שיחת משתמש:Pashute/דקדוק העברית החדשה

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חשיבות[עריכה]

אילוינקא הוסיפה אזהרת מחיקה מפאת הבהרת חשיבות הערך העצמאי, במקום הרחבת הספר "לשון" - לבגרות.

ההבדל הוא פשוט וחיוני: ספר זה, שיהיה מעמיק וברמה אקדמית, יכלול מושגים רבים ותחומים מגוונים שרק יבלבלו את הלומד לבגרות. כמו כן, הערכים עצמם יהיו מוכוונים להעמקה והרחבה מעל ומעבר ל"חומר" הנלמד לבגרות, ויהפוך אותו לבלתי מתאים ללומד הבגרות. משום כך דרושים שני ספרים נפרדים, עם הערה בראש הספר האחד המפנה למשנהו.

בספר זה כבר התחלתי לכלול מושגים מתורת ההגה - הפונטיקה והוא עתיד לכלול עוד מושגים רבים ונרחבים מתורת הצורות הפונולוגיה, מתורת המשמעות - הסמנטיקה, ומהשתלשלות הלשון והכתב הכולל בלשנות השוואתית עם שפות אחרות, ועוד. נא להסיר את הערת הבהרת החשיבות. ובכל מקרה תודה על העירנות וההשתתפות. אשמח לשתף פעולה והרבה מהמסגרת אני לוקח מהספר החלקי לשון.

בקשה: אנא התייחסו לערכים העכשיוויים כעבודה בהתהוות, ואם אתם מוסיפים או מתקנים, עשו זאת באופן לא נרחב, ואם אפשר אחרי דיון בדפי השיחה. Pashute (שיחה) 13:27, 10 בפברואר 2020 (IST)

ובזאת באתי על החתום... (חתימתי החדשה): -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ט"ו בשבט ה'תש"ף • 13:47, 10 בפברואר 2020 (IST)
משתמש:פשוט [משה] שלום,
תודה על התגובה. רגע לפני שאתה ממשיך להרחיב את הערך הבה נגיע להסכמות.
איני מדברת על ספר לשון אלא על ספר בגרות בעברית הכולל את הנושאים לבגרות בעברית בלבד.
הוא כולל נושאים מתורת ההגה. לכן לא ברור לי למה נועד הספר. הוא מיצר כפילות ובלבול.
אולי אחדד - מה הטעם ליצר שני דפים של דקדוק העברית החדשה/תורת ההגה/אהו"י ולשון/תורת ההגה/אהו"י?
אשמח לתגובה וערב טוב, --‏Illuyanka‏ 20:16, 10 בפברואר 2020 (IST)
תשובה: יש ספר לבגרות שאותו לא כתבתי. ויש ספר שאותו כן כתבתי, ושאין בו כל קשר לבגרות. למה חשבת שדקדוק העברית החדשה קשור לבגרות? ומי אמר שהוא קשור לבגרות?
הספר דקדוק העברית החדשה דן בנקודות שאינן בהכרח לבגרות, לכן תורת ההגה/אהו"י הוא דף שיש בו דברים אחרים מאשר ספר על בגרות ללשון שתחתיו תורת ההגה/אהו"י.
לדוגמה: בספר על דקדוק העברית החדשה כתוב דברים חשובים על אותיות אהו"י שעלולים לבלבל את הלומדות והלומדים לבגרות. אך זהו מידע חיוני למי שעוסק בבלשנות לענפיו, ורוצה לדעת על התפתחות השימוש באותיות אלו. לכן בספרי יש:
(יש ההוגים את הסימן כמילת הקריאה Ahoy באנגלית)... ...הן אותיות שלפי ההגייה בעת הניקוד הטברני, וכך גם בימינו, במקרים רבים בלתי נשמעות כעיצור עצמאי, ויכולות להתפרש כתנועה, כמאריך תנועה, או כאות אילמת: לדוגמה: א - במילה למלא או במילה פלא...
אסביר: מאריך התנועה משמש בערבית. כאפר קאסם... הטעם ניתן בתנועה הארוכה האחרונה שבמילה הערבית, ויכולה לשנות את משמעותו. לעומת זאת האות אל"ף במילה היא - אילמת, אך בערבית: הִִיַּא (הנכתבת בלא אלי"ף סופית) משמרת את התנועה הסופית הקצרה של האל"ף. בדיוק אל"ף זו של היא, היא נקודה חיונית וגורלית בכל התפיסה של התפתחות השפה הצלילית, תפיסה מהפכנית שכרגע נחקרת ועשויה לחולל מהפיכה בדרך בה החוקרים מתייחסים להשוואת בין שפתית, ולהתפתחות לשונות.
בכל מקרה יש לי הצעה מעשית: בראש כל דף ארשום: ספר זה עוסק במדעי הלשון. אם רצונכם בספר הלימוד לבגרות נא ראו את הדף לשון/תורת ההגה/אהו"י. דעתך?

-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ג בסיוון ה'תש"ף • 03:37, 5 ביוני 2020 (IDT)