה, היגיון ושליטה. שחרור שליטה מתקשר עם איבוד הראש עבור חושים, דחפים, אימפולסים, אינסטינקט שמסמלים את העיקרון הנקבי, הגוף זכרי/נקבי שנוצר בגוף האישה. הראש והגוף הם יסודות מנוגדים של זכרי ונקבי. אלו צריכים לעבוד יחד אך בפועל החברה שלנו היא ראש ללא גוף. אנו חיים בראש, במרכז השליטה והבקרה, מנותקים מהעוצמה של גופנו, מהאינטליגנציה הרגשית, תחושות הבטן המנוכרים ולסמיני הדרך של חיינו מאותתים ללא הרף מבלי שנבחין.

התנתקות מהנשי היא התנתקות מהגוף וממצולות חוכמתו. נשים וגברים גורם לגוף לנטו אל הראש, השליטה והגיון. החיים המודרנים דורשים שנחשוב תמיד קדימה ולא נותרים לנו זמן לעכל (105) חוויות, רגשות ולהקשיב לידע החיוני בגוף. חינכו אותנו לא לאבד את ראשנו, קבלנו חיזוקים ואישורירם על כל הבעה של שליטה עצמית. אזהרו אותנו שמסוגן להסחף אחר תשוקותינו ולזנוח אזהרות ראש. התנתקנו מהגוף, דגאנו את הנשימהשהיא מפתח לחיות ולרגשות, לאמיתות הפינמיות. חסמנו את האינליגנציה החיה שלנו. הגוף הפך לזר. אנו תלוים במקורות חיצונים שיגשרו ביננו ובין גופנו בזמנים שנראה כי הוא פועל נגדנו על ידי כאב, מחלה, השמנה.

הוטבעה כי הגוף לא בטוח עבורנו אם אין שולטים בו. מסוכן מאוד להתנכר לגוף, לרגשות שהוא מכיל ולאמיתות החיות שלנו. חוסר איזון יכול להרוג. יש מקום להגיון, לחושים, לזהירות, לדחפים, לאינטלקט, לרגשות, לשטון הראש ולשטון הגוף. נחנו בשני קטבים שעלינו לזרום בהם. לא למדו אותנו איך לשמור על איזון. ניתן עדיפות לקוטב אחד שיש לכך השלכות. הפחד מהנשי הוליד עוינות כלפי הגוף הוא גורם מרכזי בגירושין.

חטא הגוף בעבר ובהווה

עוינות וחשדנות כלפי הגוך אינם תופעות חדשות אלא מאפינים בלתי נפרדים של התרבות מאז המעבר לפטריאכליות. חסידים נחשבו קדושים אם יכלו לענות את גופם ולהתעלות מעליו. פגיעה וניתוק מהוגף הבטיחו מקום בגן עדן של העולם הבא (107).

פרט למדינות בהם הלקאה עצמית עד זוב דם והשחתת גוף מתורגלת כדבקותדתית אנו בנערב לא מתרגלים מנהגים אלו.שנאת הגוף ממשיכה.לפעמים אנו בקושי מבחינים בה. הניסיון להכריע את הגוף הסורר ולהכניע ממשיכה להתקים בהפרעות אכילה, אימוני כושר מפרגים ודרכי חדשנות.

השחתת הגוף מהדד את מסרי העבר. עתה אנחנו לא מתרגלים כדי להוכיח מסירות לאל אך היא קנאות חדשה - ייפוי הגוף ביד נוטיה ובזרוע חזקה. ביטוי של השחתת הגוף בה לידי ביטוי בניתוחים פלסטים. מספר הגברים הפונים לניתוח פלסטי עולה לאור נשים ציידות. אחרי מסכת עינוים מרעים לך כפי שהריע לספגנים המתענים.

הציבור לא מדע לסיכונים של הניתוחים. יש התמכרות לניתוחים פלסטים (108). תמיד יש מה לשפר ולכן הניתוחים הפלסטים לא מפסיקים.

מתארים איך נראה הגוף בעת ניתוח פלסטי ושואלים האם זה מעיד על אהבה או תיעוב.

עליונים מניחים דגש על הכאב לאחר הניתוח ולא מעניקים הכנה נפשית להשפעה העמוקה של האירוע. לניתוח פלסטי יש השפעות פסיכו פיזיולוגיות. טראומה נכפתה על הגוף מותירה בגוף אינטלגנציה תאית של גוף חותם עמוק יותר של דחיה. נשים מתחרות בתחוריות יופי אך קשה לקרוא לקחת יופי אם מדובר בדחיה עצמית

פרט לניתוח פלסטי יש לנשים זריקות לשימור נעורים. זריוקת מקפיאות את הבעת הפנים. לא דנים על השפעות רחוקות טווח של כל הזריקות: קולגן, ארטיקול, הילופורם, בוטוקס - חלקן רעלנים שמקורם בחיידרים הגורמים הרעלת מזון, שיתוק גפיםם, שיתוק הנשימה וומוות (109)...יש השפעות על הכבד, מערכת החיסונים.

הזריקות פוגעות בלהביע רגשות בפנים, יצירת מסכת בוטוקס (פרצוף חלק וחסר הבעה). יש פחד להשתנות. זה גורף לאמץ את המוות. החיים הם תנועה ללא הפסקה.

הקרע הראשוני

שנאת הגוף לא היתה תמיד קימת. קדושת הגוף היתה בלתי מעורערת. היו טקסי כבוד ואהבה לגוף בתרבויות עתיקות. במעבר מהדגם המטריארכלי לפטריאכלי עברה הסגידה מלמטה, מאמא אדמה, למעלה - לאב שבשמים וכן מכיבוד הגוף להערצה חדשה לשגל. אבדן ההערכה לישות הנשית והתגברות היצר לשלוט בה בעולם החיצוני והפנימי נבטו זרעי הקרע מהגוף למרות שלא היו אלו מסרים בספרי הקודש המוקדמים. לאחר מכן הכנסיה הגבירה קריאה להיזהר מהגוף הבוגדני ומתכסיסיו.

היו אזהרות להיזהר מהגוף התם בשל חטאיו, תשוקתיו ושאיפותיו, שלטו בדחפים, הענישו את עצמכם אם אתם נהנים (110). הקריאות מעברנו מהדהד בזכרון התאים ומפרישות את הרעל למציאות שלנו. יש לנו כפיה לשלוט בעולם הפיסי שלנו ובכדור הארץ. אנו מדכאים תחושות, חושים, חיים. אם החיים הם חסרי התלהבות, התרגשות, חיוניות - עדות לילות המסרים.

ביטוי לנתק הנשי הוא הפצע עם גופנו. הזוגיות סובלת ממכת גירושין, היחסים עם הגוף זרוע במאבקים, חוסר אמון ושליטה כפיתית. בעולם משקיפים החוץ והפנים זה את זה. מה שאנו עושים לעצמנו נעשה לאחרים ויעשה לנו כהשתקפות של עצמנו. דוגמה: חוסר שביעות רצון מעצמנו ומגופנו ישתקף במערכת היחסים שהן יש חוסר סיפוק. כיתיות לשלוט בגופנו תגלה בעיות שליטה ביחסנו. אם אנו לא מזינים את עצמנו ואת הגוף כראוי או חשים שהגוף בוגד בנו ולא תומך אז זה יהדהד במערכות היחסים שלנו תחושה של בוגדנות חוסר תמיכה. כשאנו נלחמים בעצמנו ומבקרים עצמנו איך נוכל לבטא שלום וקבלה? אם אין אנו מסוגלים להביט בעצמו במראה באהבה איך נוכל לאפשר לאהבה חיצונית להיכנס אלינו כשערוצי האהבה שלנו חסומים.

ריפוי מערכת היחסים זמינה ישרות כשאתה מגדיר מערכת יחסים עם הגוף. האם בחנת את בעיות הזוגיות והיחסים מזוית זו החוצה.

תרגיל 7: זוגיות וגופך (לנשים ולגברים)

• עצום עינים, נשום עמוק דרך הפה. בטח במידע שעולה.
• מנה את כל התלונות על גופך בגוף שני
• רשום את התלונות.
• שאל על כל התלונה איך היא בא לידי ביטוי במערכות היסים.

הגוף הקסום

פידיון הגוף נועד כדי להשיב את החיוניות, בריאות ואושר, האמון, הערכה והאהבה. רכשנו לגוף מושגים צרי אופקים שתופשים את הגוף כמכלול של איברים פיסים עם תפקוד פיסיולוגי וביוכמי שמתקלקל וניתן לתקם על ידי חכמת השכל, הרפואות והטכנולוגיות. אנו מתפתחים מתא אחד לישות שלנה. זה מרמז על מציאות רחבה שאת סודיות עדין לא גילנו (112).

ניתוק מהישות הנשית ומעולם הגוף שברשותנו אין אנו מבינים את משמעות לפדות חזרה את גופנו. העולם הקסום של הגוף הוא יקום רב ממדים המכיל ידע אינסופי. ביטוי מיקרו קוסמי של התבונה המקרו קוסמי ולכן הוא מסוגל לעשות נסים, לשדר את התשובות והפתרונות לריפויינו ולשמותנו אם נלמד להקשיב ולזהות שהוא אריג חי בעל יכולת התחדשות, רגנרציה, תחיה מחדש, ממש בחומר את אמונות רוחנו לחיוב או לשלילה. פדיון הגוף דורש מחויבות ומסירות לתהליך חקירה ולגילוי השלמות שאבדנו.

החוטא המיני

יש להישמר מהגוף הבוגדני ולחשוד בו. מין ספג את רב הגינוים. אנשים הוזהרו נגד היצרים, נשים חונכו לתפוש מין כמחיר לא נמנע של נישואין. בשנות ה60 אנשים גילו את האגן שלהם בריקודים - החלו גינוים. הפוליקטאים קראו לכך ריקוד מלכולך. באר"הב הואשמו הכושים בהשפעה השלילית על האוכלוסיה הלבנה, התקפות אלימות נערכו נגד רקדנים לבנים ושחורים. הכושי סמל לאדם הלבן התרבותי את הגוף, החלק החייתי והנחת שהצדיק שעבוד של הנחות לזה הנעלה.

הנעת האדם בריקודים חוטאים הזכיר הקשרים מינים לחברה החשדנית כלפי הגוף. למין, יוצר הגוף,לא היה דרך להימלט מגורלו כאשמאי מנודה. סקילה עקבית במשך הודרות הפכה את מתנת העונג של היקום למעמסה ולכאב. אף אחד בחברה האנושית לא היה יכול לדלג במודע/לא במודע על ההשלכות של רדיפת המין והאשמה. קדיפה זו נובעת משנאת הגוף, אחראית לשילוב של מין ואלימות כאילו היה זה שילוב טבעי. מין סדו מזוכיסטי הוא ניסיון לרצות את הדחף למין והן את הבוז והאשמה יש לחוש כלפיו למעין (113) ניסיון פרדוקסלי להיות ילד טוב בעת שאתה ילד רע. מועדונים סדו מזוכיסטים משגשגים בעודם מספקים את הראש יותר מאת הגוף. הם חונכים צעירים לעיוות של מין ואלימות, של עונג ועונש, ומאפשרים לאנשים בוגרים לצפות לשיאים מינים בעודם מוכים עד דם ומעונים בשלל אופנים. צעיר שרואין אחרי שהוכה ושעוה רותת שופשה על פצעיו הטרים התהלהב ואמר :"כן זה היה נהדר, ממש עינוי!" (113).

מנהגים אלו קשורים קשר ישיר לפחד מהנשי ולחשדנות הגוף יותר מאשר למין. הפכו לגזע היחיד עלי אדמות העוין לאדמות. רבים לא נרפים כשמומחים מסבירים שמין בריא עבורם. יש בלבול בתרבות בה מהלהלים שליטה, פחד לשחרר ולהיכנס למין בלי לשלוט בלי לשלוט בכל הקשור בו. איבדנו את הידע הפנימי שלנו על המין ועל עמקיו העשירים והפכנו תלוים בגרומים חיצונים שידריכו אותנו. רב המקורות החינוכים הזמינים לנו מציעים נקודת מבט מפוצלת וחלקית של מין מנותק מהקשר הרוחני והיכולת להביא לריפוי, לצמיחה ולגילוי עצמי.

הנטיה הזכרית יתר נכיר בגישה למין מכני, שכלי, מבוסס על פנטזיות, משחקי כח ושאיאפה לשליטה. כשאנו מאפשרים להיכנס לעולם הגוף בלי שהראש ישלטו בכל מתאפשרת דריסת רגל בגוף קסום שיוביל אותנו מעבר לשיאים מוגבלים שהם תחילת נפילה לעולם בו הריקוד המופלא של זכרי ונקבי לנצח מחולל ומסתחרר. שם נגלה את החתונה בין מודעות לתום שיש ביכולת של המין להשיב.

מעליך אמשול

הגוף מסמל את הפן של היחה - החברה מתאכזרת לחיות ולגוף. הרציונל אומר שהחיות נחותות מאיתנו (114) ולכן מותר לנצלן. הראש מאמין שמאחר והגוף ממוקם אנטומית מתחתיו הוא נחות מפיקחותו של הראש ויש למשול בו. כשהראש מביט מלמעלה בגוף או כדור אר. הוא מתעלם שללא הגוף הנאמן התומך בו ומכלל אותו הוא לא היה. כשאנו עובדים נגד החיה, הגוף אנו מפסידים את התועלת שבחושיה באינסטינקטים חיונים, בעונג וברגיעה ובקבלה.

הראש, המינד, משכנע אותנו בעליונותו. הבוז של הראש לגוף בולט כשהטכנולוגיה שולטת והיא נדרשת בעת שהגוף מתמוטט ונופל כמו במחלה. כשהגוף שוכב חסר אונים על מיטת בית חהולים והראש הפיקח מביט בו מפסגת החלוק הלבן קל לשכוח שלרב הגיע הגוף למצב זה מתוך כוחנות הראש שדחק בו מעבר לגבולותיו. אנשים ששוכבים בחלוק בבית החולים מדווחים על ירידה בערכם, בכבודם ובעוצמם האישי. הרופא הצרפצי מישל אודנט, סופר על לידה טבעית וסיכוני חיסונים, תומך בלידות. הפיטיוויריס הקים מרכז אליו מגיעים נשים ללידה טבעית בסביבה תומכת שמספקת גישה לחדר ניתוחים בעת הצורך. ניתוח קסירי נדרש לעיתים רחוקות במרכז זה להבדיל משיעורי ניתוחים קיסרים במקומות אחרים. ד"ר אודנט אומר כי הגישה הזכרית מנסה לשלוט בטבע, למשול בחיים ובלידה ולהיות מוקסם מהטכנולוגיה. רבים המגיעים לבית חולים מניחים דעתם לזמזומי המתקנים האלקטרונים.

השכל האנושי אוהב לשלוט ולגבור על חכמת הטבע. יש תעשיה לחיסוני ילדים וניצחון על מחלות ילדות שאמא טבע שיכללה במשך עידנים כדי לחסננו מפני רעות קטלניות בהמשך חיינו - היא מעדיפה להתעלם ממגפת האסתמה, אוטיזם אלרגיות, שיעורי סרטן (115). הכפיתיות של השכל לשלוט בגוף ניכרת טרם לידת האדם. במשך חודשי ההיריון התינוק מופרע בקצב הולך וגובר על ידי בדיקות והליכים חודרנים ההולכים ומתרבים. יעילות של הליכים רבים שנוי במחלוקת. לא פעם הבדיקות הוכח כמוטעה ומסעיר להורים.

יש מקום להתערבות טכנולוגית. אנו עלולים לאבד פרספקטיבה ולשכח מתי לומר די. בעידן היי טק אנו מאבדים את מקומה האינטואיציה החיונית של האם והליכים תוך רחמים ממשיכים להתווסף לרבות תהליכים הבודקים את המצוקה שנגרמת לעובר על ידי ההליכים. בדיקות במהלך ההיריון עשויות בעלות השפעה שלילית שנותנת אותות בבהמשך בילד ובמבוגר. העובר מגיב בחוזקה על הליכים אולם הם חלוקים בשאלה הפילוסופית אם העובר מסוגל להרגיש דבר כלשהו בתגובה על התערבות. ויכוח זה נובע מחוסר הבנה בסיסי של הזכרון התאי של הגוף והשפעתו על עיצוב חיי האדם.

השכל דוחף לשלוט ולהתערב. מנסים להקנות לו ידע אקדמאי: מדע, מתמטיקה ופיסיקה בכל דרך לבד מסריגה. מתי מבוגרים נספיק לנווט, לכוון ולשלוט בכול? אנו יכולים ללמוד מהתינוק המון. הגוף שלנו מסמל את תבונת התינוק הפנימי שניתן להתחבר אליו מחדש בכל פעם שאנו רוצים להעשיר את חיינו (116).

טכנולוגיה יכולה להטיב עמנו. יש לדעת איך להשתמש בה. אנו לא יודעים לאזן בין יסוד זכרי ונקבי. אנו נוטים להיבלע בטכנולוגיה על חשבון פנים אחרים חשובים לאושר. אין אנו צריכים להקריב דבר שמסיע לנו. מודעות וערנות תמנע ממנו לוותר על איזה חלק מאיתנו. ניתן ללמוד את אומנות האיזיון בין כל מרכיביו ולדות חזרה את שלמותנו שכן אין אושר בעולם בלעדיה.

שוברים את החיה למען היפה

החברה עוסקת בגגוף ומדגישה את ייפוי הגוף, בנית השרירים, עיכוב תהליכי הזקנה. החברה שלנו מתרגלת אהבת הגוף: חיים אינטאוטיבים כי האינטואיציה שוכנת בדוף. אהבת הגוף משמעותו להקשיב לאיתותים שמשודרים מתוך האינטליגנציה התאית ולכבד אותם, את החושים המסמנים ללא הרך מה נכון ומה לא. לאהוב את הגוף פירושו להוקיר את החיים לחיות באומץ את הכאן ועכשיו במקום לתת לשכל לחטוף אותנו אל עתיד עם חרדות ופחדים או לעבר עם חרטות וגעגועים, להכיר ברגשות, לבטא אותם. הגוף מאחסן כימקלים בתאיו. עד שהלחץ המתווסף יכריע את נאמנותו וינפץ אותו פיסית, רגשית ומנטלית. אהבת הגוף פירושו להעריך ולהלל את יחוד הגוף, צורת ומשקלו. אהבת הגוף פירושוו התפאלות מהיכולת לחוות חיים ולהתנסות בדרך הנס.

הדגש הכפיתו על הגוף מונע ברובו מהראש, מהשכל ששופט ומבקר, צורך כפיתי לנסות לרצות אותו לשווא. הסיפק של הראש משליטה על הגוף משול למאלף חיית קרקס המביט בחיה שפעם היתה חופשיה ועוצמתית, וחש ניצחון ויוהרה שהיא נשברה ומבצעת צעדי ריקוד מעודן לקול תשואות הקהל. כשהגוף קורס, חולה ואינו משתף פעולה הוא משול לחיה שיום אחד קמה על בעליה בועלת אותו. השכל מטרתו לכוון ולשלוט. אל לנו לנסות לשנות זאת (117). השכל מתמחה בשיקול דעת, העלאת רעיונות, דימוים, שיפוט, ביקורת, זיהוי חסרי וגרעונות, כמה החיים היו טובים לו הינו שונים, מיומנויות חשובות לשיפור חיינו. כשהשכל משתלט עלינו ובולע אותנו זה מוביל לוסר שביעות רצון מהווה, הץמקדמות בשלילי, באין, למתח ולמחלה.

אבירים או היסודות המרכיבים אותנו אינו אמור להשתלט על שלמותנו ולערער את האיזון החיוני לבריאותנו. הווה אומר על השכל שאם הבריאות והאושר חשובים יש ללמוד לתרגל בחירה מדי יום: האם נסחפים אחר פטפוט אינסופי של השכל, אחר ביקורת, שיפוטיםם, על אחרים שצריכים להשתנות טרם נוכל להיות מאושרים, או שאנו לומדים להשתמש בשירותיו ובמיומנוויותיו בעת הצורך?

ציות בבגדי מרד

הבוז לגוף והשאיפה של הראש לשפר אותו משתקפים בנוהגים אופנתים של חירות הגוף, קעקועים ושומרי גוף. פריוונשן, עליון בריאות אוסטרלי, פרסם כתבה על אופנת שומרי הגוף ושאל אם חשבת לשכור שומר גוף? כזה שישמור עליו מפני חורבן אי כושר? משקל יתר ועצלנות? כלומר משהו שיגן עליך מפני עצמך. למרות הקונוטציה המאימת של שומר גוף הרעיון מבטיח בקשר הנכון.

פירסינג, נחדרת אבזרים (טבעות מתכת, סיכות ביטחון, תכשיטים וכו). החירור לעיתים גורם לצלקות, לזיהום, לדימום ולמוות. בעבר היו מבצעים זאת לעבדים ולבע"ח (118) לסימון בעלות. במזרח עד היום ניקוב ונעיצת מחטים מסמל הכאה על החטא וצדיקות ע"י התכחשות לגוף. במערב החירור החל כתופעה למרד הגד הממסד והצהרת עצמיות למרות שמצהיר את מסרי הממסד הנושנים נגד קבלת הגוף וממחיש היסחפות עם העדר.

קעקוע של בעלי חיים גם הוא הצהרת בכלות. הראש מסמן את אדונתו עלה גוף. קעקועים סמנו לא פעם קשיחות וגבריות. עם הגבריזציה של הנשים והחלו לקעקע עצמן - חותמות את ה"חופש" על עורן. כיום עולים מספר הנשים המתקעקעות על פני גברים. צמתים רבים לחירות אמיתית - חלק זרועים מכשולים שמאימים לנצח את העולים לרגל. אחד מהצמתים הוא : "אתם לא יכולים לרדות בי עוד, כי אני עושה זאת לעצמי!" עולה הרגל המחפש שחרור וחירות תוך חצית הצומת מבלי להיבלע בה יתקרב אל יעודו. לא קל להיחלץ מהמבוך. קשה עוד יותר לזהות את מהותו.

קעקועים בקרב אסירים ומכורים לסמים גבוה. זה מרמז על יסוד ההרס בקעקוע. קעקוע בקרב שבטים ילדים מבוצעים בהקשרים של סמליות קהילתית עמוקה להבדיל מסרטוטים המקבולים בתמונות או במילים שמשמעותן עבור הבעלים חלפה. להבדיל מתמונות שניתן להחליף קעקועים על הגוך קשה. תחילה הקעקוע נראה ככתם או פריחה פתולוגית בעור (119). מקעקעים רבים מגנים בלהט על מנהג התקעקעות ומזכירים את סיפוקו של הראש בהכניעו את הגוף. כאב ודימום בעת ביצוע הקעקוע מזכיר את הימים עבר בהם בזו קדושים את הגוף וכן את המין הסדו מזוכיסטי שמהול בכאב ועונג.

מקעקעת מספרת שהיא אוהבת את הכאב שהמקעקע יוצר בגופה. אחרים ביטו את תחושת הקרבת העור לטובת זו - זה גרם להם לאהוב את הגוף. מקעקעים רואים בקעקוע ביטוי לעצמיותם, השלמה עם מסרים פוצעים שיצרו דימוי עצמי נמוך שזקוק לכישרונו של אחר כדי להשיב מידה של גאווה עצמית ולהקל את המפגש במראה.

המקעקעים ממחשים את הסכסוך בין ראש לגוף, מאמץ לעצב מחדש את הגוף.

הרסנות ספורטיבית

השכל גורם לנו להאמין בעליונות שלנו. היא לא פעם גובה מחיר. לא נוכל להבין את מידת הכוחנות והשליטה בתרבות ללא בדיקת תחום הספורט. הספורט מגלם את תודעת הזרע - האדרת התחרותיות והמירוץ לניצחון שרק אחד זוכה בו. ספורט תחרותי ופרפ'ציוניזם הולכים יד ביד. פרפקיוניזם לא מתיר סיפוק בהווה. הגוף והרגשות שמכיל הגוף אינו חי בעתיד: זקוק לצרכים ואושר בהווה. הגוף מגויס עבור לחצים כבדים וספורט שעלול לגרום לו להתמרד נגד הלחצים (120).

ספורט - הפעילות המכובדת והאהודה היום. הטלת ספק בעליונותו פירושו לקיחת סיכון. הספורט כולל פחד מהנשי, שליטה כפיתית של הראש בגוף ופרפקציוניזם מוחץ. הספורט רווי בתקשורת, עיתונות, ברים, אולמות, נמלי תעופה ועוד. הוא נמכר כגולת הכותרת של הבריאות. הפרזנטורים מתוגמלים באלפי שקלים כדמות חיקוי לנוער. כמה ספורט בריא? פציעות הן חלק בלתי נפרד מהספורט. התבסס ענף שלם של רפואת הספורט.

אנו מריעים לספגנות ספורטאים, לדחיפה שלהם את גופם מעבר לגבולות. גלידיאטורים הם דוגמה לצד מסוים של הספורט. גיבורים אינם נכנעים לכאב פציעותיהם. הם ממשיכים לחוף הלאה.

אלימות ופציעות קיימת בענפי הספורט: רגבי, אגרוף, מירוץ מכוניות שבהם משאלת המוות גלויה. ספורט מעודן גם גורם לנזק לטווח ארוך (121). כשהגוף נלחץ מעבר לגבולותיו הוא נכנס למצב של הלם. עד הניצחון הרץ מאבד את הכרתו וההנאה מהישג שהמערכת נכנסה לטראומה.

לא פעם פרשני ספורט משתלהבים את הקהל ומספרים כי הספורטאי נמאס בנס בחיים, מתאים את החום והקושי והיסורים להיות בתחרות. כחברה אנו מעודדים ומשלמים תמורת עינוי זה. ממשלת בריטית הקציבה יותר מ14 מיליון סטרלינג לספורטאים מכל קבוצות הנזקקים.

מלחמה בריאה

זכרות יתר יש בענפי הספורט. נשים מודרניות מצופות לצרוח ולתמוך בקבוצת כדורגל לצד הגברים. קשה להצית בגברים רגש כפי שקיים להם בספורט (122).

החיכוך בין ראש וגוף מאפין את הספורט: מתעמלות שומרות על שומן גוף בשיעור של פחות מ10% שעלול להוביל להפרעת אכילה, ריצוי שופטים, תת תזונה, חילוף חומרים ירוד והפרעות אכילה.

אחת הפציעות הנפוצותב קרב ספורטאים היא שבר מתח יתר בשל מתח מצטבר בגוף הספורטי. סיפוא על ג'יין פלמינג שעברה ניתוחים רבים עקב הספורט (123). לאחר שנים של עבודה חלומה התנפץ ב100 מטר הראשונים במירוץ המכשולים.
רמות המתח שספורט דורש משתווה למתח של קרב צבאי ומלחמה. ילדים שאינם משולבים על ידי ספורט מוחרמים ע"י חברים. יש לחץ עצום להצטרף לשורת לוחמים בשדה הקרב. מי שאינו רוצה להשתתף מסתכן בעונשים המוקצים לעריקים.
ספורט מלווה בתוקפנות. משחקי האולימפיאדה נחשבו חגיגה בינלאומית של אחדות אנושית ולמרות זאת דוברי המשלחות נהלות מלחמה עוינת של אשמות ברמאות ובהונאה. אלכוהול הוא הסם הנפוץ בקרב ספורטאים חובבנים. ספורטאים הם קבוצת סיכון גבוה לבעיות שתיה בשל ההזדמנויות המרובות לכך.
יש מי שחוקר את המיתוס לפיו ספורט = פעילות בריאה. דוגמות לכל מני קריין טלוויזיה (124) מציגים את האמוולנטיות בנוגע לספורט - ששווים הכאבים את ההישגים, פרסומת על כך שספורט בריא ואמירות כמו שילדים העוסקים בספורט בריאים יותר.
מירב הפציעות בקרב צעירים המגיעים לבית חולים נגרמות בשל ספורט. פציעות ספורט גובות תקציב גבוה ממערכת הבריאות. למרות זאת הן נחשבות לזוהר וכבוד.
תחרותיות בקרב ילדים גורמים להים להיות נדיבים פחות, מסיעים פחות לאחרים במצוקה ומפתחים נטיה להציק לילדים חלשים ומאותגרים. המסר הוא שיש להביס בדרך לניצחון.

להכתיר אחד, לירות בשאר

לעיתים ספורטאים מכונים שחקנים. אירועי ספורט נקראים משחקים. משחק וספונטניות שייכות לעולה של הישות הנשית ולעולמו של הילד. עולמו הקסום של הילד הפנימי נמחק לטובת המבוגר המחמיר שלא ניתן לרצותו ולא מרפה מהמושכות. דיכוי הכמיהה של הילד הפנימי לשמחה ולמשחק, חלק שבלעדיו אנו מסרבים לחיות - עשוי להוביל למחלות ולאסונות.
מספרת על כך שצפתה בשידורי המשמקחים האולימפים ונענתקה נשמתה למראות (125) אך כשהגבירה את הקול ושמעה את פרשני הספורט הבינה כי טעתה. הפרשנים בקרו את הביצועים: לא רחב מספיק, לא ארוך מדי וכיוצ"ב.
בתחרויות ריצה אצנים חוצים יחד את קו הגמר לא פעם ויש לבמצע מדידה של ההבדלים במילימטרים (נראה כי חסר משפט והכוונה שלה הוא שהמילימטרים הם אלו שמזכים אדם בניצחון והיתר מוכרז כמת. היא שואלת האם זה שיא הבריאות או חולי?

עוכרים שמחה בעבור חזיר

ספורט ניזון מתפישה וממושגים זכרים יתר לדוגמה הספורטאי יהיה צמא לכיבוש שיאים חדשים. השימוש בסמים מזיקים ובסטרואידים גברים הפך לבעיתי. חלק נכבד מהנרקומנים המגיעים לתחנות פיקוח ולמחטים נקיות הם ספורטאים חובבנים המכורים להזרקת סטאורידים. בעידן האידס המכורים שאינם מגיעים לתחנות החלפת מחטים מסוכנים עוד יותר משום שהם מגנים על עצמם מפני הסטיגמה הקשורה להתמכרות וכך הם מסכנים עצמם ואת הקהילה.
יש מגפה של שרופי הכושר. אלו הם אנשים המכורים לסטרואידים אנבוליים (בוני שרירים) (126). המגפה הזו נחשפה באוסטרליה לאחר שאדם נעים הליכות רצח את אשתו וירה בעצמו עקב התקף זעם סטרואידי שמגביר את הגבריזציה. סטאורידים מעוררים אירועים אלימים. בחדר כושר הסטרואידים מוכרים כמיץ וכרוטב ונחשבים מוצרים ויטרנים הבונים שריר עם תופעות לוואי מדאיגות והשפעה קשה על התפתחות הגוף של צעירים. תופעת לוואי מדאיגה היא עליה בהתנהגות התוקפנית והתפרצויות זעם בלתי נשלטות.
השימוש בסטארואידים אנבוליים נפוץ היום עד כדי כך שמתמודדת החליטה לנטוש תחרות אחרי שהבינה שבלי לצרוך כמויות של ההומרון הגברי בדרך קבע סיכויה לנצח אפסים. רבות מחבריה מתו בגלל הסם. בגרמניה נתנו סטארואידים לספורטאים. אלו העניקו למדינה ניצחונות רבים. כמה ספורטאיות הפכו מאז לגברים.
תופעת לוואי של סטרואידים היא הסמכת הדם שמעלה סיכון להתקף לב ולשבץ. רשויות הספורט מנסות להילחם בשימוש בסמים. ספורטאים מנסים מדי פעם ממריצים כימקלים חדשים שכן אלו משפירים ביצועים.
חילוף החומרים של ספורטאי מצטין נמוך מזה של איל או אריה ים (127), רצי מרתונים וספורטאי סקי למחקים מתעלים חמצן מהר יותר מאנשים רגלים - כלבים וסוסים טובים בהרבה בהפיכת חמצן לכוחות שריר ולכן רצים מהר יותר. המסקנה היא שכשמשווים הישגים אנושים לחיות המסקנות מאכזזבות. חילוף החומרים במנוחה ויכולת הריצה למרחקים זהה בין בני אדם לחזירי בר. נראה כי בני האדם משתווים לחזירים.

מקופחות או נכחדות

גדלה המרירורת בקרב פסורטאיות בהישגן לעומת ספורטאים. הפמיניזם ביקר את התקשורת בקיפוח הספורטאיות והתעלמות מהישגן.
הטענה הזו נכונה אם המטרה היא להשתוות לגברים בעל פילות פוצעת ככל שתהיה. עם זאת השאלה הזו מתעלמת מהעובדה שהספור רווי בזכריות ובהם הגברים מובילים בהישגים פיסים נשים. לפיכך השאלות שיש לשאול הוא האם הספורט הוא פשוט לא ביטוי נוסף של חברה רוויה בזכריות יתר? האם הקיפוח הוא לא העובדה שהאנושות מתנגדת לביטוי של הישות הנשית.
אין זה אומר שעלינו לוותר על הספורט. שימור ההנאה בלי לשלם מחיר כה גבוה נוכל להשיג כשנבין את העיקרון הזכרי והנבי ואת השיתוף המנצח של השניין (128).
ספורט ורגשנות ממלאים את הריק שיוצרים החיים המודרנים. ספורט הוא תחליף לטקס רוחני, לאקסטזה שכמהה למשהו עצום יותר מהאני הקטן, מקור והשתייכות והזדהות עצמית. גיבורי הספורט מחליפים אלילים מיולוגים שמשרים תקווה והשראה אם ינצחו. הקנאות והלהט לספוק הם זעקה לחיבור ולמשמעות בחברה הזכרית מבודדת ומנותקת מארכיטיפים מעולם הרגש. טיבם של תחליפים אלו אינו יכול למלא את הריק, והם הופכים לא פעם להתמכרות שגובה מחיר בדרך זו או אחרת.

הרסנות חיננית

סימפטומים זכרים יתר: השכלתנות, הפרפקציוניזם והכחונות באים לידי ביטוי בספורט, באימוני כושר, אומנות ריקוד. פעילות הממוקדת בגוף אינה בהכרח ביטוי לאהבת הגוף. לא פעם בלרינות התעללו בגוף בשאיפה להגיע לגוף מושלם.
רקדנים סובלים מכאבי קריעת שרירים. הבחירה להמשיך לרקוד למרות הכאבים היא קושי להקשיב לאמת הפנימית הצועקת למות הלחצים להמשיך ולבר מתקבלים כהערצה.
בבלט לא מעט רקדנים סובלים סבל לא יתואר (129). לא פעם זקוקים לניתוחי שיקום.
הבלט, גולת הכתורת של אמנות הריקוד המערבי, מיצג את הסממנים הזכרים של התרבות המערבית - שאיפה אל הרקיע והעולם השכלתני. התנועות מתמקדות באברים חיצונים, זכרים (איברי האינג): גפים, גו, אגן...ריקודים מזרחים ואפרקינים מכוונים מטה כלפי האדמה כשהברכים כפופות וכפות הרגלים יוצרת קשר מלא עם הקרקע. רב התנועה מתרחשת באיברים מרכזים, נקבים (איברי הין) - בגו ובאגן הגמיש. עם זאת כל עוד הראש משלט בבטיחות של הגוף - עימותים מחכים בפתח בין אם הריקוד מערבי או מזרחי. כשהריקוד הופך מביטוי ספונטני נקבי של החהיים לריקו מדויק ומתוכנן מראש (זכרי) יש חיכוך רב מתחים בין הראש לגוף. צריך מודעות כדי להפיג מתחים ולהימנע מנזק.
בשר העתיק הריקוד היווה חיבור לאלוהי, לריפוי השבט כולו. אם ניקח את הגישות ההפוכות של הריקוד המערבי והמזרחי נקבל מפתח לאתגר שלנו כבני אנוש - להשיא ולחבר בין הקטבים המנוגדים בנו: עולם הראש לגוף, בין זכרי ונקבי (130)

התמונה הגדולה מיקרו-קוסמוס מקרו קוסמוס

ההפרדה בין זכרי-נקבי, ראש-גוף, אינטלקט-אינסטינקט, חשיבה-רגש וכיוצב משתקף בעולם הפרט ובמעבר לו. כמראות בתוך מראות, מתהדהד הניכור במלחמת המינים בין גברים לנשים, בפיצול הסוציו-גיאוגרפי בין מזרח למערב שנוצר על ידי עולם ראשון ושלישי. בין העיר לכפר.

• העיר מסמלת את ה"מיינד" (חיובי/שלילי) והקצב המהיר המתקיים על רקע אדריכאלי והצפיפות ההמונית.
• הכפראו הטבע מסמל את הגוף, הקצב המתון, השקט.

לא פעם אנשי העיר משתוקקים למרחבי הטבע בשל מרוצת החיים המתגלה בו. לחזור לכאן ועכשיו. מומלץ להם לברר שהנוף הזה אינו רווי בריסוס חקלאות המורכבים בגז עצבים ממלחמת העולם.
התנתקות מהגוף והניסיון לשלוט בו הובילו להתרחקותנו מהאדמה. אנו דוחפים את האדמה מעבר לגבולותיה להניב תוצרת ע"י כימקלים המצפים אותה והנדסה גנטית בעלת השלכות בלתי הפיכות על הפלנטה בשם שיפור הטבע וייצור מרבי.
אנשי האדמה - ילידים ברחבי העולם דוגאו על ידי האם הלבן ושועבדו שצריכים לשרת את אנשי השמים, אנשי האינטלקט המעודנים שהאמינו בעליונתם. אפריקה היא הדוגמה הראשונית שמסלמת את הגוף הפיסי ונדרשה גם היא להקרבה חוזרת ונשנית של עבדים וסערות פוליטיות עקב התערבות שליטה חיצונית. בצע כסף הפך את האדמה הפוריה למדבריות ולשדות מרעה להמבורגר מערבי. באופן כזה הופר האיזון האקולוגי וגרם לבצורת ותופעות לוואי שסיכנו את העולם. עצים נכרתו והצמחיה נעלמה וכך האדמה הפוריה הפכה עקרה וחסרת יכולת להצמיח חיים (131).
הרדיפה אחרי צמיחה כלכלית הביאה לניצול עולם שלישי והעצמאות החדשה שלו היא מעטה שמחליף את הכיבוש הקולוניאלי בכיבוש כלכלי שמשחית את הטבע כי לשרוד. המערב - מדומה לראש יהיר שנלהב מהיכולת שלו לשלוט בגוף - שוכח כי התמוטטות האחר תביא למפלתו. השליטה בעולם השלישי על ידי העולם הראשון הביאה כוחד נגד נקמני של ייצור מסיבי של סמים, מסתננים למערב ומכרסמים בקהילה עד איבוד שליטה של הרשויות.
הראש המערבי הפיקח דוחף קדימה אלפים גוועים ברעב תחת עיני אימהות חסרות אונים. המערב ממריץ עצמו בעזרת גרגרי קפה מהעולם השלישי ומתהלל בתעשית הנשק שלוף הבורסות, גורדי השחקים וטילים לכיבוש השמים. תדלוק הטילים גורם למחלות, מומים גנטיים ומוות. למרות אלפי הגוועים ברעב המערב משליך אלפי מזון אל מעמקי האוקינוס בניסיון לשמר את שלוות הבורסה.
כשהמערכת האקולוגית שלנו מעוערת, חולי חודר ומגיע לבתינו. מחצית העולם רעב ומחצית אחרת סובלת מהפרעות אכילה. חוסר איזון בקצה אחד זועק לצ השני. רגש האשמה על אכילה בדרך כלל מתבטא על ידי נשים הוא ביטוי לא מודע של הישות הנשית, האם הגדולה, שאינה מסוגלת לאכול בשלווה כשילדים הרבים רעבים.
לא ניתן לטפל במשב אקולוגי או חיכוכים פוליטים ברובד המקומי והסימפטומים בלבד אלא בהיבט הוליסטי שמבין כי כמו הגוף - כל סימפטום מקומי מאותת מצוקה וחוסר איזון כללים (132).

גוף רוחני

אם אנו שואפים להצליח עלינו להחכים לעבוד עם הוגף ולא נגדו. אנו מכבדים את הרוחניות ורואים בגוף כנחות ממנו. הגוף הוא דובר האמת הרוחנית של נשמתנו. כשהרוח סובלת ודועכת במערכות יחסים לא מזינות או במקום עבודה לא נכון הגוף מבטא מצוקה בשלל סימפטומים, כאבים או מחלה בתקווה להעיר שינוי נחוצים. הגוף שלנו דובר אמת. כל עוד יהיה לנו קשר ישיר לאמת שלנו, הסמכויות הפולטיות, ההוריות והדתיות וכו היו מאימות ובלתי מסולות לשלוט בנו.
הגוף לא מכיר אומנות שקר. הוא הפשטות עצמה. כשאנו מאושרים אנו חשים התרחבות, רגיעה ועונג. כשאנו אומללים, מתוחים הוא מבטא התכווצות בלחץ ובכאב. השכל הוא אומן תעתועים ואשליות. הוא פוליטקאי פנימי המסוגל למכור תאוריה, פנטזיה והכחשת המציאות שאיננו רוצים לאשרה. הוא הפכפך ונוטה לשנות את דעתו תכופות. הגוף דוחק לשנות את דרך החיים. הוא יזעק בעיפות, כאבי גב ועד סרטן. השכל מפחד משינוי יסטה אותנו להאזין לאמת שלנו. בעת מצבי קיצון השכל מצליח להרפות את ידנו בתירוצים כמו "זה לא נורא", "הוא ישתנה בקרוב" וכיוצב. הגוף מאותת על סימני מצוקה ועשוי לגווע בטרם יעז לעצור ולהקשיב לאמת הפשוטה.
הגוף הוא פרש של הרוח. הוא התגלמות הרוח בחומר. ביקום שאין בו מעלה ומטה הנטיה הנושנה לשייך את הגוף לאני התחתון או הנמוך והרוח לאני עליון וגובה - היא מגוכחת בעיקר מאחר וגובה ונמוך בתפישתנו מרמז על נחות ועליון. גישה זכרית יתר זו מהדהדת את המעבר מהכבוד המטרירכלי למטה לאדה אל סגידה פטריארכלית למעלה. הפדנו ופיצלנו בין גוף לרוח, פיצול קטלני (133). רבים מחפשים אחר הרוחניות מחוץ לגוף ומדלגים על הגשר הישיר ביותר לרוח. חיוה חוץ גופניית ההיא המציאותה רגילה שלנו מפני שאנו נשלטים על ידי הראש ומנותקים מהלב ותחושות הבטן.
תפישת עומקו הרב ממדי של עולם הגוף והקשר אל ישות הנשית מוביל להבנה עד כמה חיוני הישות הנשית לריפוי הפיצול בין רוח לחומר, בין שמים-ארץ, פרט-כלל. היא המחברת בין הקטבים הניגודים.

תרגיל 8: מכתב אהבה (לנשים ולגברים)

קרא את המכתב פעמים לאט טשם לב להתרחשויות בגוף(מכתב)(194).

חתונת הפיצולים

אנו מעתירים כבוד על השכל ביחס לגוף. השכל צעיר ביחס לגוף והתפתחות החלה ב100 השנים האחרונות. הגוף משכלל עצמו מיליוני שנים ואוגר בו כמות אדירה של מידע שמספק את כל הצרכים שלנו ונותן פתרון לכל קושי. מערכת היחסים בין גוף - ראש דומה לקשר בין אישה לילד שמאלצת אותה לספוג את הפכפכותו השיגיונית טרם יתגבר ויבין כי אושרם של שנים לא יבוא ממאבק כוחות אלא משיתוף פעולה בניהם.
יתכן כי הדפים האלו יראו כלא הוגנים כלפי השכל כנגד הגוף עם זאת יש לזכור:

• לרב המצב הפוך ולכן זווית ראיה שונה מביאה לאיזון ותובנות חדשות.
• הכתוב נוגע לחלק המזערי של המיינד הנגיש לנו. אנו נעזרים ב3-5% אחוז מכלל המיינד ולרב בדרכים שליליות שהפנמנו שמובילות להתמקד בביקורת, חוסר שביעות רצון ובאין.המיינד הוא מאגר עצום. כשנלמד לשאוב בחיוב מחלקים שאין לנו גישה אליהם יהפוך השכל לעמית של הגוף ובעליו. לכל מחשבה חיובית או שלילית יש השפעה על הגוף. מחשבות של קבלה עצמית יוצרות מציאות ביוכימית, רגשית ורוחנית שונה ממחשבות ביקורתיות ואי קבלה עצמית המלווה בניסיונות עיקשים לשנות אתעצמנו והסובבים אותנו.
  

התרת השליליות והופנמו על ידי הראש והשתלטו על הראיה וחיינו בלי שהבחנו בכך. יש לרכוש כלים שהוכחו כיעיךים. יש מאגר של חכמה (ספרים, מורים, וכו) שמלמדים איך להשיב את העוצמות שבנו את המח על ידי הדמיה, מדיטציה, עבודה על הגוף והצהרות חיוביות (135).
הן הגוף והן הראש חשובים לשלם. כמו הזכרי והנקבי. שלמות מצריכה שיתוף פעולה בין הניגודים. אחרת יהיו חיכוכים ומשברים. הגוף ישרת את השכל הדוחק בו ומתעלם ממנו. אם השליטה לא תרפה החיה תתקום ותגבר על בעליה. אדם שאינו מרפה שליטה כדי להקשיב לצרכיו ולהחזיר את האיזון ימרוד גופו ויכה בו. אם נחוק באקולוגיה תהיה התוצאה דומה והיא תכה בנו.
הרוח שמגולמת בחומר אצל אנשים מאפשר פוטנציאל לממש מיזוג ושלום בין קצוות - גוף ושכל, רוח-חומר, שמים ארץ. חזרה אל מועת לישות הנשית מאפשרת לבחור מבין שתי האפשרויות שאנו רוצים להגשים.

תרגיל 9: רוקדים גוף וראש (לנשים ולגברים)

ריקוד הוא דרך להתחבר לגוף ולמקצביו. כמערכת היחסים עם הגוף תתרפא, יתבהר תחושות בטן ואלו ישרתו אותך בכל תחומי החיים. האמון בך יגבר. הפחד משינוי יימס והיכולת של הילד הפנימי להיות נוכח תשוב.
ניתן לבצע את התרגיל בכל זמן כשרוצים להתחבר לגוף. התרגיל מסיע לאיחוד גוף-ראש.

• שב ועצום עינים.
• הקשב למחשבות בראש.
• אפשרי לשרשרת המחשבות לחלוף כשמתבוננים ומקבים להם.
• הקשיבו לגוף, לרגשות, לתחושות, למציאות שונה מזו של הראש. הבחן בהבדלים בקצב ובאיכות של הגוף.
• שמו לב מתי הראש חוטףף למחשבות עבר או עתיד (136). זרמו עמו.
• שקעו בגוף ובתחושות שוב. מה השתנה.
• שמעו מוזיקה אהובה ונועי עם הקצב. תנו לגוף להוביל ולהנחות בלי לדעת מראש איזה תנועות יגיעו. בטחו בכל מה שעולה.
• אפשרו לראש עתה להוביל - מה ההבדל כשהראש מוביל להבדיל כשהגוף מוביל?
• אפשרו לגוף להוביל שוב. מה השתנה, למה מודעים , איך ראש והמחשבות משתלטים על הריקו של הגוך?
• חזרו על : פעם ראש ופעם גוף מובילים עד שירדו יחד.