שיחת משתמש:מוּסר
 | |
כדי לסייע לך להצטרף לקהילת ויקיספר באפשרותך:
| |
| הנחיות וכללים נוספים שיסייעו לך להשתלב נמצאים כאן:
| |
בברכה,
Crazy Ivan • שיחה 00:56, 16 ביוני 2010 (IDT)
שלום וברוך הבא לוויקיספר.
יצרת את הספר מוסר אך כרגע הוא ריק מתוכן. אם המצב ישאר כך הספר ימחק. אם אתה נמצא במהלך העבודה על הספר, כתוב בראשו {{בעבודה}}, שיגרום להצגת הודעה מתאימה ומשתמשים אחרים לא יפריעו לך עד שתסיים את הכתיבה. Crazy Ivan • שיחה 00:56, 16 ביוני 2010 (IDT)
- שלום, ממליצה בחום להסביר בהקדמת הספר מהו מוסר ועל מה בדיוק ידון הספר. כמו גם, תיקנתי את אופן ביצוע הקישורים חיצוניים לויקיפדיה (נעשה כך : [[W:שם הערך|שם הקישור]]) וכן את המספור (באמצעות #). הרבה הצלחה בהמשך כתיבת הספר, --Illuyanka 18:42, 22 ביוני 2010 (IDT)
- שלום, כתבתי מהו "מוסר" ועל מה אמור זה הספר לדבר. תודה על הצעותייך! עם זאת, הסתבכתי הרבה עם הקישורים והתוכן; אודה לך אם תתקני זאת. כמו"כ, יהיה נחמד עם תשפרי אף את את זה הספר . משתמש מוסר
- שלום, ממליצה בחום להסביר בהקדמת הספר מהו מוסר ועל מה בדיוק ידון הספר. כמו גם, תיקנתי את אופן ביצוע הקישורים חיצוניים לויקיפדיה (נעשה כך : [[W:שם הערך|שם הקישור]]) וכן את המספור (באמצעות #). הרבה הצלחה בהמשך כתיבת הספר, --Illuyanka 18:42, 22 ביוני 2010 (IDT)
- הי, לאט לאט, בסוף קולטים :
- ראשית העברתי את הערה לדף השיחה שלך (תגובות נעשות באותו דף, שיחה חדשה בדף שיחת משתמש-חלונית שנייה; דף משתמש הוא דף בו אתה מספר על עצמך).
- נהוג לחתום בתום כל תגובה באמצעות הסימון --~~~~ (יש קיצור בסרגל תחת השם חתימה) לציון שעה ותאריך.
- קישור לפשוט-לשום דף [[שם]] כמו הספר מוסר
- קישור בתוך הספר לפרק של הספר [[/שם הפרק/]]
- קישור לתוך ספר עם שם אחר לקישור : [[שם ספר/שם פרק| שם הקישור]] (שם לב, פעמיים סוגריים, שם הערך, קו לאורך, שם קישור, פעמים סוגרים). למשל [[מוסר/ דוגמא לנספח|פרק שלישי]] שיקשר אותנו לכאן פרק שלישי
- הטעויות שלך היו :
- רשמת את השם לקישור ורק לאחר מכן את שם הדף אליו את רוצה לקשר (שם הערך).
- לא רשמת פעמים סוגרים, אלא פעם אחת
- במקום לרשום קו לאורך (|) רשמת סוגרים מרובעים ([])
ככל שתתרגל, כך תשתפר. לצערי, עדין איני מבינה מהו ספר מוסר (אני מניחה שקשור לדת-מה יש בו?למה צריך אותו? וכו') ואיני בקיא בנושא, כן, השתדל לערוך את הטקסט, כרגע תחת כותרת עריכה. תמשיך כך ובהצלחה, --Illuyanka 22:32, 6 ביולי 2010 (IDT)
- שלום, ניסיתי לכתוב כעת בצורה יותר ברורה מהו מוסר; הפעם זה ברור?
- הי, (לא לשכוח לחתום --~~~~) הרבה יותר טוב! עכשיו יש לי גם רצון להמשיך ולקרוא את הפסקה הבא. ביצעתי מספר שינויים, אם הם אינם לרוחך, אתה יכול לבצע שחזור ב"היסטוריית הדף", הלשונית ליד עריכה. הערות :
- לפי דעתי בנושא "במה יעסוק הספר", תתחיל במילים, הספר יעסוק ביצירת ספר מוסר, ספר שבו האדם רושם את רצונותיו ואמונותיו, אותם ירצה ליישם... וכדומה.
- פחות סוגרים, פחות קיצורים.
- דעות - אני מפנה את דעתך למספר נקודות מחשבה, ההחלטה היא בידך :
- ה"שפה שלך" מנגד "שפת הקורא" - אתה אדם לכל דבר ויש לך רוח ולהלך לרשום את הדברים ולכן, הקורא מוצא עצמו במבוי סתום אם אינו מזהה את "רוח הדברים שלך", למשל, "... או רצונות שמצווה להרגיש" - מצווה הכין? בתנ"ך, בקוראן, בברית החדשה... וכן גם, ישיבות קדושות (="שחורות") ; האם ה"שחורות" מציין לך ישיבות של חרדים, לא ברור.
- לרשום מנקודת מבט נטרלית - אני יודעת כמה קשה לרשום נושאים מסוג זה בנקודת מבט נטרלית, אך, הישתדל, זה יחסוך ממך בעתיד. אנסה להתקל אותך בשאלות, כמו למשל : הנושא "כדורים של פסיכיאטריים"; כדורים "רגילים" אינם נחשבים כדורים פסיכיאטריים? האם עדיף לבצע עבירה או לקחת כדור? כדור גורם ולא משכנע את האדם, האומנם? גלישה לנושא שולי. עוד נושא : "וגם, פשוט אינה דרך מקובלת" - מהי דרך מקובלת?
- המילה שאסור לומר; מדוע להזכירה אם כן, שהרי היא מעיקה על הקריאה (הבנתי מה היא רק לאחר שהבטתי בקישור) ושוב, מביעה את דעתך לנושא שמראות עינך אסור. מספר שאלות : האם לא כל מי שמאמין חושב שאסור לומר את המילה? (שאלה אישית) איזו עבודה זרה מדובר (אם אתה יכול לציין)?
- קהל היעד שלך - האם אפשר ליישם את הספר בדתות אחרים? מה לגבי אתאיסטים? חשוב שתתין מענה לתהיות של הקורא ומנגד לא תחסום את אותם אנשים והיה ותרצה להשפיע גם אלו. כאשר תתמקד בקהל היעד, למשל רק "שמיחים ומשפיעים", תקל על עצמך כיוון שהם מכירים את "השפה שלך".
- חשוב לי לציין כי כל הנאמר לעיל אינו נגדך, אני מנסה להפיק את הטוב ביותר מהספר ולשנייה אחת לא לבקר את דעתך בנושא (והיה והינך מרגיש כך, ציין זאת). שבת שלום, --Illuyanka 09:53, 9 ביולי 2010 (IDT)
- הי, (לא לשכוח לחתום --~~~~) הרבה יותר טוב! עכשיו יש לי גם רצון להמשיך ולקרוא את הפסקה הבא. ביצעתי מספר שינויים, אם הם אינם לרוחך, אתה יכול לבצע שחזור ב"היסטוריית הדף", הלשונית ליד עריכה. הערות :
תודה על הערותייך! אלו הן התשובות להערות:
- איני חושב שצריך בפסקה "במה יעסוק הספר?" לומר פעם נוספת מהו מוסר; זה כבר התבאר בס"ד בפסקה שקודם לכן. לפי דעתי יש הבדל בין "ספר מוסר" למוסר, בכל מקרה לרשום בנושא "במה יעסוק הספר" ולתאר פרק פרק - מטריד אותי (לא כזה משנה). איני יודע מה ההבדל בין מוסר לבין ספר (של) מוסר.
- אני משתדל מאוד למעט בשני אלו (אף כי לא תמיד מצליח...). הקיצורים היחידים כמעט שלי הם "בלי נדר" (=בל"נ - קיצור לא מפורסם) ו"בסייעתא דשמיא" (=בס"ד - קיצור מפורסם; לפחות בסביבתי...) (=בעזרת השם אלוקי השמים). דווקא לא קיצורים אלו הטרידו אותי, אלא, כיו"ב, נ"ל - לא שהם לא ידועים - שוב, תחושה אישית. מסכים (מלבד הקיצור של "וכו'" או "וגו'" אותו אני מוסיף בסופי ציטוטי פסוקים משום ש"כל פסוק שלא פסק אותו משה רבינו ע"ה - אסור לנו לפוסקו", ועל כן אני כותב "וכו'" או "וגו'" ("כל פסוקא דלא פסקיה משה - אנן לא פסקינן").
- כתבתי בפסקה של "למי הספר מיועד?" שאני יהודי דתי; ממילא - "מצווה" - פירושו: מהתנ"ך או מחז"ל כשאר היהודים הדתיים. לגבי ה"שחורות" - תיקנתי זאת ל"חרדיות".
- אין כזה דבר "כדורים רגילים"; ישנם כדורים פסיכיאטריים, ישנם כדורים רפואיים, וישנם כדורי משחק... אני התכוונתי לכדורים פסיכיאטריים, כגון: כדורים נגד דיכאון על מנת לקיים מצוות בשמחה (כמשפט הידוע של רבי נחמן מברסלאו: "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד!") וכיוצא בזה. האם עדיף לבצע עבירה או לקחת כדור? -ברור שלקחת כדור, שהרי זו אינה עבירה. אבל מה זה משנה לגבי הספר? "כדור גורם ולא משכנע את האדם" - אם התכוונת שכדור גורם לשינוי מבלי לשכנע את האדם - זה נכון, אבל לא הזכרתי זאת בספר, וגם זה - איני יודע מה זה קשור לספר? לגבי ה"דרך המקובלת" - רצוני לשנות עוד דקות ספורות ל"בחלק מהחוגים" או כעין זה. הדרך המקובלת בציבור בו אני נמצא היא מוסר.
- זו בדיוק הטענה שלי; אני מניחה שהתכוונתי לכדורים רפואיים; קטרגת סוג מסויים של כדורים, משמע שאתה מבחין בהבדלים שבין כדור רפואי לכדור של פסיכיאטר ומדוע זאת? אולי אתה אף טוען שכדור רפואי כן משכנע ואילו כדור פסיכיאטר לא, לפי דעתי, עליך להזהר במילים שלך, כיוון שכאשר אתה אומר "כדורים פסיכאטריים" אתה מדבר אל סוג מסויים של אוכלוסיה עם בעיות נפשיות, אך, אוכלוסיה זו מגוונת ואתה עלול לפגוע באלו שחלו במחלות שאינן בשליטתן וצריכים כדורים. יתכן שפשוט התכוונת שכדורים הם דוגמא ל"מנגנון חיצוני" המשפיע על האדם ולא האדם עצמו. בכל מקרה, אם אני הרחקתי לכת, כל קורא יכול וחשוב להדגיש מהי הכוונה האמתית שלך במילותיך :) אכן אני מבדיל בין כדורים פסיכיאטריים לרפואיים - אלו קשורים להחדרת רגשות, כשמחה וכדומה (שזוהי תכלית המוסר), ואלו לא. לכן לדעתי צריך לדייק בדבריי ולומר "כדורים פסיכיאטריים".
- כדאי לכתוב את המלה הנזכרת, על מנת להוסיף את "הערת האגב" החשובה שלדעתי אסור לאומרה, וכדאי לכל אדם להתעניין בנדון. מלבד זאת, כדאי להזכיר אף את הדרך הזו, כי יש סיכוי שהיא אף טובה יותר מן הדרך של המוסר (!!!) (אגב, לא ניסיתי אותה מעולם). מה שם העבודה הזרה והאם לא כל המאמינים חושבים שאסור לאומרה? -מילים רבות בעברית ובאנגלית (ומן הסתם גם בשפות אחרות) לקוחות מהיוונית. היוונים האמינו באלים רבים. איני יודע אם הם עבדו את כולם, אך וודאי שאת חלקם הם עבדו (עייני לדוגמא בערך "אלים אולימפיים" בויקיפדיה ותראי שעבדו את חלקם לפחות). גם המילה "היפנוזה" מגיעה מהיוונית - מאל השינה "היפנוס" (משום מה בערך "היפנוס" בויקיפדיה - לא בעברית ולא באנגלית לא טרחו לכתוב בצורה מודגשת מספיק שזהו של אל יווני, אך ראי בקטגוריה אליו שייכו את זה האל - "אלים יוונים משניים", וכן בויקיפדיה האנגלית כתוב שהיה "אל השינה", אך בצורה לא מודגשת). איני יודע אם גם לזה האל עבדו, אך מסתבר שמי שהיו לו "נדודי שינה" עבד אותו בתקווה שהוא יזכה להירדם (או שכן או שלא...). אם זה נכון - נראה שאסור להזכיר את שמו (כמו שנאמר בתורה "ושם אלוהים אחרים לא תזכירו וכו'), ואם לא - לא. בקשר לשאר המאמינים - משום מה האיסור של הזכרת שמות אלהויות אחרות לא בא לידי ביטוי ואיני מכיר מי שאינו מזכיר כל שם עבודה זרה שלא תהיה, מלבד שמו של ישו (אותו הם מכנים כ"אותו האיש") ואולי גם את מוחמד (ואם כן - כינוי דומה לכינוי הקודם) ושמות שני מלאכים שאותם האריז"ל אסר להזכיר כי משום מה החליט שאף הם שמות עבודה זרה (אולי מישהו עבד אותם - ?!) ואכן נזהרים מלאומרם (אגב, זה גם מסוכן לאומרם, ועוד יותר מן הסכנה שבהזכרת כל שם של מלאך אחר): סמאל (אותו מכנים: סמך מם - על שם שתי האותיות הראשונות שבשמו) ולילית (אותה מכנים: "פלונית"). ולא זו בלבד, אלא שאף בתנ"ך מוזכרים שמות עבודה זרה (=בעל, זבוב, כמוש וכו') (כולל אחד משני השמות הנ"ל - השם לילית. ואגב, האריז"ל אסר להזכיר את שמה של "לילית" אפילו בעת לימוד בתנ"ך!!!).
- אנשים כמוך פשוט מסקרנים אותי - פה ננעצת הנקודה מדוע הדיון הזה ממשיך כל כך הרבה. רשמת את המילה! מה?! מדוע?! אמרת שאסור; ואף טענת שלא ניסת - אם אסור לרשום אותה כמה וכמה לנסות אותה, לא? את לילית, בעל זבוב, סמאל ורבים אחרים אני מכירה, בחיים לא שמעתי על הטענה הזו, מוזר, אם בזוהר רשום שמם, מדוע אנחנו לא יכולים לציין את שמם? חכמים לפנינו יכלו פשוט למחוק את קיומם ולא עשו זאת והרי איך נדע על מי מדובר? ובכלל, אנחנו אלו שנותנים כוח למילים, יתכן כי אנו אומרים מילים שבעבר היו אלים ואין אנו יודעים זאת, לא כן? למעשה, אתה טוען שאסור לומר את המילה, אך, כן אפשר לבצע את השיטה? ואם כך הדבר - זהו הדבר הכי מוזר ששמעתי! הגיוני שעבודת אללים אסור לומר, כיוון שמדובר בבגידה מעצם אמירת הדבר (המחשבה, זה כמו לומר "אני ירצח"), אך, פה יש סטירה כיוון שמותר לבצע אך אסור לומר. אני מקווה שאתה עוקב אחרי. או שאתה רואה עצמך כחוטא והדבר לא מפריע לך.
- תיקנתי זאת, תודה! עייני ב"למי הספר מיועד?".
תודה רבה, ושבת שלום!מוּסר 16:15, 9 ביולי 2010 (IDT)
- הערות בכחול. השכלתי. תמיד בילדות תהיתי אם אנשים מרחיקים לכת במסקנות שלהם והאם כך אמור העולם להראות או שאני הבורה שאמורה להשכיל; כל כך מוזר, מה קורה כשמשהו מכיר אדם ששמו שם של אל ; איני מבינה הוא לא יקרא לו בשמו?
אם אדם מכיר אדם ששמו כשם אל - בפשיטות אסור לו להזכירו, אך אולי כשם שמותר להזכיר שמות הכתובים בתנ"ך (כנ"ל בס"ד), אולי משום שכשמזכירם חושבים סביבתו שהוא מתכוון למשהו לגבי התנ"ך ללא כל קשר לעבודה זרה - אז כל שכן שזה מותר, ואולי לא... - השיחה הזו ארוכה משהייתה אמורה להיות, אך, בהחלטת הייתה נחמדה. המון הצלחה וערב טוב, --Illuyanka 22:54, 10 ביולי 2010 (IDT)
נ.ב
קישור חיצוני (לאתר שאינו ממיזם ויקי) : [הקישור שם (רווח) הקישור] למשל, [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8 רשימת ספרי מוסר]. (שבמקרה קישור למיזם ויקי ולכן יכול היה להתבצע כך : [[W:קטגוריה:ספרי מוסר|ספרי מוסר]]). עוד על נושא קישורים : כאן- כתבתי שאסור לומר אותה, אך לכתוב אותה מותר שהרי הפסוק אומר "לא יישמע על פיך וכו'" - דווקא בפה אסור לאומרם, והטעם הנראה בכך הוא: לפי שישנה משמעות חשובה למילים, ודבר שאני כותב ביד אינו חמור כדיבור בפה (כמו שתביני שאם אכתוב את מילות התפילה במקום לאומרן בפה - לא אצא ידי חובת התפילה). עם זאת, אסכים שראוי להחמיר בזה, ובעת שכתבתי מה שכתבתי לא חשבתי על העובדה שנראה כי יש מקום להחמיר בזה. [אגב, הסיבה שעל אף ההיתר לכתוב זאת לא כתבתי זאת בספר - משום שאילו הייתי כותב אותה במפורש שם היו הכול טועים ואומרים אותה כפי שכתבתיה מבלי שהיו מעלים בדעתם שזהו איסור דאורייתא. לא כן אחר שכבר כתבתי כאן שזהו איסור דאורייתא שקיוותי שאת לא תקראי את אותה מילה כאן על אף שכתבתיה כאן בס"ד]. בקשר למה שכתבתי שבתנ"ך נאמרו כמה שמות של עבודה זרה - איני יודע את הטעם, אבל משום מה הגמרא בסנהדרין בדף ס"ג עמוד ב' אומרת שלא זו בלבד שאין בעיה לקוראם בעת לימוד בתנ"ך אלא שבכל מקרה כשרוצים להזכירם - אם שמותיהם כתובים בתנ"ך - מותר (משום מה) להזכיר את שמותיהם, ואם כן הרי חצי תשובה לשאלתי למה נכתבו שמותיהם בתנ"ך. לשאלתך: אם מותר להשתמש בזה - נראה לי שזו אפילו מצווה גדולה מאוד, משום שכיון שאינה עבודה זרה בעצמה, רק על שם עבודה זרה - אם כן על אף שנראה לאסור את אמירת שמה, אך אותה בעצמה - המשתמש בה כתחליף למוסר - מן הסתם התחליף שלו רצוי מאוד, כי מן הסתם הוא תחליף טוב בהרבה, וודאי יוכל לקיים על ידי כך לדוגמא (אם נפנה ל"ענייני דיומא") את המצווה הגדולה להצטער על חורבן בית מקדשינו שחרב בעוונינו, טירתינו הייתה לשמה יופי אדמתינו לזרים וכו' וכו'. לפיכך אומר אני: אשרי המשתמש בכך, ואקווה אף אני לעשות כן ביום מן הימים בל"נ בס"ד. לגבי מה שאמרת: שאם בזוהר הקדוש שמם מוזכר - למה לא להזכירם? -הלוא כבר אמרתי שכתיבה יותר קלה מאמירה ואף הרשב"י כשכתב את הזוה"ק לא הגה את המילים הללו שכתב (אגב, בשונה מכך - שמות מלאכים קדושים ג"כ מסוכן לומר, אם לא לצדיקים כהרשב"י שהוא בוודאי כן הזכיר את שמותיהם (אני מניח...), אך לנו זה מסוכן, חלילה. כך כתב האריז"ל). לגבי הצעתך שהחכמים לפנינו פשוט לא יספרו לנו על קיומם איני מבין למה לא, הלוא מצווה גדולה ללמוד עליהם כמו גם על כל מלאך אחר שתעסוק בו תורת הנסתר. "והרי איך נדע על מי מדובר" - לא הבנתי. לגבי מה שאמרת שאנחנו נותנים כוח למילים - זה רק בשפות הסכמיות, לא בלשון הקודש (שמות המלאכים הנזכרים לעיל לדוגמא הם בלשון הקודש כמובן). לגבי מה שהצעת שאפשר שכל מילה שאנו אומרים אסור מדאורייתא לאומרה כי הייתה בעבר של אל - את צודקת, אבל "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות" - אם אינך יודעת שזה אסור - הרי שאת "אנוסה" לעשות את אותו איסור, אך מה שאת יודעת - הרי שאותו בוודאי אסור לך לומר [וכאן המקום לומר לך דבר אשר אני למדתי עליו בעבר ומאז יום ראשון האחרון אני מתאמן עליו בפועל בסייעתא דשמיא לצורך שאלתך ודומותיה. מן הראוי לציין שהמשפחה שלי "צוחקת עליי" על כך. אני מנסה לנחש ב[אתר זה] מה יהיה הקלף שייבחר - כשנוח לי ויש לי מצב רוח טוב וכו' אני מצליח בסביבות השלושים (ולפעמים: ארבעים) אחוזים מתוך כמאה בחירות. ע"מ לשפר את מצב הרוח על מנת להצליח בזה - אני לומד או משחק (תלוי מה דורש מצב רוחי...) קודם לכן ב[באבל טראבל] תוך כדי שאני אומר כל רגע "ברוך השם!" או: "כמה נחמד!" או ביטויים שמחים אחרים. אני מקווה ומאמין שתוך זמן מה אני אשתפר בל"נ בס"ד ואגיע עד לכדי מאה אחוזים מתוך מאות ניחושים. בעת ההיא - אוכל לנחש גם את התשובה לשאלתך - האם מילה פלונית שימשה כאל למישהו אי פעם במהלך ההיסטוריה או לא, שאלמלא האופן הזה, אין מי שיוכל לומר תשובה שההסברות שהוא צודק נכונה כמו מי שישתמש באופן הזה. למעשה, ע"י כן אני מקווה ומאמין לזכות לדעת ממש את כל התורה כולה (!!!) ע"י שאנחש את התשובות הנכונות לכל שאלה שאשאל את עצמי (כלומר: אני אאמין לניחושיי אחר שאראה שהם בד"כ צודקים וא"כ אבין שישנה הסתברות גבוהה שהם יצדקו גם באותה שאלה). אגב, כבר חשבתי על השאלה הראשונה שיהיה עלי לנחש אם וכאשר אצליח לשעות כך בל"נ בס"ד - האם ניתן להשתמש בניחושים שהוכחת נכונותם מענייני העולם הזה (=קלפים) על מנת לנחש בעזרתם את התורה הקדושה החשובה, כלומר: שהרי העובדה שהם יודעים עניינים פחותים (=העוה"ז) אינה מכריחה שיידעו ניחושים אלה גם את התורה הקדושה. אם ניחושיי יציעו דרך אחרת - אשאלם: מה היא? אגב, כיון שאני רוצה לדעת בעזרתם את התורה איני חושש בעת שאני עושה כן מביטול תורה, חלילה.] לגבי מה שחזרת על שאלתך שכיצד נאסור לומר ונתיר לעשות - כבר עניתי למעלה בס"ד.
- הי,זו פשוט גישה שונה ; עבורי - כתב נשאר לעד ואילו אמירה יכולה להתנדף באוויר. כמובן שאמירה אותה אני אומרת משפיעה על חיי הרבה יותר מכתב. אני מקווה שתצליח בהמשך דרך ותצליח לממש כל חלום. המון הצלחה, --Illuyanka 09:04, 15 ביולי 2010 (IDT)
- כתבתי שאסור לומר אותה, אך לכתוב אותה מותר שהרי הפסוק אומר "לא יישמע על פיך וכו'" - דווקא בפה אסור לאומרם, והטעם הנראה בכך הוא: לפי שישנה משמעות חשובה למילים, ודבר שאני כותב ביד אינו חמור כדיבור בפה (כמו שתביני שאם אכתוב את מילות התפילה במקום לאומרן בפה - לא אצא ידי חובת התפילה). עם זאת, אסכים שראוי להחמיר בזה, ובעת שכתבתי מה שכתבתי לא חשבתי על העובדה שנראה כי יש מקום להחמיר בזה. [אגב, הסיבה שעל אף ההיתר לכתוב זאת לא כתבתי זאת בספר - משום שאילו הייתי כותב אותה במפורש שם היו הכול טועים ואומרים אותה כפי שכתבתיה מבלי שהיו מעלים בדעתם שזהו איסור דאורייתא. לא כן אחר שכבר כתבתי כאן שזהו איסור דאורייתא שקיוותי שאת לא תקראי את אותה מילה כאן על אף שכתבתיה כאן בס"ד]. בקשר למה שכתבתי שבתנ"ך נאמרו כמה שמות של עבודה זרה - איני יודע את הטעם, אבל משום מה הגמרא בסנהדרין בדף ס"ג עמוד ב' אומרת שלא זו בלבד שאין בעיה לקוראם בעת לימוד בתנ"ך אלא שבכל מקרה כשרוצים להזכירם - אם שמותיהם כתובים בתנ"ך - מותר (משום מה) להזכיר את שמותיהם, ואם כן הרי חצי תשובה לשאלתי למה נכתבו שמותיהם בתנ"ך. לשאלתך: אם מותר להשתמש בזה - נראה לי שזו אפילו מצווה גדולה מאוד, משום שכיון שאינה עבודה זרה בעצמה, רק על שם עבודה זרה - אם כן על אף שנראה לאסור את אמירת שמה, אך אותה בעצמה - המשתמש בה כתחליף למוסר - מן הסתם התחליף שלו רצוי מאוד, כי מן הסתם הוא תחליף טוב בהרבה, וודאי יוכל לקיים על ידי כך לדוגמא (אם נפנה ל"ענייני דיומא") את המצווה הגדולה להצטער על חורבן בית מקדשינו שחרב בעוונינו, טירתינו הייתה לשמה יופי אדמתינו לזרים וכו' וכו'. לפיכך אומר אני: אשרי המשתמש בכך, ואקווה אף אני לעשות כן ביום מן הימים בל"נ בס"ד. לגבי מה שאמרת: שאם בזוהר הקדוש שמם מוזכר - למה לא להזכירם? -הלוא כבר אמרתי שכתיבה יותר קלה מאמירה ואף הרשב"י כשכתב את הזוה"ק לא הגה את המילים הללו שכתב (אגב, בשונה מכך - שמות מלאכים קדושים ג"כ מסוכן לומר, אם לא לצדיקים כהרשב"י שהוא בוודאי כן הזכיר את שמותיהם (אני מניח...), אך לנו זה מסוכן, חלילה. כך כתב האריז"ל). לגבי הצעתך שהחכמים לפנינו פשוט לא יספרו לנו על קיומם איני מבין למה לא, הלוא מצווה גדולה ללמוד עליהם כמו גם על כל מלאך אחר שתעסוק בו תורת הנסתר. "והרי איך נדע על מי מדובר" - לא הבנתי. לגבי מה שאמרת שאנחנו נותנים כוח למילים - זה רק בשפות הסכמיות, לא בלשון הקודש (שמות המלאכים הנזכרים לעיל לדוגמא הם בלשון הקודש כמובן). לגבי מה שהצעת שאפשר שכל מילה שאנו אומרים אסור מדאורייתא לאומרה כי הייתה בעבר של אל - את צודקת, אבל "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות" - אם אינך יודעת שזה אסור - הרי שאת "אנוסה" לעשות את אותו איסור, אך מה שאת יודעת - הרי שאותו בוודאי אסור לך לומר [וכאן המקום לומר לך דבר אשר אני למדתי עליו בעבר ומאז יום ראשון האחרון אני מתאמן עליו בפועל בסייעתא דשמיא לצורך שאלתך ודומותיה. מן הראוי לציין שהמשפחה שלי "צוחקת עליי" על כך. אני מנסה לנחש ב[אתר זה] מה יהיה הקלף שייבחר - כשנוח לי ויש לי מצב רוח טוב וכו' אני מצליח בסביבות השלושים (ולפעמים: ארבעים) אחוזים מתוך כמאה בחירות. ע"מ לשפר את מצב הרוח על מנת להצליח בזה - אני לומד או משחק (תלוי מה דורש מצב רוחי...) קודם לכן ב[באבל טראבל] תוך כדי שאני אומר כל רגע "ברוך השם!" או: "כמה נחמד!" או ביטויים שמחים אחרים. אני מקווה ומאמין שתוך זמן מה אני אשתפר בל"נ בס"ד ואגיע עד לכדי מאה אחוזים מתוך מאות ניחושים. בעת ההיא - אוכל לנחש גם את התשובה לשאלתך - האם מילה פלונית שימשה כאל למישהו אי פעם במהלך ההיסטוריה או לא, שאלמלא האופן הזה, אין מי שיוכל לומר תשובה שההסברות שהוא צודק נכונה כמו מי שישתמש באופן הזה. למעשה, ע"י כן אני מקווה ומאמין לזכות לדעת ממש את כל התורה כולה (!!!) ע"י שאנחש את התשובות הנכונות לכל שאלה שאשאל את עצמי (כלומר: אני אאמין לניחושיי אחר שאראה שהם בד"כ צודקים וא"כ אבין שישנה הסתברות גבוהה שהם יצדקו גם באותה שאלה). אגב, כבר חשבתי על השאלה הראשונה שיהיה עלי לנחש אם וכאשר אצליח לשעות כך בל"נ בס"ד - האם ניתן להשתמש בניחושים שהוכחת נכונותם מענייני העולם הזה (=קלפים) על מנת לנחש בעזרתם את התורה הקדושה החשובה, כלומר: שהרי העובדה שהם יודעים עניינים פחותים (=העוה"ז) אינה מכריחה שיידעו ניחושים אלה גם את התורה הקדושה. אם ניחושיי יציעו דרך אחרת - אשאלם: מה היא? אגב, כיון שאני רוצה לדעת בעזרתם את התורה איני חושש בעת שאני עושה כן מביטול תורה, חלילה.] לגבי מה שחזרת על שאלתך שכיצד נאסור לומר ונתיר לעשות - כבר עניתי למעלה בס"ד.
אף על פי שכתב נשאר לעד, לעומת אמירה, אך עם כל זאת, סוף סוף גם הישארותו לנצח אינה חשובה, לא כן הפה, שכל מה שיוצא מפי האדם משפיע הרבה בעולמות העליונים וזאת למרות שהוא אכן נעלם תיכף אחר שהוא נברא (=נאמר). אכן, איני יודע באמת למה הוא משפיע יותר; אך עם זאת, כך היא העובדה.
נ.ב. מתנצל על התגובה המאוחרת. להתראות! מוּסר 15:03, 25 ביולי 2010 (IDT)
ראה המדריך לעבודת האלוהים --Illuyanka 08:28, 12 בספטמבר 2010 (IST)
מעשה מרכבה[עריכה]
לא נראה לי שראוי לכתוב ספר על קבלה ברשות הרבים.
שהרי אין דורשים במעשה מרכבה אפילו ליחיד! אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו.
סירקונירלה 15:17, 2 במרץ 2011 (IST)
- אני לא חושב שזה נכון. יש לכתוב בתחילת הספר הבהרה שזה לא מתאים לכולם ואולי גם אזהרה לעוסקים אם אינם ראויים לכך, אך חס ושלום שלא למנוע את הכתיבה על זה לחלוטין! קודם כל, כך ראינו שבאמת עשו כל המקובלים מאז תקופת האריז"ל - הזהירו על מי שלא ראוי - שלא יעסוק, אך למרות זאת הם כתבו בנושא. שנית, מה שאין דורשים בזה אפי' ליחיד וכו' - היינו: רק עד תקופת האריז"ל. אך ממנו ואלך - הותר לגלות זאת ברבים. והסיבה לכך היא: שהעולם דומה למים שנשפכים ממקום גבוה - בהתחלה יש בין כל טיפה לטיפה פער גדול, אך עם הזמן הפער הולך וקטן, וכלומר: שהגבוה נעשה נמוך יחסית לקודם לכן, והנמוך - לגבוה יחסית למה שהיה לפני כן. וגם בעולם - גם האנשים הפשוטים הולכים וגדלים ולכן היום גם אדם פשוט ראוי ללמוד קבלה וזאת בתנאים לא כל כך חמורים, יחסית לדורות שעברו שבהם האנשים הפשוטים היו מאוד לא צדיקים, ולכן זה התאים רק ליחידי סגולה. (את עניין ההשוואה שקורית במשך הדורות תוכל למצוא בויקיפדיה בערך "ירידת הדורות" בשם הרמח"ל, נדמה לי). אבל יתירה מזאת, היא מקרבת את הגאולה ולכן נצרכת מאוד בעיקר מאז תקופת האריז"ל שמתקופתו ואילך זה נקרא "ימות המשיח" (כך מצאתי לדוגמה בספר "פסקי תשובות" שאמר שכך אמר האריז"ל/ אומרים בשם האריז"ל). לעומת זאת, הכתיבה על קבלה מעשית לא הייתה ראויה ולא הייתי צריך לכותבה.. עובדיה 14:22, 1 באוגוסט 2011 (IDT) (נ.ב. אני המשתמש "מוסר" הקודם, פשוט שכחתי את הסיסמה שלי, ולא זו בלבד - האתר (ויקיספר) אפילו טען שאין כזה משתמש (מוסר) בכלל!!).
הספרים שכתבת[עריכה]
לצערי, חלק מהספרים שכתבת אינם מתאימים לוויקיספר בשלב זה ("מדריך לעבודת השם" וכדומה סותרים את מדיניות נקודת המבט הנייטרלית של ויקיספר), וחלקם האחר קצרים מדי, לכן העברתי אותם למרחב המשתמש שלך, תוך אפשרות להרחבה עתידית ולהעברה חזרה למרחב הספרים (אלה מביניהם שיתאימו) אם תחזור לפעילות בעתיד. – rotemliss – שיחה 23:43, 2 במרץ 2011 (IST)