תורת הבקרה/קריטריון ראוט
מתוך ויקיספר, אוסף ספרי הלימוד והמדריכים החופשי.
כזכור, יציבות של מערכת תלויה במיקום קטבי פונקצית התמסורת בחוג פתוח GOL, אשר במקרה הכללי המופיע באיור שווה ל:
. לרוב, מציאת שורשי הפולינום האופייני יהיו טרחה רבה[1]. כאן נכנס לתמונה קריטריון ראוט ליציבות, אשר דורש לדעת רק את מקדמי הפולינום האופייני (הפולינום האופייני הוא המכנה[2] של GOL).
קריטריון ראוט נקרא לעתים גם קריטריון ראוט-הורוביץ.
תוכן עניינים |
[עריכה] הקריטריון
נכתוב את הפולינום האופייני בצורה[3]:
(ניתן לצמצם את כל המשואה במקדם של sn מכיוון שאינו משפיע על התוצאה, ואז an=1)
- שלב א: אם קיים לפחות מקדם אחד
שלילי או שווה ל-0 אז למערכת יש קוטב בחצי המישור הימני או על הציר המדומה ולכן המערכת אינה יציבה או בגבול היציבות. שימו לב כי זהו תנאי הכרחי אך לא מספיק[4] ולכן במידת הצורך יש להמשיך לשלב הבא. - שלב ב: רושמים את מקדמי הפולינום האופייני בשתי השורות הראשונות בטבלה באופן הבא:
![]() |
-
- אם מעלת הפולינום היא זוגית, השורה הראשונה תכיל את כל המקדמים הזוגיים והשורה השנייה את כל המקדמים האי-זוגיים.
- אם מעלת הפולינום היא אי-זוגית, השורה הראשונה תכיל את כל המקדמים האי-זוגיים והשורה השנייה את כל המקדמים הזוגיים.
- את שאר המקדמים מחשבים באמצעות כלל המזכיר את חוקיות הדטרמיננט (מחלקים תמיד באיבר שבעמודה הראשונה, וכל שורה תלויה בשתי השורות שלפניה):
-
- (ניתן לחלק שורת ראוט במספר חיובי מבלי לשנות את התוצאה)
- ממשיכים לחשב איברים עד אשר מופיעה שורה עם אפסים בלבד (זה יקרה בשורה ה-n+1). העמודה הראשונה (השמאלית) נקראת עמודת ראוט ומספר השורשים בחצי המישור הימני שווה למספר החלפות הסימן בעמודת ראוט. כלומר המערכת יציבה אם כל איברי עמודת ראוט הינם חיוביים.
[עריכה] דוגמאות
(להשלים)
|
כדאי לדעת: הערכים הקיצוניים של ההגבר הם נקודות החיתוך של עקום Root-Locus עם הציר המדומה, ושל עקום נייקוויסט עם הציר הממשי. |
[עריכה] מקרים מיוחדים
[עריכה] אפס בעמודת ראוט
- דרך א: במקרה זה מציבים ε>0 במקום אפס ומשאיפים בסוף לאפס.
- דרך ב: כופלים את המשוואה האופיינית בגורם מהצורה (s+a) כאשר a>0 (לרוב a=1 יהיה טוב) ומוצאים את עמודת ראוט. מאחר והגורם הנוסף מוסיף קוטב ב-OLHP, כל שורש ב-ORHP מקורו בפונקציה המקורית. שימו לב: יש לוודא שלא קיים כבר במשוואה גורם מהצורה (s-a), אחרת חישוב היציבות יופרע[5].
[עריכה] דוגמאות
(להשלים)
[עריכה] שורת אפסים בטבלה
מצב זה מתרחש כאשר קיימים שני שורשים ממשיים נגדיים או כאשר קיים זוג שורשים מרוכבים-צמודים (לרוב מדומה טהור). במקרה זה גוזרים את השורה האחרונה שאינה אפס ומציבים את המקדמים שהקבלו לטבלה, וממשיכים בחישובים.
[עריכה] דוגמאות
(להשלים)
[עריכה] יציבות יחסית
לעתים יש לדעת עד כמה קרובים הקטבים לאי-יציבות, וניתן לעשות זאת ללא מציאת הקטבים על ידי קריטריון ראוט. היציבות נמדדת יחסית לציר
ולכן נקראת יציבות יחסית. למעשה מתבצעת טרנספורמציה לינארית של המשתנה s, כך ש:
. כלומר כל מה שיש לעשות זה להציב בטבלה את ההזזה הנ"ל ולפתור כרגיל.
בדרך זו ניתן גם לבדוק (תוך מיספר איטרציות) בין אילו שתי קוארדינטות נמצאים הקטבים (אם בכלל): אם המערכת יציבה יחסית ל-0 אך אינה יציבה יחסית ל-β אז מספר החלפות הסימן בעמודת ראוט הוא מספר הקטבים בתחום [0,β].
[עריכה] דוגמאות
(להשלים)
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות
- ↑ למעשה, לפולינום ממעלה 5 ומעלה לא קיים פתרון אנליטי.
- ↑ המכנה הוא אמנם 1+GH, אך כשנשווה אותו לאפס יתקבל לבסוף פולינום ב-s. פולינום זה הוא הפולינום האופייני.
- ↑ שוב, מניחים כי פונקצית התמסורת היא מנת פולינומים מצומצמים (מה שנקרא proper)
- ↑ עבור מערכת מסדר 1 או 2 תנאי זה הוא הכרחי ומספיק.
- ↑ ניתן לבדוק זאת על ידי הצבת s=a. במידה ומתקבל 0 יש לבחור ערך a אחר.





