אזרחות לכיתה ט'/גישות שונות למדינה דמוקרטית
מדינה דמוקרטית מחויבת למלא אחר זכויות האדם וכן זכויות האזרח. המדינה הדמוקרטית מחויבת לעמוד במספר מאפיינים משותפים (מאפיינים של המשטר הדמוקרטי) למשטר הדמוקרטי והם נכונים ורלוונטיים לכל הדמוקרטיות בעולם.
עם זאת קיימת התייחסות שונה לשני החלקים החשובים המכילים את הדמוקרטיה - חירויות הפרט והשוויון.
שני אלו - חירות האדם - מצד אחד והשוויון מצד שני מתנגשים במדינה דמוקרטית כל העת. מצד אחד הדמוקרטיה דורשת כי לאדם, בהיותו יצור תבוני, תינתן החירות המלאה לעשות כרצונו כל עוד הוא אינו פוגע באחר, אך מאידך היא דורשת כי האדם ינהג בשוויוניות כלפי חבריו בחברה.
ניתן להדגים התנגשות זו בדרך קלה: היחיד אינו מעוניין לשלם מסים גבוהים, כיוון שזה פוגע בחירות הקניין (רכוש) שלו, שכן ההכנסות שלו קטֵנות. מנגד, האדם מבין כי השוויון שיבוא לידי ביטוי בחלוקת נטל המסים על כל האזרחים יקטין את הפגיעה בו באופן אישי.
דמוקרטיות שונות רואות בצורה שונה את האיזון בין שוויון לחירות ולפנינו שתי גישות למדינה דמוקרטית - גישה סוציאל-דמוקרטית וגישה ליברלית.
- דמוקרטיה סוציאל-דמוקרטית מאמינה כי שוויון האדם הוא המרכז, וכי על המדינה להתערב על מנת לאפשר לאדם רווחה, תנאים סוציאליים (חברתיים) וזכויות הקשורות לרווחתו. מדינה שמקבלת גישה זו תעדיף את הזכויות החברתיות על פני הזכויות האישיות של האזרח. דמוקרטיה מסוג זה תשקיע בחינוך חינם, בבריאות לכולם בעלות נמוכה מאוד, היא תאפשר שירותי רווחה רחבים כגון קצבאות לנכים, לנזקקים, לקשישים וכו'. מסי האזרחים במדינה כזו יופנו בין היתר לשירותים רווחתיים. לדוגמה: צרפת, נורבגיה, שוודיה, גרמניה ועוד.
- דמוקרטיה ליברלית מאמינה כי זכויות האדם קודמות לזכויות אחרות, היא מאמינה כי אסור למדינה להתערב בחיי הפרט ולכן תעניק שירותי רווחה בסיסיים בלבד, כגון חינוך חינם ובריאות ברמה בסיסית. המדינה לא תשקיע את מסי התושבים בעזרה לשכבות החלשות ולנזקקים אלא בעיקר בקידום התשתיות והשקעה במעמד הבינוני-גבוה באמצעות קידום יזמות כלכלית. ארה"ב הנה מדינה המאמינה בדמוקרטיה ליברלית.
מדינת ישראל הוקמה על תשתית רעיונית של דמוקרטיה סוציאל-דמוקרטית, אולם בשנים האחרונות אנו נוטים יותר ויותר לקבל את הדמוקרטיה הליברלית, כחלק מהשפעתה של ארה"ב עלינו.