תולדות המיניות 1 : הרצון לדעת/הזכות להמית והכוח על החיים

במשך שנים לריבון הייתה הזכות להמית ולהחיות. זו מסורת עתיקה שנגזרת מזכות ה-patria potestas לפיה לאב הרומי יש הזכות "להפטר" מחיי ילדיו ועבדיו: הוא הנותן להם חיים והוא זה שלוקח מהם את החיים. זכות זו בהמשך קבלה חוקים וכללים בהם מותר לה לפעול, באופן ישיר או עקיף, כך למשל היה לריבון זכות לשלוח את נתיניו, ובאופן עקיף לסכן את חייהם, מפני שהוא מצוי בסכנה קיומית.צורה משפטית זו מתקשרת היסטורית למבנה החברה שבמהלכה הכוח החל לגבות מיסים, טובין, שירותים, עבודה ודם, גוף ולבסוף מוות וחיים. כמובן שבאופן פרדוקסלי השימוש בזכות זו הוביל למלחמות ודמים רבים, דהינו לתוצאה ההפוכה מתכליתה. הזכות לחיות ולמות נמצא בין שני כוחות פועלים:

1. כוח משטרי המשמעת - הגוף נתפס כמכונה: אימונו, הגדלת כישורו, סחיטת כוחותיו, צייתנותו ובמילים אחרות פיקוח עליו.
2. כוח פעולת פיקוח מווסתת: ביו פוליטיקה של האוכלוסייה – באמצע המאה ה-18 התפתח התפיסה כי הגוף משמש משענת לתהליכים ביולוגיים (שגשוג, לידה, רמת בריאות, משך חיים וכו').

כוחות אלו היו מרכיבים חשוב להתפתחות הקפיטלזם שנזקק למערכות הפיקוח של הממשלה ולתהליך הייצור המתמיד בחיי האזרח. המין הוא בעת ובעונה אחת פתח לחיי הגוף הבודד ולחיי המין האנושי כולו. על כן יש מערך שלם שעוקב ומווסת אותו. אם בעבר החברה הייתה חברה של "דם": ניצחון המוות, ריבון עם חרב בידו, המשך לאצולה, הכוח המדבר מבעד לדם וכו'.בימינו החברה שלנו הפכה להיות חברה "מינית" שבה משתמש השלטון בכדי להפחיד את ההמון לביצוע מעשיו.

במידה מה מישל פוקו מציג את המיניות כמושג, היגד שצמח בתוך שיח והוא לא יותר מזה. גם בימינו אנו, כשאנו מבינים מיניות אנו מבינים אותה מתוך שיח שהתבסס והתקבל בידי החברה. האם זה אומר שכזהו באמת המין? במהלך ההיסטוריה כל הזמן "חדשנים" באו וטענו שהם מביאים חידוש, שהם חושפים משהו – אלו מהפכות, עליות ומורדות, מלחמות עקובות דם לחקר האמת והצדק. בפועל אנו רואים בנייה של שיח ומושגים בכדי לתאר מציאות חייה וקיימת.