לדלג לתוכן

תנ"ך/חומר הלימוד בתנ"ך לבגרות/נושא בחירה : נושא - גג : מלכים ונביאים (משלמה עד צדקיהו)/מלכים ב' פרק ה'

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

דמויות פועלות :

[עריכה]

דמויות ראשיות :

[עריכה]
  • שר צבא נעמן.
  • אלישע הנביא.

דמויות משניות :

[עריכה]
  • מלך ארם
  • אשתו של נעמן
  • הנערה השבויה מישראל
  • מלך ישראל.

תפקיד הדמויות המשניות :

[עריכה]
  • להאיר את הדמות הראשית
  • קידום העלילה.

הערה : הדמויות בסיפור פועלות בניגוד למצופה מהן.


ניתוח

[עריכה]

הסיפור מתחיל בכך שנעמן (=שר צבא ארם) חולה בצרעת.

פסוק 2, מקדים את הסיפור. באותה תקופה יצאו גדודים מכיוון ארם לישראל ולקחו בשבי נערה. בדרך כלל, השתמשו השבויים כמשרתים.

פסוק 3, הנערה פונה לאשת נעמן ואומרת לה שיש נביא בשומרון שמסוגל לרפא את בעלה מהצרעת (לאסוף מהצרעת = לרפא).

פסוק 4, נעמן פונה למלך ארם, אדונו, כדי שיאשר לו ללכת להרפא בישראל על ידי נביא.

פסוק 5, מלך ארם מציע בקשה - לרשום מכתב בקשה למלך ישראל, וגם נותן לנעמן כסף ובגדים כשי (מתנה) לנביא או למלך. הוא נותן לו 10 ככרי כסף (כיכר = 21.5 ק"ג) ו-6,000 זהב. בנוסף, הוא מביא לו 10 חליפות בגדים.

  • נעמן פועל בניגוד למצופה ממנו, כיוון שהוא צריך ראשית לחפש מרפא בארם. אך, הוא סומך דווקא על נביא מישראל.
  • הנערה גם היא מתנהגת בניגוד למצופה כיוון שהיא נלקחה כשבויה של שר הצבא נעמן ואנו לא מצפים ממנה שתעזור לו להרפא מהצרעת.

בפסוקים 6-7, המכתב מגיע למלך ישראל והתגובה שלו מנוגדת גם היא מהמצופה. המלך קורע את בגדיו כאות לאבל ורואה את הבקשה כקריאה למלחמה כי :

  • הוא חושב שמצפים ממנו שירפא את הצרעת ומתעלם מקיומו של הנביא אלישע, שעשה ניסים.
  • הוא אינו סומך על ה' שיעזור לו.

בפסוק 8, אלישע שומע על תגובת המלך ושולח לו אגרת לאמור "למה קרעת בגדיך, יבואנה אילי וידע כי יש נביא בישראל". ישנה כאן ביקורת סמויה למלך ששכח את קיומו של אלישע.

בפסוק 9, נעמן מגיע אל פתח ביתו של אלישע.

בפסוק 10, אלישע שולח שליח לנעמן עם הוראות רפוי לטבול שבע פעמים בירדן עד שהצרעת תעלם.

בפסוק 11, נעמן כועס ואומר ציפתי שהנביא יצא בעצמו אלי יקרא לה' שלו שירפא אותי, יניף את היד אל הצרעת שלי ואז ארפא. אלישע רוצה שהנס יהיה צנוע וגם אינו רוצה שייחסו לו את הכוחות שה' נותן לו.

בפסוק 12, נעמן אומר : מדוע הגעתי לא"י לנהר הירדן הקטן, הרי יש לי בדמשק נהרות גדולות יותר. נעמן רוצה לחזור לביתו.

בפסוק 13, העבדים של נעמן משכנעים אותו שיישאר ויטבול בירדן.

בפסוק 14, הוא טובל ונרפא (מוטיב הנס).

בפסוק 15, נעמן חוזר אל אלישע ואומר לו : "הנה נא ידעתי כי מתנגד כי אין ה' בכל ארץ כי אם בישראל...".

בפסוק 16, נעמן מבקש מאלישע שייקח את המתנות, אך הוא מתנגד כי אם היה לוקח, הוא היה מוריד את ערכו של ה' ושל הנס.

בפסוק 17, לאחר שאלישע מסרב לקחת מתנות מנעמן אומר נעמן, אם כך, אני מבקש שתתן לי לקחת אדמה מהארץ בכמות של מסע צמד פרדים (יֻתַּן-נָא לְעַבְדְּךָ מַשָּׂא צֶמֶד-פְּרָדִים אֲדָמָה). כלומר, כמות האדמה שיכולים שני הפרדים לשאת, על מנת, לבנות מזבח לעצמי כשאני חוזר לארם. במילים אחרות, בעקבות נס הריפוי, נעמן מתחיל להאמין בה' ורוצה להקריב קורבנות לה' ישראל. מבחינת היהדות אין כל צורך לקחת אדמה מישראל לצורך הקמת מזבח לה' ישראל, אבל נעמן בא עם אמונה שאלוהות לוקאלית (מקומית)ומבחינתו ה' ישראל שולט בעיקר בא"י.

בפסוק 18, נעמן מבקש סליחה מראש על כך שראשו יחזור לארצו ארם. יהיו מקרים בהם הוא ילווה את אדונו, מלך ארם, למגרש של האל רמון ושם כאישו יתמוך במלך להשתחוות למלך רמון וכך יצא שגם הוא כאילו משתחווה לאל רימון, ולכן מבקש על כך סליחה.

פסוקים 20-27 : גיחזי – עוזר אלישע

[עריכה]

פסוק 19, מופיע גיחזי, עוזר אלישע .

פסוק 20, גיחזי מדבר לעצמו : חבל שאדוני אלישע לא לקח את המתנות, עכשיו ארוץ לפניו (נעמן) וייקח חלק מהמתנות. דבר זה קורה לאחר שנעמן עבר כברת דרך לכיוון ארם, כלומר, הלך הרבה. מכאן מבינים, שגיחזי אינו רוצה שאלישע ידע על כך.

פסוק 21, כשנעמן רואה את גיחזי רץ לכרתו כתוב שהוא נופל (קופץ) מהמרכבה ושואל "השלום" - הכול בסדר?. גיחזי עונה שהכול בסדר. גיחזי אומר לנעמן כי אלישע שלם אותו; באו 2 נביאים והוא רוצה לתת להם חליפות בגדים, כיכר כסף. גיחזי נותן טענה זו כיוון שבפרקים קודמים רשום שאלישע היה הסכים לקחת מתנות לבני הנביאים.

פסוק 23, נעמן אומר לו קח שני כיכרות כסף ומכריח אותו לקחת אותם. הוא שם את הכיכרות בשני שקים (=חריטים) ושתי חליפות בגדים. בהמשך רשום שגיחזי בא אל האופל, 2 פרושים :

  • חלק מוסתר בעיר, כדי שאלישע לא יראה אותו.
  • מקום אפל.

שם הוא שם את הכסף והבגדים.

פסוק 25, הוא הולך לקראת אלישע. אלישע שואל אותו : מאין גיחזי?. אלישע יודע מה עשה גיחזי ושאלה זו נועדה כדי לאפשר לו להתחרט על הפשע (כמו בסיפור גן עדן ובסיפור רצח אבל).

פסוק 26, גיחזי עונה לאלישע : לא הלך עבדך לשום מקום – לא יצאתי מהבית. בפסוק זה ישנם שתי שאלות רטוריות (אמצעי ספרותי) :

  • בחלק הראשון (עד אתנחתא) – אלישע אומר לגיחזי "לא ליבי הלך כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך". אלישע אומר לגיחזי, ברוח הנבואה ראיתי את מה שעשית ואת נפילתו של נעמן מהמרכבה.
  • בחלק השני (החשובה) – כיוון שאלישע כעס על כך. השאלה : "העת לקחת את הכסף...?!". אלישע רצה שהנס ישאר במישור הרוחני ; שה' ישראל עושה נסים ללא תמורה. ברגע שגיחזי הולך בשם אלישע, הוא הורג את כוח הנס ואת כוח הה'.

פסוק 27, הסיפור מסתיים בעונש של מידה כנגד מידה. הצרעת של נעמן כאילו עוברת לגיחזי. הגמול הינו גמול אישי וגם גמול דורות – "צרעת דבק נעמן בך ובזערך לעולם". אלישע ניצל את מוטיב הנס בניגוד לאליהו והיה אכזר.