מתמטיקה תיכונית/הסתברות/תולדות הסטטיסטיקה וההסתברות: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־16:24, 18 במרץ 2016

הרשימה הנתונה מציגה אירועים מכרזיים וכיווני התפתחות בסטסטיסטיקה והסתברות. הרשימה היא "מבחר טעימות" ורחוקה מלהיות ממצה.

המאה התשיעית - w:אל-כנדי משתמש בסטטיסטיקה כדי לפענח טקסטים מוצפנים. עד היום יש שימוש נרחב בשיטות סטטיסטיות כגון ניתוח תדירויות לשבירת הצפנות.
המאה ה-16 - החל העיסוק בהסתברות בעבודתו של המתמטיקאי האיטלקי ג'ירולמו קרדאנו, שהיה מהמר נלהב. גם בתחום זה השימוש בהסתברות נמשך עד היום. פחות על ידי המהרים ויותר בידי בתי הקזינו ומפעלי הפיס השונים.
1654 - פייר דה פרמה לבין בלז פסקל מתכתבים בעניין הדרכים לחישוב ההסתברות במשחקי מזל מסוימים. התכתבות זו נחשבת להולדת חקר ההסתברות.
1713 - מתפרסם ספרו של יאקוב ברנולי "ars conjectandi" (אמנות הניחוש). הספר מציג שחקי מזל מנקודת מבט מתמטית, ויישומים לכלכלה ופוליטיקה והוכחה של החוק החלש של המספרים הגדולים עבור משתני ברנולי.
1718 - דה-מואבר הגדיר את מושג האי-תלות. מושג זה חשוב במיוחד כי הוא בחומר לבחינת הבגרות.
1801 - גאוס מגלה את אסטרואיד קרס ואת שיטת הריבועים הפחותים במכה אחת
1805 - w:אדריאן-מארי לז'נדר מפרסם את שיטת הריבועים הפחותים. כן, אותה שיטה שגאוס השתמש בה כמה שנים קודם מבלי לפרסמה. מי שחשב שעיסוק במתמטיקה הוא נטול רגשות מוזמן להתעמק בפרטים.
1888 - פרנסיס גולטון מגדיר את הקורלציה. נראה שההגדרה הובילה לויכוחים על היחס בין קורלציה ל[[w:סיבתיות|סיבתיות] אבל לא בטוחים בכך.
1867 - צ'בישב את חוק המספרים הגדולים. שנים אחר כך המשפט מובן באופן שגוי כ"תאספו מספיק מידע ואז יקרה קסם והכל יהיה טוב".
1933 - ביסוס אקסיומטי לתורת ההסתברות ניתן בשנת 1933, באמצעות האקסיומות של קולמוגורוב. ההסתברות הופכת להיות תקפה באותה המידה כמו גיאומטריה.

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 * 1713 - מתפרסם ספרו של [[w:יאקוב ברנולי|יאקוב ברנולי]]  "ars conjectandi" (אמנות הניחוש). הספר מציג שחקי מזל מנקודת מבט מתמטית, ויישומים לכלכלה ופוליטיקה והוכחה של [[w:החוק החלש של המספרים הגדולים|החוק החלש של המספרים הגדולים]] עבור [[w:התפלגות ברנולי|משתני ברנולי]].
 * 1718 - [[w:דה-מואבר|דה-מואבר]] הגדיר את מושג ה[[w:משתנים בלתי תלויים|אי-תלות]]. מושג זה חשוב במיוחד כי הוא בחומר לבחינת הבגרות.
+* 1801 - [http://www.sci-princess.info/archives/476 גאוס מגלה את אסטרואיד קרס ואת שיטת הריבועים הפחותים במכה אחת]
+* 1805 - [[w:אדריאן-מארי לז'נדר]] מפרסם את שיטת הריבועים הפחותים. כן, אותה שיטה ש[[w:קרל_פרידריך_גאוס|גאוס]] השתמש בה כמה שנים קודם מבלי לפרסמה. מי שחשב שעיסוק במתמטיקה הוא נטול רגשות מוזמן להתעמק בפרטים.
-[[w:סימאון דני פואסון|פואסון]] ו[[w:קרל פרידריך גאוס|גאוס]] תרמו תרומה חשובה לנושא כשפיתחו את ההתפלגויות הקרויות על שמם. בשנת 1812 פרסם [[w:פייר סימון לפלס]] את ספרו "תאוריה אנליטית של ההסתברות", שהיווה ביסוס שיטתי ראשון של תורת ההסתברות. בשנת 1867 הוכיח [[w:צ'בישב|צ'בישב]] את '''[[w:חוק המספרים הגדולים|חוק המספרים הגדולים]]''', ולאחר מכן הוכיח תלמידו ליאפונוב את '''[[w:משפט הגבול המרכזי|משפט הגבול המרכזי]]'''. לאחר ניסיונות מוקדמים של [[w:פון מיזס|פון מיזס]], ביסוס [[w:אקסיומה|אקסיומטי]] לתורת ההסתברות ניתן בשנת 1933, באמצעות [[w:אקסיומות ההסתברות|האקסיומות של קולמוגורוב]].
+* 1888 - [[w:פרנסיס_גולטון|פרנסיס גולטון]] מגדיר את ה[[w:מתאם|קורלציה]]. נראה שההגדרה הובילה לויכוחים על היחס בין [[w:מתאם|קורלציה]] ל[[w:סיבתיות|סיבתיות] אבל לא בטוחים בכך.
+* 1867 - [[w:צ'בישב|צ'בישב]] את '''[[w:חוק המספרים הגדולים|חוק המספרים הגדולים]]'''. שנים אחר כך המשפט מובן באופן שגוי כ"תאספו מספיק מידע ואז יקרה קסם והכל יהיה טוב".
+* 1933 - ביסוס [[w:אקסיומה|אקסיומטי]] לתורת ההסתברות ניתן בשנת 1933, באמצעות [[w:אקסיומות ההסתברות|האקסיומות של קולמוגורוב]]. ההסתברות הופכת להיות תקפה באותה המידה כמו גיאומטריה.
 [[קטגוריה:הסתברות (מתמטיקה תיכונית)]]