שפות מתוכננות/שאלות נפוצות

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הנה רשימה של כמה מהשאלות הנפוצות יותר העוסקות בקונלאנג'ינג.

מהי "שפה"?[עריכה]

ישנן דרכים רבות שבהן אנשים מתקשרים אחד עם השני, אבל בדרך כלל אנחנו לא קוראים לכל הדרכים "שפה". ככל הנראה, כל הגדרה של המילה צריכה להיות בררנית במידה מסוימת.

כשבלשנים מדברים על שפה, הם מתייחסים בדרך כלל אל תקשורת שמשתמשת בחלקים מאוד ספציפיים של המוח (איזור ברוקה ואיזור ורניקה), ושיש, כתוצאה מכך, כמה מאפיינים מוזרים שעשויים להגרם בגלל הארכיטקטורה של אזורים אלה. לדוגמה:

  1. שפות שניתן ללמוד "בצורה טבעית". כילדים, למדנו שפות מדוברות מן ההורים והחברים שלנו, ללא כל צורך בתרגול צורני. אבל אי אפשר להגיד את אותו הדבר על חשבון או על שפה כתובה - צריך מודעות בשביל ללמוד אותן, בין אם מישהו מלמד אותך, או, לחילופין, שאתה זה שתלמד. זהו בעצם ההבדל בין שפה מדוברת ובין שפה שלומדים בבית הספר - את השאר אתה צריך לשנן וכך הלאה, אז קרוב לודאי שאתה לא שולט בה כל כך; את הקודמת שספגת, אתה אתה תדבר באופן טבעי.
  2. שפות שיש להן חוקים. לא, אני לא מדבר רק על החוקים שלמדתי בשיעורי לשון, ושנאת אותם. (אל תדאג, אתה לא לבד. גם אני שנאתי אותם) לכל שפה יש חוקים מורכבים שמקודדים הישר אל מוחנו כשאנחנו לומדים אותם. רוב הזמן, אנחנו אפילו לא שמים לב שאנחנו מבינים אותם.
  3. שפות המשתמשות במילים. כאילו דא. אבל תחשוב על זה ככה - כשמישהו אומר "ציפור", אין שום דבר בפה שלהם; לא בצי', לא בפו' ולא בר', אין מה לעשות עם ציפור. אבל המשמעות של זה היא ציפור בכל מקרה. זהו כוחן של מילים בשפה - הן יכולות להציג דברים באופן מופשט מבלי להיראות או להשמע כמו אותם הדברים. (כמובן שישנן מילים ששוברות את הכללים, כמו "שפריץ", "פצפוץ" או "פיצוץ", אבל הנקודה היא, שלא כל המילים חייבות להיות כאלה.)

אם נעקוב אחר כל החוקים שלמעלה, אז ישנם שניים או שלושה סוגים של שפות בעולם - שפות מדוברות, כמו עברית ואנגלית (לא משנה אם הן מוצגות לפעמים בצורת כתב); שפת סימנים, כמו שפת הסימנים הישראלית; ושפות כתובות. צפנים, כמו קוד מורס, סמפור, וכו', הם אינם שפות בפני עצמם, על אף שהם משמשים באופן ישיר להצגת שפה.

מעמדה של שפה כתובה מורכב מעט. כתיבה נתפסה לעתים כהצגה גרידא של שפה מדוברת, ובמקרה כזה זה קידוד ולא שפה בפני עצמה. אף על פי כן, ישנן שפות (מתוכננות) קיימות שכתובות לחלוטין, ואין להן כלל צורה מדוברת, כמו X; אלו בבירור אינן צפנים. הן עשויות להכשל במבחן של יכולת ללמוד אותן (את השפות) בצורה טבעית - אולם רוב השפות (המתוכננות) מעולם לא נלמדו באופן טבעי (כשפת אם) על ידי אף אחד (יוצאת הדופן הגדולה ביותר היא אספרנטו, עם כמה אלפי דוברים מלידה כשפת אם), אז אם היה ניתן ללמוד את רוב השפות המתוכננות כשפת אם זה רק עניין של השערה.

כאשר לשפה מדוברת יש מסורת ספרותית נרחבת, הצורה המדוברת של השפה נוטה להשתנות מהר יותר מאשר הצורה הכתובה, כך שלאחר כמה זמן לשפה יש שני ניבים - ניב פורמלי (או "ספרותי") וניב לא פורמלי (וולגרי). התופעה הזאת נקראת דיגלוסיה. הניבים השונים בדרך כלל לא נחשבים כשפות נפרדות; מכיוון ש, לדוגמה, האנגלית הכתובה (או עברית במקרה שלנו) היא לעתים קרובות השפה המקובלת בקרב דוברי האנגלית המקומיים, היו כמה שהציעו להבדיל בין האנגלית המדוברת לבין האנגלית הספרותית. היה זה אומר שאם היית קורא וכותב באנגלית, היית דו-לשוני.

וגם, כשכל הצפנה משמשת אינטינסיבית לתקשורת ישירה, יותר מרק שעתוק של לשון, הקידוד נוטה לפתח ביטויים משל עצמו שלא מגיעים שמגיעים מן השפה שהציג לכאורה. בצופן מורס, למשל, הקיצור ל"צחוק" הוא HI, בגלל איך שהמילה נשמעת בקוד מורס (לא בגלל איך שהאותיות המוצגות נשמעות בשפה מדוברת) ביפ-ביפ-ביפ-ביפ ביפ-ביפ. זה לא הופך את קוד המורס לשפה, אבל זה צעד אחד קטן אל עבר הכיוון הזה. שפות כתובות עשויות לפתח ביטויים קטנים כמו זה גם כן, כמו [w: רגשון|רגשונים].

צורות אחרות של תקשורת, כמו סימני תמרורים, מחוות יד (שאינם סימנים מובנים), נביחות כלב, ריקוד דבורים (אפילו בהשערה שזוהי תקשורת, והדבר היה נתון לויכוח) וכד', אינן שפות, לפי חושו של הבלשן.

האם יש שפות פשוטות ומסובכות?[עריכה]

מתי התחילו השפות הראשונות?[עריכה]

מה ההבדל בין שפה לקוד?[עריכה]

מהי "היפותזת ספיר וורף"?[עריכה]

האם ישנה קהילת קונלאנג'ינג?[עריכה]

האם ישנה שפה עם תכונות מיוחדות?[עריכה]