מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/תחומי עליה וירידה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Crazy Ivan (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
 
שורה 3: שורה 3:


==חזרה - התנהגות הפונקציה ביחס ל[[מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/הנגזרת של פונקציה|נגזרת]]==
==חזרה - התנהגות הפונקציה ביחס ל[[מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/הנגזרת של פונקציה|נגזרת]]==
נחזור בשנית ונסביר לעמוק על הנושא שהוסבר בפרק [[מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/הנגזרת של פונקציה|הנגזרת]] ויושם בפרק [[מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/נקודות קיצון מקומיות|נקודת קיצון]]. אולם, הנושא מורחב בפרק [[מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/הקשר בין גרף פונקציה וגרף נגזרת|הקשר בין גרף פונקציה וגרף נגזרת]], אך, עדין רצוי לקרואו בכדי להקל על הלמידה בהמשך.
נחזור בשנית ונסביר לעומק על הנושא שהוסבר בפרק [[מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/הנגזרת של פונקציה|הנגזרת]] ויושם בפרק [[מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/נקודות קיצון מקומיות|נקודת קיצון]]. אולם, הנושא מורחב בפרק [[מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/הקשר בין גרף פונקציה וגרף נגזרת|הקשר בין גרף פונקציה וגרף נגזרת]], אך, עדיין רצוי לקרואו בכדי להקל על הלמידה בהמשך.


הנגזרת עוזרת לנו לגלות את התנהגות הפונקציה ; כאשר :
הנגזרת עוזרת לנו לגלות את התנהגות הפונקציה, כאשר:
# ערכי הנגזרת ('''<math>y'</math>''') חיובים - הפונקציה עולה.
# ערכי הנגזרת ('''<math>y'</math>''') חיובים - הפונקציה עולה.
# ערכי הנגזרת שלילים - הפונקציה יורדת.
# ערכי הנגזרת שלילים - הפונקציה יורדת.
שורה 14: שורה 14:


===התנהגות הפונקציה ביחס לנגזרת השנייה===
===התנהגות הפונקציה ביחס לנגזרת השנייה===
גם, בדרך השנייה (גזירה שנייה), הרעיון בה לידי ביטוי, אולם, הוא בודק את התנהגות '''הנגזרת השנייה''' ביחס לפונקציה. גילנו שהיחס בין הנגזרת השנייה לפונקציה הוא הפוך, כלומר :
גם, בדרך השנייה (גזירה שנייה), הרעיון בה לידי ביטוי, אולם, הוא בודק את התנהגות '''הנגזרת השנייה''' ביחס לפונקציה. גילנו שהיחס בין הנגזרת השנייה לפונקציה הוא הפוך, כלומר:
# חיובית - הפונקציה יורדת.
# חיובית - הפונקציה יורדת.
# שלילית - הפונקציה עולה.
# שלילית - הפונקציה עולה.
# אפס - נקודת פיתול. נלמד בהמשך בפרק [[מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/הקשר בין גרף פונקציה וגרף נגזרת|הקשר בין גרף פונקציה וגרף נגזרת]]
# אפס - נקודת פיתול. נלמד בהמשך בפרק [[מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/הקשר בין גרף פונקציה וגרף נגזרת|הקשר בין גרף פונקציה וגרף נגזרת]]
ולכן, כאשר קיבלנו :
ולכן, כאשר קיבלנו:
# תוצאה שלילית - הנקודה הייתה נקודת מקסימום.
# תוצאה שלילית - הנקודה הייתה נקודת מקסימום.
# תוצאה חיובית - הנקודה הייתה נקודת מינמום.
# תוצאה חיובית - הנקודה הייתה נקודת מינמום.


==הסבר==
==הסבר==
הנגזרת עוזרת לנו לגלות את התנהגות הפונקציה; בכדי לדעת מתי הפונקציה עולה ומתי היא יורדת, נציב מספרים בנגזרת. כאשר :
הנגזרת עוזרת לנו לגלות את התנהגות הפונקציה; בכדי לדעת מתי הפונקציה עולה ומתי היא יורדת, נציב מספרים בנגזרת. כאשר:
# ערכי הנגזרת ('''<math>y'</math>''') חיובים - הפונקציה עולה.
# ערכי הנגזרת ('''<math>y'</math>''') חיובים - הפונקציה עולה.
# ערכי הנגזרת שלילים - הפונקציה יורדת.
# ערכי הנגזרת שלילים - הפונקציה יורדת.
שורה 31: שורה 31:


==שלבים==
==שלבים==
השלבים יהיו זהים לשלבים שהצגנו בפרק [[מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/נקודות קיצון מקומיות|מציאת נקודות קיצון]] - דרך א' :
השלבים יהיו זהים לשלבים שהצגנו בפרק [[מתמטיקה תיכונית/חשבון דיפרנציאלי/נקודות קיצון מקומיות|מציאת נקודות קיצון]] - דרך א':
* גזירת הפונקציה.
* גזירת הפונקציה.
* השוואת הנגזרת לאפס ומציאת ערכי ה-X של נקודות הקיצון.
* השוואת הנגזרת לאפס ומציאת ערכי ה-X של נקודות הקיצון.
* שימוש בטבלה :
* שימוש בטבלה:
** נסדר את ערכי ה-x לפי סדר עולה.
** נסדר את ערכי ה-x לפי סדר עולה.
** נוסיף מספרים לפני ואחריה הנקודות החשודות.
** נוסיף מספרים לפני ואחריה הנקודות החשודות.
**נציב הנגזרת את המספרים הנבחרים. כאשר :
**נציב הנגזרת את המספרים הנבחרים. כאשר:
*** ערכי הנגזרת ('''<math>y'</math>''') חיובים - הפונקציה עולה.
*** ערכי הנגזרת ('''<math>y'</math>''') חיובים - הפונקציה עולה.
*** ערכי הנגזרת שלילים - הפונקציה יורדת.
*** ערכי הנגזרת שלילים - הפונקציה יורדת.
*נרשום מי הן מבין הנקודות הן נקודות מינימום ומי הן נקודות מקסימום :
*נרשום מי הן מבין הנקודות הן נקודות מינימום ומי הן נקודות מקסימום:
** אם נקודה היא נקודת מינימום - הפונקציה עוברת מירידה לעלייה. כלומר, שכל הטווח שבין הנקודה הקודמת אליה הוא עלייה.
** אם נקודה היא נקודת מינימום - הפונקציה עוברת מירידה לעלייה. כלומר, שכל הטווח שבין הנקודה הקודמת אליה הוא עלייה.
** אם נקודה היא נקודת מקסימום - הפונקציה עוברת מעלייה לירידה. כלומר, כל הטווח שבין נקודת הקיצון הקודמת לזו, הוא טווח של ירידה.
** אם נקודה היא נקודת מקסימום - הפונקציה עוברת מעלייה לירידה. כלומר, כל הטווח שבין נקודת הקיצון הקודמת לזו, הוא טווח של ירידה.
שורה 49: שורה 49:


נפתור את התרגיל בשלבים:
נפתור את התרגיל בשלבים:
* הנגזרת : <math>f(x)'=3x^2+18x+15 = 0</math>
* הנגזרת: <math>f(x)'=3x^2+18x+15 = 0</math>
* פתירה (באמצעות [[טרינום]]) : <math>f(x)'=(x+1)(x+5)</math>
* פתירה (באמצעות [[טרינום]]): <math>f(x)'=(x+1)(x+5)</math>
* פתרונות :
* פתרונות:
** <math>\ x=-1</math>
** <math>\ x=-1</math>
** <math>\ x=-5</math>.
** <math>\ x=-5</math>.
שורה 79: שורה 79:
|}
|}


* נציב מספרים לפני ואחרי הנקודות החשודות נבדוק נגזרת :
* נציב מספרים לפני ואחרי הנקודות החשודות נבדוק נגזרת:
{| class="wikitable" border="1"
{| class="wikitable" border="1"
! 0
! 0
שורה 104: שורה 104:


*נקבע את התנהגות הפונקציה - קיבלנו את שלושת החלקים הבאים:
*נקבע את התנהגות הפונקציה - קיבלנו את שלושת החלקים הבאים:
** טווח ראשון - <math> \ - \infty < x < -5</math>. נרשם גם : <math>x<-5</math>
** טווח ראשון - <math> \ - \infty < x < -5</math>. נרשם גם: <math>x<-5</math>
** טווח שני - <math> \ -5 < x < -1</math>
** טווח שני - <math> \ -5 < x < -1</math>
** טווח אחרון - <math> \ -1 < x < \infty </math>. נרשם גם : <math>X>-1</math>
** טווח אחרון - <math> \ -1 < x < \infty </math>. נרשם גם: <math>X>-1</math>


'''הפתרון :'''
'''הפתרון:'''
* תחומי העלייה של הפונקציה : <math> \ - \infty < x < -5</math> ו-<math> \ -1 < x < \infty </math>
* תחומי העלייה של הפונקציה: <math> \ - \infty < x < -5</math> ו-<math> \ -1 < x < \infty </math>
ניתן לכתוב בקצרה פשוט <math> \ x < -5 </math> ו<math> \ x > -1</math>.
ניתן לכתוב בקצרה פשוט <math> \ x < -5 </math> ו<math> \ x > -1</math>.
* תחום הירידה של הפונקציה : <math> \ -5 < x < -1</math>.
* תחום הירידה של הפונקציה: <math> \ -5 < x < -1</math>.


[[קטגוריה:חשבון דיפרנציאלי לתיכון]]
[[קטגוריה:חשבון דיפרנציאלי לתיכון]]

גרסה אחרונה מ־14:13, 20 ביוני 2018

הקדמה[עריכה]

כעת, אחרי שאנחנו יודעים למצוא נקודות קיצון, פשוט מאוד למצוא מתי הפונקציה עולה ומתי היא יורדת. כל שעלינו לעשות הוא לבחון את התנהגות הפונקציה בין שתי נקודות קיצון (או בין עד נקודת הקיצון הראשונה ומנקודת הקיצון האחרונה עד ) בנפרד, ולבדוק אם הוא מהווה עליה או ירידיה.

חזרה - התנהגות הפונקציה ביחס לנגזרת[עריכה]

נחזור בשנית ונסביר לעומק על הנושא שהוסבר בפרק הנגזרת ויושם בפרק נקודת קיצון. אולם, הנושא מורחב בפרק הקשר בין גרף פונקציה וגרף נגזרת, אך, עדיין רצוי לקרואו בכדי להקל על הלמידה בהמשך.

הנגזרת עוזרת לנו לגלות את התנהגות הפונקציה, כאשר:

  1. ערכי הנגזרת () חיובים - הפונקציה עולה.
  2. ערכי הנגזרת שלילים - הפונקציה יורדת.
  3. ערכי הנגזרת שווים לאפס - נקודת קיצון של הפונקציה.

התנהגות הפונקציה ביחס לנגזרת הראשונה[עריכה]

רעיון זה מיושם בטבלה (דרך א') לגילוי סוג נקודת הקיצון; כאשר לקחנו שתי נקודות (לפני ואחרי) הנקודה החשודה, בכדי לזהות את התנהגות הפונקציה - האם היא עולה (תוצאת הנגזרת חיובית) או יורדת (תוצאת הנגזרת שלילית)?

התנהגות הפונקציה ביחס לנגזרת השנייה[עריכה]

גם, בדרך השנייה (גזירה שנייה), הרעיון בה לידי ביטוי, אולם, הוא בודק את התנהגות הנגזרת השנייה ביחס לפונקציה. גילנו שהיחס בין הנגזרת השנייה לפונקציה הוא הפוך, כלומר:

  1. חיובית - הפונקציה יורדת.
  2. שלילית - הפונקציה עולה.
  3. אפס - נקודת פיתול. נלמד בהמשך בפרק הקשר בין גרף פונקציה וגרף נגזרת

ולכן, כאשר קיבלנו:

  1. תוצאה שלילית - הנקודה הייתה נקודת מקסימום.
  2. תוצאה חיובית - הנקודה הייתה נקודת מינמום.

הסבר[עריכה]

הנגזרת עוזרת לנו לגלות את התנהגות הפונקציה; בכדי לדעת מתי הפונקציה עולה ומתי היא יורדת, נציב מספרים בנגזרת. כאשר:

  1. ערכי הנגזרת () חיובים - הפונקציה עולה.
  2. ערכי הנגזרת שלילים - הפונקציה יורדת.
  3. ערכי הנגזרת שווים לאפס - נקודת קיצון של הפונקציה.

בכדי שלא נציב סתם מספרים (אפשר להציב את כל המספרים האפשריים), אנו נעזרים בנקודות קיצון שהן הנם נקודות המהוות מעבר מעליה לירידה או בין ירידה לעליה.

שלבים[עריכה]

השלבים יהיו זהים לשלבים שהצגנו בפרק מציאת נקודות קיצון - דרך א':

  • גזירת הפונקציה.
  • השוואת הנגזרת לאפס ומציאת ערכי ה-X של נקודות הקיצון.
  • שימוש בטבלה:
    • נסדר את ערכי ה-x לפי סדר עולה.
    • נוסיף מספרים לפני ואחריה הנקודות החשודות.
    • נציב הנגזרת את המספרים הנבחרים. כאשר:
      • ערכי הנגזרת () חיובים - הפונקציה עולה.
      • ערכי הנגזרת שלילים - הפונקציה יורדת.
  • נרשום מי הן מבין הנקודות הן נקודות מינימום ומי הן נקודות מקסימום:
    • אם נקודה היא נקודת מינימום - הפונקציה עוברת מירידה לעלייה. כלומר, שכל הטווח שבין הנקודה הקודמת אליה הוא עלייה.
    • אם נקודה היא נקודת מקסימום - הפונקציה עוברת מעלייה לירידה. כלומר, כל הטווח שבין נקודת הקיצון הקודמת לזו, הוא טווח של ירידה.
    • במקרה של נקודת קיצון אחרונה או ראשונה - הטווח הוא בין אינסוף לערך Xשל נקודת הקיצון (קשה לתאר במילים - ראה סעיף אחרון בדוגמא).

דוגמאות[עריכה]

מהם תחומי העלייה והירידה של הפונקציה ?

נפתור את התרגיל בשלבים:

  • הנגזרת:
  • פתירה (באמצעות טרינום):
  • פתרונות:
    • .
  • נסדר אותם על פי הסדר בציר המספרים, ונחלק את ציר המספרים ל-3 חלקים.
תא -1 תא -5 תא X
תא נקודה חשודה תא נקודה חשודה תא Y
תא 0 תא 0 תא Y'
  • נציב מספרים לפני ואחרי הנקודות החשודות נבדוק נגזרת:
0 -1 -2 -5 -6 X
פונקציה עולה נקודת קיצון min פונקציה יורדת נקודת קיצון max פונקציה עולה Y
+ 0 - 0 + Y'
  • נקבע את התנהגות הפונקציה - קיבלנו את שלושת החלקים הבאים:
    • טווח ראשון - . נרשם גם:
    • טווח שני -
    • טווח אחרון - . נרשם גם:
הפתרון: 
* תחומי העלייה של הפונקציה:  ו- 
  ניתן לכתוב בקצרה פשוט  ו.
* תחום הירידה של הפונקציה: .