לדלג לתוכן

תנ"ך/חומר הלימוד בתנ"ך לבגרות/נושא בחירה : נושא - גג : מלכים ונביאים (משלמה עד צדקיהו)/תהלים מזמור קכ"ב

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
הבט  מבוא לתהילים

מזמור קכ"ב בתהלים קשור בירושלים ובבית המקדש. יש בו עדות של משורר המספר על החשיבות שיחסו בני העם לעיר ירושלים ולמקדש שבתוכה. לימוד מזמור זה יסיע להבין את התייחסות לירושלים ולבית ה' שבתוכה – התקופה שבה נכתב המזמור

המזמור נלמד בשילוב של ספר מלכים שעוסק בבניית בית המקדש, כיוון שלאחר בנייתו מעמד של ירושלים כעיר בירה עלה.

פירושים אפשריים למילה שיר המעלות

[עריכה]
  • עלייה לרגל.
  • מעלה = מדרגה של בית המקדש.
  • כל מזמור הוא חוליה ויחד (14 חוליות) הם מהווים רעיון שלם.
  • מידית טובות – שירים של תיאורים חיובים של דמויות ומקומות.

טעמים במקרא - ניקוד

[עריכה]

ישנם שני טעמים מטעמי המקרא ששייכים לטעמים מפסקים, כלומר, שהם מופיעים מתחת המילה והם סימן שאומר להפסיק בקריאה.

  • סוף פסוק / סלוק ( נקודתיים : ) – מופיע כנקודתיים ולו קו מתחת להבעה המותאמת (, :) – "הפסיק בעברית" והוא חשוב מאוד לאמצעים ספרותיים בתנ"ך.
  • אתנחתא (Y הפוכה) – מופיע מתחת למילה והוא ההפסק העיקרי בכל פסוק. הוא נראה כ-Y הפוכה, תחת המילה האחרונה במשפט.

הוכח כי פירוש המילה שיר המעלות הוא עלייה לרגל

[עריכה]
  • המשורר מביע שמחה על כך שישנה קבוצה של עולים לרגל והוא מצטרף אליהם (פסו' 1).
  • המשורר כבר מגיע אל שערי העיר ירושלים והוא מתאר את עצמו כחלק מקבוצה שכבר נמצאת בשערי העיר. המשורר מדבר במזמור זה בגוף ראשון כי הוא חלק מהקבוצה העולה לרגל. יתכן כי זאת רק צורת ביטוי (פסוק 2).
  • המשורר מספר שלעיר ירושלים היו עולים לרגל אנשים מכל השבטים.

פסוקים בהם המשורר מדבר על

[עריכה]
  • עליו ועל ירושלים – פסוקים 1-2, 8-9.
  • ירושלים לבד – כל אלה שלא בסעיף למעלה.

מעמד של ירושלים כפי שהיא בא ידי ביטוי במזמור

[עריכה]

פסוקים 1-2, ירושלים הבירה הייתה עיר שעלו אליה לרגל בגלל בית המקדש.

פסוקים 3-4, המשורר מדגיש את ייחודה של ירושלים כעיר בירה שמכל השבטים מגיעים אליה. היא מחברת את כל חלקי העם ומאחדת בניהם.

פסוק 5, מתאר שני היבטים של ירושלים :

  1. כעיר. המפשט : "כי שם היה בית המשפט המרכזי".
  2. עיר המלוכה – המלכים מבית דוד ישבו תמיד בירושלים.

פסוקים 6-7, המשורר מאחל לירושלים שלווה ולשלום. המילים חייל וארמון בדרך כלל קשורים למלחמה.

פסוקים 8, מחדד את העניין "אדבת שלום בך" ומכן מפרשים הגיעו למסקנה שכנראה המזמור נכתב בתקופה קשה מבחינה ביטחונית, מדינית וכדומה. המשורר מסיים את המסמור בנימה אופטימית ומאחל רק שלום לירושלים.