תנ"ך/חומר הלימוד בתנ"ך לבגרות/נושא בחירה: חורבן גלות וגאולה/ירמיה פרק מ"ב

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הנביא ירמיה ניבא 40 שנה לפני הגלות. לאחר החורבן הוא נשאר עם שארית הפליטה ביהודה והוא שימש כמנהיג רוחני.בתחילה היה מנהיג נוסף לפני - גדילהו בן אחיקם.

לאחר רצח גדליהו, העם מפחד מנקמת הבבלים ולכן הם פונים לנביא ירמיה ששימש כשליח לה' ושואלים אותו מה לעשות :

  • האם לברוח למצרים?
  • להישאר בארץ?

הם מבטיחים לו שהם יעשו לפי דבריו (פסוקים 1-6).

בפסוקים 7-22, ירמיה נותן לעם את תשובת ה' בצורת נבואה, כשהרעיון המרכזי הוא להישאר ביהודה – אם הם יישארו ביהודה ה' ישמור עליהם, אך אם הם ירדו למצרים; כל הצורות שהם מפחדים מהם יבואו עד מצרים. קטע זה מתחלק ל-3 חלקים :

חלק א' : פסוקים 7-12[עריכה]

לאחר 10 ימים, ירמיהו מחזיר לעם תשובה ואומר להם שיאשרו ביהודה "בניתי אתכם ולא אהרוס". בפסוק 11, הוא מוסיף ואומר להם כפי שאמר גדילהו : אל תפחדו מהבבלים כי ה' יציל אותכם כמוהם.

חלק ב' : פסוקים 13-17[עריכה]

ירמיה מזהיר את שארית הפליטה שאם הם יורדים למצרים, ישיגו אותם הצרות. המילים המציינות צרות :

  • חרב - מלחמה (פסוק 13).
  • שופר – קול מלחמה.
  • רעב
  • דבר – מחלה.

ירמיהו מזהיר אותם כי יהיה להם קשה במצרים וכי שם תהיה מלחמה ורעב. בנוסף, הוא מזכיר את הדבר (המחלה) שהורגת חיות. פרשנים אומרים שאולי ישר קשר בין מצרים לעשר המכות, כלומר, הנביא רוצה להזכיר לעם דברים רעים שקשורים במצרים.

בפסוק 17b הנביא מזהיר אותם שאם הם ירדו למצרים לא יהיה להם "שירד ופליט" – לא יהיה זכר לעם ישראל.

חלק ג' : פסוקים 18-22[עריכה]

ירמיה אומר לעם שכפי שה' העניש את ירושלים, כך הוא יענישם במצרים. בפסוק 18b הוא משתמש ב-4 ביטויים למצב הנשה שיהיה לעם במצרים :

  • שמה = שממה.
  • אלה = קללה.
  • קללה.
  • חרפה = בושה.

זה איום הגדול ביותר שבסופו הם לא יחזרו לארץ.

בפסוק 19, הוא מזכיר להם שכבר אחרי יצאת מצרים הייתה אזהרה של ה' לא לחזור למצרים.

בפסוק 20, ישנו קריא וכתיב – שינוי נקודת היוד. פסוק זה מדגיש כי ירמיהו מבין שרצון העם לרדת למצרים הוא גדול ביותר ולכן בפסוק 20 הוא מזכיר להם שהם שלחו אותו לדבר עם ה' והבטיחו לקיים את דבריו.

בפסוק 21, הוא חוזר ואומר אם תבחרו לא לשמוע בקול ה' אתם תמותו במצרים.