משוואת המצב -
היא מד"ר מסדר ראשון, אלא שהמשתנים הם וקטורים והמקדמים הם מטריצה.
מכאן והלאה, אם לא צוין אחרת, x הוא וקטור מסדר n.
נפתור באמצעות הפרדת משתנים:
במקום קבוע מעריכי C נציב קבוע כפלי, שהוא למעשה תנאי ההתחלה:
המטריצה נקראת מטריצת מצב-מעבר (state-transition matrix), ונדון עליה בהמשך. כמו כן, הביטוי הוא הפיתרון ההומוגני של המשוואה שנפגוש בהמשך:
|
כדאי לדעת: במטלאב: את אקספוננט המטריצה A יש לחשב באמצעות הפונקציה expm , ולא באמצעות exp הרגיל, אשר מחשב איבר-איבר.
|
במקרה זה לא ניתן לבצע הפרדת משתנים. הטריק הוא להכפיל ב- ואז נקבל נגזרת של מכפלה:
נבצע אינטגרציה על הביטוי האחרון מהזמן ההתחלתי t0 ועד לזמן הנוכחי t, ונקבל:
|
הוא משתנה דמה!
|
באופן דומה, עבור משוואת הפלט נקבל:
זהו הפתרון הכללי של משוואת מצב LTI עם כניסה שונה מאפס.
מטריצת המעבר קיבלה את שמה בעקבות הקישור שהיא ממלאת:
כלומר, מקשרת בין וקטורי המצב בין שני זמנים כלשהם.
מטריצת המעבר מוגדרת:
תכונות מטריצת המעבר
[עריכה]
- הערכים העצמיים של A הם קטבי המערכת.
- טרנספורמציה לינארית של משתני המצב לא תשנה את הקטבים.
חישוב מטריצת המעבר
[עריכה]
באמצעות טור טיילור
[עריכה]
מטלאב:
באמצעות התמרת לפלס
[עריכה]
נבצע התמרה הפוכה, חזרה למישור הזמן:
כך שבזמן אפס:
כלומר מטריצת המעבר היא:
(להשלים)
טרנספורמציה לינארית של משתני המצב
[עריכה]
כזכור, מערכת משתני המצב מוגדרת כך:
נגדיר וקטור מצב חדש באמצעות מטרית המעבר Q:
כאשר Q מן הסתם הפיכה, כלומר: , ואז:
אם נציב ביטויים אלו למערכת משתני המצב, נקבל:
נגדיר את הביטויים:
ואז:
טרנספורמציה קנונית: לכסון משוואת המצב
[עריכה]
נסמן הערכים העצמיים והוקטורים העצמיים המתאימים להם, של המטריצה A, ונניח בפיתוח זה כי הם שונים זה מזה, כלומר:
נגדיר:
כך ש:
ו-V היא מטריצת הוקטורים העצמיים, כך ש:
ו-Λ היא מטריצה אלכסונית של הערכים העצמיים:
נבצע את המכפלה AV לשם הבהרה:
ולכן:
כך שמתקבל:
|
|
לשם המשך הפיתוח, נשתמש בקשר הבא:
כך שמתקיים:
לסיכום:
ערכים עצמיים מריבוי r
[עריכה]
(להשלים)