תנ"ך/חומר הלימוד בתנ"ך לבגרות/נושא בחירה : נושא - גג : מלכים ונביאים (משלמה עד צדקיהו)/דברי הימים ב' פרק ל"ב פסוקים 1-8,30

ספר דברי הימים דומה מאוד במבנהו לספר מלכים, לכן, הוא מתאר את קורות המלכים בצורה דומה לספר מלכים. ספר דברים נכתב כ-150 שנה לאחר חורבן בית 1,לאחר כתיבת ספר מלכים ולכן יש לו הסתכלות שונה על האירועים.

הכותב של ספר מלכים מסיים את ספר מלכים בנושא חורבן בית ראשון המופיע כאירוע קשה ביותר. לעומת זאת, הסופר של ספר דברי הימים חי לאחר סיום הגלות והשיבה לארץ, ולכן, חורבן בית 1 לא מופיע כאירוע קשה ביותר כי התחילו כבר לבנות את בית המקדש השני.

ישנם שני מאפיינים לכותב של דברי הימים:

יהודאי - ממלכת יהודה ולכן הוא מתאר את המלכים ממלכת יהודה בצורה חיובית ביותר. הוא מפרט את הפעולות החיוביות ומשמיט / מצמצם את הדברים השליליים.
גמול אישי - הכותב דואג שלכל פעולות המלך יהיו גמול אישי. לעומת הכותב של ספר המלכים שהוא יותר אובייקטיבי מבחינת הממלכות (הסופר של ספר דבה"י כמעט שאינו מכיר בממלכת ישראל, הוא משמיט תיאורים רבים שקשורים בישראל כי מבחינתו המלך האמיתי הוא מבית דוד).

מבחינת תורת הגמול, ספר מלכים, לא מדגיש רק את הגמול האישי, אלא בעיקר את גמול החטא המצטבר – בכל דור נוספים חטאים עם העונש, זה יכול להסביר מדוע למשל אחאב (שהיה החוטא הגדול ביותר) לא קיבל עונש מוגזם.

בפסוקים פס' 1-8 - המספר של דברי הימים רוצה לפאר את חזקיהו מלך יהודה. תיאורים אלו, המצויים בקטע (דברי הימים) לא מפורטים במלכים. הוא מתאר את כל הפעולות שעשה חזקיהו :

נקבת השילוח - כדי לסגור את מקורות המים שמחוץ לחומה בכדי להסתירם מהאויב.
חיזוק חומת ירושלים והמילוא.
מינויה שרי צבא וחיזוקם מבחינה רוחנית.
אומר לעם לא לפחד ממלך אשור למרות שהוא בדרך לכבוש את ירושלים.

הסיבות לתיאורים הללו:

לפאר את מלך יהודה - חזיקהו.
גמול אישי - המספר של דברי הימים רוצה להסביר מדוע מלך אשור לא הצליח לכבוש את ירושלים - גמול אישי לחזקיהו שהיה מלך טוב.

בפס' 1, המספר של דברי הימים רוצה למזער את הכיבושים של מלך אשור ביהודה והוא אומר שמלך אשור רק ביצר (מצור) את הערים הבצורות ביהודה לעומת, ספר מלכים שכותב במפורש שמלך אשור כבש ערם ביהודה.

נקבת / מנהרת השילוח[עריכה]

נקבה המעבירה מים ממעין הגיחון לתוך העיר ירושלים אותה חצב חזקיהו. היא נסתמה ע"י סחף וב-1880, גילה נער יהודי מירושלים את הנקבה ובתוכה הייתה כתובת עברית בכתב עברי עתיק. בכתובה רושם כי החוצבים חצבו משני צידי המנהרה ולפני הרעש ששמעו, הם הבינו כי הם קרובים והמשיכו לחפור אחד אל השני. הכתובה שמורה עד היום.

מנסרת סנחריב[עריכה]

זהו המקור החיצוני השני לתקופתו של חזקיהו. בפרק י"ב מלכים ב' מסופר על תקופת מלכותו של חזקיהו, על הפעולות המדיניות והדתיות שעשה ועל הכיבושים של מלך אשור – שכבש את הרי יהודה ואיים על ירושלים.

ראה : מטח