תולדות המיניות 1 : הרצון לדעת/חלוקה לתקופה

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

אם בוחנים את ההיסטוריה של המיניות סביב מנגוני דיכוי יש להניח שני משברים:

  1. במהלך המאה ה-17, לידת האסורים, קידוש ערכה של מיניות המבוגרים גרידא במסגרת הנישואין, צו המהוגנות, החובה להתעלם מהגוף והבושה
  2. במהלך המאה ה-20, לכאורה מנגנוני הדיכוי החלו להתכופף

לכאורה שני משברים אלו אמורים לחפוף לציר הכרונולוגי אך אלו אינם חופפים :

  • במאה ה-1, ראשית הרפורמציה,4 החל להתפתח בעוצמה הווידוי. בהמשך, החל הנתק בין הקתוליות לפרוטסטנטיות אך שתיהן עשקו ב"תאוות הבשרי".
  • שלהי המאה ה-18, הופעתה של מיניות חדשה שיצאה ממסגרת הכנסייתית והפכה את המין לא רק עניין חילוני אלא מדיני. היא עושה זאת בזכות התפתחותה בפדגוגיה, ברפואה ובכלכלה. ללא ספק היא השתמשה בטכניקות שהנצרות פתחה ופשיטה אותן כך למשל המיניות של הילדים הפכה להיות בעיה במסגרת הפדגוגיה הרוחנית של הנצרות.
  • המאה ה-18 – המאה ה-19, המיניות מתרכזת ברפואה. היא מופרדת מרפואה של הגוף לרפואה מינית. חיבורו של הייינריך קאאן, "פסיכופתיה של המיניות" (1846) מעיד על עצמאות היחסית של המיניות ביחס לגוף ולא חלק ממנו, מה שפותח חלון עבור כניסתן של "סטיות". באותה תקופה גוברת המודעות לתורשה ולהעברת מחלות אם אין פיקוח על המין.
  • שלהי המאה ה-19, הופעת טכנולוגיות המין הרפואיות שניתקו אותה מתורשה

כיצד דווקא במשפחה הבורגנית הועמד מיניותו של הילד? מדוע ה"חריגות" הראשונות היו האישה "ההיסטרית"? אם כן במשך שנים המיניות הייתה נחלת הכלל אך היא עוצבה וגודרה בידי בעלי הזכויות בחברה:

  • שנות ה-30 של המאה ה-19 היא הפכה להיות כלי כלכלי עליו פקחה המדינה.
  • סוף המאה ה-19, כלי פיקוח רפואית
                       				*

הכרנולוגיה עוזרת לנו להבין כי המין לא ממש דוכא על ידי המעמדות המקובעים, להפך, נראה היה שהם ניסו אותם על עצמם תחילה, מיצוי המין במיטבו." מקרה של מעמד המאשר את עצמו מאשר מטיל עול על מעמד אחר: הגנה, מחסה, חיזוק, התלהבות, שהורחבו והופצו...עד שכללו גם את האחרים כאמצעי לפיקוח כלכלי ולהכפפה פוליטית. בשקיעה אל תוך המין שלה עצמה טכנולוגיית כוח וידע שהיא עצמה המציאה, הדגישה הבורגנות את הערך הפוליטי שיש לגופה, לתחושותיה, להנאותיה, לבריאותה ולהישרדותה." [1] כן היו איסורים חברתיים אך אלו לא הגיעו מתוך מטרה למנוע מהחברה כולה את קיומו של המין אלא מסיבות ומניעים שונים. לא הייתה כאן תכנית כלכלית ופוליטית זדונית שהגיע עד לפרטי פרטים בניסיון לדכא אלא לשמר ולחזק את המערכות הקיימים. היא ראתה במין ובגוף חלק מבריאותה העתידית ובהשפעת הבלתי נמנעת על צאצאים.

האריסטוקרטיה האצלית מאז ומתמיד הבחינה עצמה נבדלת מההמון. "דם כחול" מיוחס עוד מימי קדם. הבורגנות נכסה לעצמה ערכים אריסטוקרטיים רבים בכדי להבחינה מההגמוניה. היא באופן טבעי עוסקת במין לא רק בשל מניעים כלכלים וחברתיים אלא גם תורשתיים. עדות לכך הם הספרים הרבים בסוף המאה ה-18 שעסקו בהיגניה, אריכות ימים ועשית ילדים בריאים. זו ראשיתה של גזענות שאת סופה נראה במחצית השנייה של המאה ה-19. במשך שנים הבחינה עצמה הבורגנות בגוף בריא וחזק להבדיל ההמון. לא עניין אותה מוות וחיים – תנאים בסיסים – הרי ההמון כהמון תמיד מתרבה ולכן היה לה כה קשה להכיר במיניות של הפרולטיון – בגופו, מיניותו, בריאותו, מינו והתרבות - כשעלה על סדר היום. יש להבין, נדרש מערך שלם חינוכי, כלכלי וכו' בכדי לאפשר לאותו מין להתקיים בקרב המעמד המנוצל

בסוף המאה ה-19, הבורגנות החלה בתהליך שמטרתו לייחד את המיניות בגופה ולכאן יכנסו תיאורית הדיכוי . מערך המיניות יופץ בידי המשטר - הבורגנות מצד אחד תגדיר את המיניות ותכפיף אותו תחתיה, ואף מעל לזה, שאין מיניות בלי החוק: "לא רק שעליכם להכפיף את מניותיכם לחוק, גם לא תהיה לכם מיניות אלא כדי לשעבד אתכם לחוק". מצד אחד אב היה מרכז החיבה ומצד שני אם היה מאהב, החוק פסל אותו מלהיות אב. מרגע שהאיסור יכנס תגיע הרפואה שתהפוך את האסור למחלה, הממשל יתחיל להוציא ילדים מבתים בהם מתבצע גילוי עריות ומערך שלם יתחיל לפקח ולשמור על אותה מיניות ממוסדת. אלו שאבדו את אותה זכות לממש את מיניות הרגישו יותר מכל את הדיכוי בה.

הרפואה היא חלק מרכזי למיסוד המיניות במערכות החברתיות אך היא עושה זאת תוך שהיא משמרת את מערך הבריתות ובכפוף לחוק הקיים.

  1. ^ 85