שיטות מחקר כמותיות/גורמים המשפיעים על ייצוגיות המדגם
גודל המדגם
[עריכה]- גודל המדגם - ככל שהמדגם גדול יותר כך הוא מיצג טוב יותר.
- השונות באוכלוסייה - ככל שהאוכלוסייה הטרוגנית יותר כך יש צורך במדגם גדול יותר.
- המשתנים הנחקרים ("כלל אצבע") – ככל שיש משתנים רבים כך יש צורך במדגם גדול יותר. מינמום 100 נדבקים. 50 נבדקים לכל משתנה.
- שיעור המשיבים הצפוי – יש לקחת בחשבון סירוב מצד הנבדקים להשיב. בכל מחקר יש לרשום מה היה מדגם המתוכנן ומה המדגם בפועל.
שיטת הדגימה
[עריכה]| שיטת דגימה | עיקרי השיטה |
|---|---|
| דגימה הסתברותית פרטי המדגם מוצגים ברשימה. ייצוג גבוה אך קשה לביצוע | |
| דגימה מקרית פשוטה | דגימה אקראית מתוך רשימת פרטי המדגם |
| דגימה שיטתית | דגימה בדילוגים קבועים מתוך רשימת פרטי המדגם |
| דגימת שכבות (פרופורציונאלית ולא פרופורציונאלית) נועדה למנוע שבעת הדגימה המקרית או השיטתית ישלפו אותם סוג פרטים (למשל רק גברים) |
שני סוגים של דגימת שכבות:
|
| דגימת אשכולות (חד שלבי או דו שלבי) כל שכבה היא הטרוגנית |
דגימה של אשכולות מתוך רשימת אשכולות. מתוך כל אשכול דוגמים את כל הפרטים או דוגמים תת אשכולות נוספים.
|
| לא הסתברותית (אין רשימה): נוחות וקלות אך ייצוג בעיתי | |
| דגימת נוחות | לפי נוחות וזמינות החוקר הוא פונה לאוכלוסייה |
| דגימת כדור שלג | חבר מביא חבר |
| דגימת מתנדבים | פרסום הודעה להשתתפות במחקר. כמו סקר בוואצפ. חסרון: עלול להיות יקר בשל פרסום |
| דגימת מכסה | קיימת שכבה (מכסה) אך היא לא מקרית (אנחנו מחליטים כמה אנשים בכל מכסה) |
| דגימה מכוונת | החוקר פונה באופן מכוון לנחקרים לפי תכונותיהם ומאפייניהם |