שיאים תורניים

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עובדות מיוחדות ומעניינות במקורות היהדות[עריכה]

  • הספר הארוך ביותר בתנ"ך: ספר תהילים. (150 פרקים, כ-2,530 פסוקים, כ-19,500 מילים וכ-79,000 אותיות). [מלבד ספר דברי הימים שמחולק לשני חלקים].
  • הספר הארוך ביותר בתנ"ך במילים: ספר ירמיהו. (כ-21,000 מילים).
  • הספר הקצר ביותר בתנ"ך: ספר עובדיה. (פרק אחד ו-21 פסוקים). [מלבד פרשת "ויהי בנסוע הארון" (במדבר י', ל"ה), שמבואר בגמ' (שבת קטז.) שהיא כספר בפני עצמו (2 פסוקים בלבד)].
  • ספר בתנ"ך שיש בו את שם ה' הכי הרבה פעמים: ספר ירמיהו. (כ-730 פעמים).
  • ספר בתנ"ך שאין בו את שם ה': שיר השירים ואסתר.
  • ספר בתנ"ך שנקרא ע"ש אשה: אסתר ורות.
  • החומש הארוך ביותר: בראשית. (50 פרקים, כ-1,530 פסוקים, למעלה מ-20,500 מילים ולמעלה מ-78,000 אותיות).
  • החומש הקצר ביותר: ויקרא. (27 פרקים, 859 פסוקים, כ-12,000 מילים וכ-45,000 אותיות).
  • הפרשה הארוכה ביותר בתורה: פרשת נשא. (176 פסוקים). [וכשמחוברות: מטות-מסעי (244 פסוקים)].
  • הפרשה הקצרה ביותר בתורה בפסוקים: פרשת וילך. (30 פסוקים).
  • הפרשה הקצרה ביותר בתורה במילים ואותיות: פרשת וזאת הברכה: כ-510 מילים וכ-1990 אותיות.
  • הפרשה עם הכי הרבה מצוות: פרשת כי תצא. (74 מצוות).
  • פרשה שאין בה את המילה "לאמר": פרשת משפטים ופרשת תצווה.
  • פרשה שאין סימן למספר פסוקיה: פרשת פקודי.
  • פרשה שיש טעות בסימן למספר פסוקיה: פרשת צו.
  • פרשה בתורה שנקראה ע"ש אנשים: נח, יתרו, קרח, בלק, פנחס, [חיי שרה].
  • פרשה שאין בה פרשיות פתוחות וסתומות: פרשת ויצא ופרשת מקץ.
  • פרשה שיש בה הכי הרבה פרשיות פתוחות וסתומות: כי תצא. (44 פרשיות).
  • פרשה שאין סופה פתוחה או סתומה: פרשת ויגש.
  • הפעם היחידה שכתוב פסוק "וידבר ה' אל משה לאמר" לא בתחילת פרשיה (פתוחה או סתומה): ויקרא ז', כ"ב.
  • העלייה הארוכה ביותר בקריאת התורה: עליית שני בפרשת כי תשא. (47 פסוקים, 752 מילים ו-2789 אותיות). [ואח"כ עליית ראשון בפרשת כי תשא. (45 פסוקים, 550 מילים ו-2073 אותיות).
  • העלייה הקצרה ביותר בקריאת התורה: עליית שביעי בפרשת עקב. (4 פסוקים, 74 מילים ו-286 אותיות).
  • עליית מפטיר שהיא בדיוק כמו שביעי: בפרשת עקב ובפרשת ניצבים.
  • קריאת התורה הארוכה ביותר הנקראת בשני וחמישי: פרשת עקב.
  • הפרק הארוך ביותר בתורה: במדבר פרק ז'. (89 פסוקים).
  • הפרק הקצר ביותר בתורה: ויקרא פרק י"ב. (8 פסוקים).
  • הפרק הארוך ביותר בתנ"ך: פרק קי"ט בתהילים. (176 פסוקים).
  • הפרק הקצר ביותר בתנ"ך: פרק קי"ז בתהילים. (2 פסוקים).
  • הפסוק הארוך ביותר בתורה [במילים]: שמות ל"ב, א'. (34 מילים). [ובטעם עליון - הפסוק של "אנכי ה' אלוקיך" (59 מילים)].
  • הפסוק הארוך ביותר בתורה [באותיות]: שמות ז', י"ט. (122 אותיות).
  • הפסוק הקצר ביותר בתורה: בראשית מ"ו, כ"ג. (3 מילים ו-10 אותיות). [ובטעם עליון - הפסוקים של לא תרמח, לא תנאף ולא תגנוב].
  • הפסוק הארוך ביותר בתנ"ך: אסתר ח', ט'. (43 מילים ו-193 אותיות).
  • הפסוק הקצר ביותר בתנ"ך: דברי הימים-א', א', א'. (3 מילים ו-9 אותיות).
  • פסוק בתנ"ך בעל הגימטרייא הגדולה ביותר: דברי הימים-ב', כ"ב, י"א. (בגימטרייא 13,639).
  • פסוק בתנ"ך בעל הגימטרייא הקטנה ביותר: "ובני פלוא אליאב". (במדבר כ"ו, ח').
  • הפסוק הארוך ביותר בתורה בלי אתנח: דברים ה', כ"ג. (14 מילים).
  • הפסוק הארוך ביותר בנביאים בלי אתנח: ירמיהו י"ג, י"ג. (27 מילים).
  • הפסוק הארוך ביותר בכתובים ובתנ"ך כולו בלי אתנח: דברי הימים-א', כ"ח, א'. (31 מילים).
  • פסוק בתנ"ך שיש בו הכי הרבה פעמים את האות ת': דברי הימים-ב', כ"ב, י"א. (24 פעמים).
  • המילה הארוכה ביותר בתורה: המילה "ובמשארותיך". (שמות ז', כ"ח).
  • המילה הקצרה ביותר בתורה: "ה". (דברים ל"ב, ו').
  • הדיברה הארוכה ביותר בעשרת הדיברות: "זכור את יום השבת" וכו'.
  • המילים היחידות בתורה בארמית: המילים "יגר שהדותא". (בראשית ל"א, מ"ז).
  • מקום שאונקלוס מתרגם מספר חודש לשמו: שמות י"ב, י"ח. במדבר ט', ה'.
  • המילה הארוכה ביותר בתנ"ך: "והאחשדרפנים" (אסתר ט', ג'), "וכעלילותיכם" (יחזקאל כ', מ"ד), "ובתועבותיהן" (יחזקאל ט"ז, מ"ז).
  • המילה עם הגימטרייא הגדולה ביותר בתורה: המילה "תשתרר". (במדבר ט"ז, י"ג).
  • המילה עם הגימטרייא הגדולה ביותר בתנ"ך: המילה "לארתחששתא". (עזרא ד', ח').
  • המספר הגדול ביותר בתנ"ך: אלף אלפים ומאה אלף. (דברי הימים-א', כ"א, ה').
  • המילה המופיעה בתנ"ך הכי הרבה פעמים: המילה "את". (מעל 9,000 פעמים).
  • מילה בתנ"ך שיש בה שלוש פעמים את אותה אות ברצף: "כככבי" (נחמיה ט', כ"ג), "מממלכה" (תהילים ק"ה, י"ג), "חננני" (תהילים ט', י"ד), "ומממלכה" (דברי הימים-א', ט"ז, כ').
  • מילה בתנ"ך שיש בה גם אות גדולה וגם אות קטנה: "ויזתא" (אסתר ט', ט'), "בשפרפרא" (דניאל ו', כ').
  • מילה המופיעה בתנ"ך שלוש פעמים ברצף: "קדוש" (ישעיהו ו', ג'), "ארץ" (ירמיהו כ"ב, כ"ט), "עוה" (יחזקאל כ"א, ל"ב), ["היכל ה' " (ירמיהו ז', ד')].
  • מילה בתנ"ך בת שלוש אותיות שבכולם יש דגש (מפיק): "כפה" (דברים כ"ה, י"ב ומשלי ל"א, כ'), "תלה" (ירמיהו ל', י"ח), "כדה" (בראשית כ"ד). [ובמילה "פנו" (ישעיהו מ', ג' ושם נ"ז, י"ד ושם ס"ב, י') יש שורוק].
  • אמצע התורה בתיבות: "אל יסוד המזבח". (ויקרא ח', ט"ו).
  • אמצע התורה באותיות: "הוא". (ויקרא ח', כ"ח).
  • אמצע התורה בפסוקים: "וישם עליו את החושן". (ויקרא ח', ח').
  • פסוק בתורה שיש בו את כל אותיות הא"ב לא כולל אותיות מנצפ"ך: שמות ט"ז, ט"ז. דברים ד', ל"ד.
  • פסוק בתנ"ך שיש בו את כל אותיות הא"ב כולל אותיות מנצפ"ך (ושם ה'): צפניה ג', ח'.
  • מילה בתורה עם 4 קמצים רצופים: "הרחמה". (דברים י"ד, י"ז).
  • מילה בתורה שיש בה 4 פתחים רצופים: "בגבחת" (ויקרא י"ג, מ"ב). "ולספחת" (ויקרא י"ד, נ"ו). "הקדחת". (ויקרא כ"ו, ט"ז).
  • 6 סגול רצופים בתורה בלי הפסק ניקוד אחר באמצע: בראשית כ"ד, מ"ט.
  • 6 קמצים רצופים בתנ"ך בלי הפסק ניקוד אחר באמצע: שמות ל"ב, ל"א. שמות ל"ו, ל"ד. שמואל-א', ב', י"א.
  • האות שמופיעה הכי הרבה פעמים בתורה: האות י'. (כ-31,530 פעמים).
  • האות שמופיעה הכי קצת פעמים בתורה: האות ט'. (כ-1,800 פעמים). [או האות ף'. (כ-830 פעמים)].
  • פסוק בתורה שאין בו אות ו' ואות י': שמות כ', י"ג. במדבר ז', י"ד וכו' שם (בפסוקים כ', כ"ו, ל"ב, ל"ח, מ"ד, נ', נ"ו, ס"ב, ס"ח, ע"ד, פ').
  • אותיות שלא נמצאות בתורה בסמיכות ישר והפוך: גט, גק, זט, זצ, זס, חע, סצ, עע.
  • אותיות שלא נמצאות בתורה בסמיכות ישר (כפי שהם מוצגות): בף, גט, גכ, גק, גצ, גץ, גס, דז, דט, דס, דצ, דץ, הף, הץ, זט, זס, זף, זצ, זץ, זש, חא, חע, טג, טז, טכ, טצ, טץ, טק, כץ, מף, סז, סט, סצ, סץ, סש, עח, עע, עף, פב, צז, צס, צש, קג, קז, שצ, שץ.
  • חמש מילים בתנ"ך ברצף בנות שתי אותיות: בראשית ה', ל"ב. בראשית ל"ה, י"ז. שמות י"ז, ט"ז. שמואל-א', כ', כ"ט. מלכים-א' ג', כ"ו. נחמיה ב', ב'.
  • מילה בתנ"ך שבאמצעה יש מ"ם סופית: המילה "לםרבה". (ישעיה ט', ו').
  • מילה בתנ"ך שבסופה יש מ"ם רגילה: המילה "המ". (נחמיה ב', י"ג).
  • מילה בתנ"ך שיש בה אות ף' מנוקדת בשווא ודגש: המילה "תוסף". (משלי ל', ו').
  • פסוק בתורה שיש בו נו"ן הפוכה: במדבר י"א, ל"ה-ל"ו.
  • הפעם היחידה שכתוב בתנ"ך "שאול המלך": שמואל-א', י"ח, ו'.
  • הפעם היחידה שכתוב בתורה "וידבר משה אל ה' לאמר": במדבר כ"ז, ט"ו.
  • הפעם היחידה שכתוב בתורה "וידבר ה' אל אהרן לאמר": ויקרא י', ח'.
  • הפעם היחידה שהקב"ה מכונה בתורה "השם": דברים כ"ח, נ"ח.
  • הפעם היחידה שכתוב בתנ"ך "זבולון" (מלא): שופטים א', ל'.
  • ספר שיש בו הכי הרבה שינוים בין הקרי והכתיב: ספר ירמיהו. (140 שינויים).
  • פסוק שיש בו הכי הרבה שינויים בין הקרי והכתיב: ירמיהו נ"א, ל"ד. (5 שינויים).
  • האדם שחי הכי הרבה שנים: מתושלח, 969 שנים. (בראשית ה', כ"ז).
  • האדם בתנ"ך עם הכי הרבה שמות: משה, 10 שמות. (ויקרא רבה א', ג'), יתרו, 7 שמות. (רש"י שמות י"ח, א' בשם מכילתא), שלמה, 7 שמות. (קהלת רבה א', ב').
  • תאריך הפטירה היחידי בתורה: תאריך פטירתו של אהרן הכהן. (במדבר ל"ג, ל"ח).
  • השם הארוך ביותר בתנ"ך: שמו של חזקיהו המלך: "פלא יועץ אל גיבור אבי-עד שר-שלום". (ישעיהו ט', ה').
  • השם הבודד הארוך ביותר בתנ"ך: נבוכדראצור. (ירמיהו מ"ט, כ"ח).
  • השם שנזכר הכי הרבה פעמים בתנ"ך: דוד [או דויד]. (למעלה מ-1000 פעמים).
  • השם שנקראו בו הכי הרבה אנשים בתנ"ך: זכריה [או זכריהו].
  • השם שנקראו בו הכי הרבה נשים בתנ"ך: מעכה. (שמואל ב' ג', ג'. מלכים-א', ט"ו, ב'. דה"י-א', ז', ט"ו. דה"י-א', ח', כ"ט. דה"י-ב', י"א, כ'. [בראשית כ"ב, כ"ד]. [מלכים-א', ב', ל"ט]).
  • התפילה הארוכה ביותר בתורה: תפילת אברהם. (בראשית י"ח, כ"ג-ל"ב).
  • התפילה הארוכה ביותר בתנ"ך: תפילת שלמה המלך בעת חנוכת ביהמ"ק. (מלכים-א', ח').
  • השירה הארוכה ביותר: שירת האזינו. (דברים ל"ב, א'-מ"ג).
  • השירה הקצרה ביותר: שירת הבאר. (במדבר כ"א, י"ז-כ').
  • 12 מילים בתנ"ך שמתחילות באותה אות: ישעיה כ"ד, ב'. (האות כ').
  • 12 מילים בתנ"ך שמסתיימות באותה אות: ירמיהו נ"ב, י"ט. (האות ת').
  • המלך שמלך על ישראל הכי הרבה שנים: מנשה, 55 שנה. (מלכים-ב', כ"א, א). [מלבד יוסף שמלך 80 שנה במצרים].
  • המלך שמלך הכי קצת שנים: זמרי, 7 ימים. (מלכים-א', ט"ז, ט"ו).
  • ההפטרה הארוכה ביותר שנקראת בשבת: הפטרת פרשת בשלח. (שופטים פרק [ד' ופרק] ה' - שירת דבורה). [מלבד הפטרת יום כיפור שזה כל ספר יונה].
  • ההפטרה הקצרה ביותר: הפטרת פרשת כי תצא [והפטרת פרשת נח, לספרדים]. (רני עקרה).
  • הפטרה שנקראת פעמיים בשנה [בשתי פרשות]: רני עקרה. (בפרשת נח ובפרשת כי תצא).
  • הסדר הגדול ביותר בש"ס: סדר טהרות. (126 פרקים ו-982 משניות).
  • הסדר הקטן ביותר בש"ס: סדר נשים. (71 פרקים ו-573 משניות).
  • המסכת הארוכה ביותר בש"ס משניות: מסכת כלים. (30 פרקים). [וגם ב"ק, ב"מ וב"ב למאן דאמר שהם מסכת אחת הם 30 פרקים, (ובעבר גם כלים היתה חלוקה לשלוש)].
  • המסכת הקצרה ביותר בש"ס משניות: מסכת קנים. (3 פרקים ו-15 משניות).
  • הפרק הארוך ביותר בש"ס משניות: כלים פרק י"ז.
  • הפרק הקצר ביותר בש"ס משניות: שבת פרק ד'. (2 משניות ו-111 מילים).
  • המשנה הארוכה ביותר [במילים]: עדיות ו', ג'. (317 מילים).
  • המשנה הארוכה ביותר [באותיות]: סוטה ט', ט"ו. (1239 אותיות).
  • המשנה הקצרה ביותר: אבות ה', כ"ג. (7 מילים ו-22 אותיות).
  • המשנה הארוכה ביותר המובאת בגמ': זבחים קי"ב ע"א. (כ-450 מילים).
  • המשנה הקצרה ביותר המובאת בגמ': נזיר ה' ע"א. (4 מילים).
  • משנה בש"ס משניות שסימנה כשתי משניות: כלאים פרק ז' משנה ד'-ה'.
  • שתי משניות זהות בדיוק במלואם: פרה פרק ח' משנה ח' ומקוואות פרק ה' משנה ד', כתובות פרק ז' משנה ז' וקידושין פרק ב' משנה ה', תמורה פרק ד' משנה א' ומעילה פרק ג' משנה א'.
  • שתי משניות זהות (מלבד שתי מילים) שנמצאות באותו מספר פרק ובאותו מספר משנה אך במסכתות שונות: שביעית וגיטין פרק ה' משנה ט'.
  • פרק בש"ס משניות שאין בו מחלוקת: זבחים פרק ה' ושבועות פרק ח'.
  • מקום ששונה סדר הפרקים בין המשנה לגמ': מגילה ג'-ד', סנהדרין י'-י"א, מנחות ו'-י'.
  • המסכת הארוכה ביותר בש"ס [בדפים]: מסכת בבא בתרא. (175 דפים).
  • המסכת הארוכה ביותר בש"ס [במילים ובאותיות]: מסכת שבת.
  • המסכת הקצרה ביותר בש"ס: מסכת תמיד. (8.5 דפים). [או הוריות. (12.5 דפים)].
  • המסכת הארוכה ביותר בירושלמי: מסכת שבת.
  • המסכת הקצרה ביותר בירושלמי: מסכת מכות.
  • הפרק הארוך ביותר בש"ס: פרק א' בקידושין - האשה נקנית. (39 דפים).
  • הפרק הקצר ביותר בש"ס: פרק ח' בשבועות - ארבעה שומרין. (פחות מדף אחד).
  • פרק בגמ' שמתחיל ומסתיים באותן שתי מילים: פרק ב' במסכת סנהדרין - "כהן גדול".
  • העמוד הקצר ביותר בש"ס: ב"ק ע"ז ע"א. [ואח"כ יומא נ"ו ע"א].
  • עמוד בש"ס ללא גמ' כלל: נזיר ל"ג ע"ב.
  • מסכת שאינה מתחילה בדף ב': מסכת תמיד. (שמתחילה בדף כ"ה ע"ב).
  • מסכת שמתחילה בעמוד ב': מסכת תמיד.
  • מסכת שיש גמרא רק על חלקה: מסכת תמיד. (רק על פרקים א', ב' ו-ד').
  • המימרא שנזכרה הכי הרבה פעמים בש"ס: "דברה תורה כלשון בני אדם". (32 פעמים).
  • המימרא בש"ס שנאמרה בשם הכי הרבה אנשים: בנדרים ח' ע"ב.
  • האמורא שמופיע בש"ס הכי הרבה פעמים: רבא (4738 פעמים). [ואחריו רבי יהודה (4184 פעמים)].
  • האמורא שמופיע הכי הרבה פעמים באותו דף בש"ס: ר' יוסי, בגיטין דף ע"ב. (29 פעמים).
  • האמורא שמופיע הכי הרבה פעמים באותו עמוד בש"ס: ר' יהושע, בפסחים ע"ז ע"ב. (23 פעמים).
  • מספר האמוראים שמופיעים רק פעם אחת בכל הש"ס: 709 אמוראים.
  • מסכת שבכל עמוד בה מופיע שם של תנא או אמורא מלבד עמוד אחד: שבת (טז.), פסחים (קה:), יומא (טו:), סוכה (לו:), הוריות (ז.), ערכין (ג:), מעילה (יח:).
  • מספר כל התנאים והאמוראים המוזכרים בש"ס: 82,983.
  • 44 מילים בש"ס ברצף שמסתיימים באותה אות: שבת ק"ג ע"ב.(אות ן').
  • צמד מילים שכתוב בש"ס שלוש פעמים ברצף: "עובד כוכבים". (גיטין ל"ח ע"א).
  • מי נקרא בש"ס ב-8 שמות שונים? יוסף איש הוצל, יוסף [יוסי] הבבלי, איסי [יוסי] בן יהודה, איסי בן גור אריה, איסי בן מהללאל, איסי בן עקיבא [עקביה], יוסי קטונתה [אבא יוסי בן קטונתא] (ע"פ יומא נ"ב ע"ב, פסחים קי"ג ע"ב וירושלמי ב"ק פ"ג ה"ז).
  • מישהו בש"ס שאמר על אדם אחר שאין לו מח בקדקדו: רבי אמר כן ללוי. (יבמות ט' ע"א ומנחות פ' ע"ב).
  • תנא שאמר פלפול בבית הכסא: ר' אלעזר ברבי שמעון. (זבחים ק"ב ע"ב).
  • הפעם היחידה שכתוב בש"ס את המילה "לכאורה": כתובות נ"ד ע"א.
  • השינה הארוכה ביותר: שינת חוני המעגל - 70 שנה. (תענית כ"ג ע"א).
  • הצום הארוך ביותר: צום אדם הראשון שישב בתענית 130 שנה. (עירובין י"ח ע"ב).
  • הדיבור המתחיל הקצר ביותר ברש"י: שבת ס"ו ע"ב ד"ה "ה' ". (אות אחת).
  • הדיבור המתחיל הארוך ביותר ברש"י: מגילה ל"ב ע"א ד"ה "וידבר משה". (24 מילים).
  • הרש"י הארוך ביותר בש"ס: יבמות ט' ע"ב ד"ה "והאמר רב יהודה". (817 מילים).
  • מקום שרש"י כותב בש"ס "לא ידעתי": שבת ס"ו ע"ב, שבת צ' ע"ב, ר"ה י"ג ע"ב, יומא י"ט ע"א, יומא נ"ג ע"ב, סוכה נ"ב ע"ב, ביצה כ"ה ע"ב, מגילה ל"ב ע"א, כתובות ע"ז ע"א, זבחים קט"ו ע"ב, מנחות ק"ח ע"ב. [וכתב לשון "איני יודע" ב-שבת נ"ב ע"ב, שבת פ"ב ע"א, שבת קל"ח ע"ב, ב"ב ט"ו ע"א, מנחות נ"א ע"א, מנחות ק"ד ע"ב, מנחות ק"ו ע"ב, חולין נ' ע"ב, חולין קל"ה ע"ב, נדה ס"ט ע"ב].
  • המקום היחיד שרש"י מזכיר בפירושו על הש"ס את אביו: עבודה זרה ע"ה ע"א ד"ה "ולא פליגי".
  • התוספות הארוך ביותר בש"ס: נזיר מ"ט ע"א ד"ה "ומשני".
  • התוספות הקצר ביותר בש"ס: מועד קטן כ"ח ע"א ד"ה "מה בגדי כהונה מכפרין".
  • תוספות שמברך מישהו באלוקים ובשם המיוחד: ביצה י"ד ע"א סוף ד"ה "איכא בינייהו".
  • תוספות שקורא למישהו בשם "הקדוש" (מלבד "רבינו הקדוש"): ר' יעקב מקורבייל הקדוש (שבת כ"ז ע"א ד"ה "שכן" [וכן בשבת ס"א ע"א]), ר' יום טוב הקדוש (יומא מ"ח ע"א ד"ה "מי יליף" [וכן בכריתות י"ד ע"ב]), ר' אליהו מאברוויקא הקדוש (זבחים י"ד ע"ב ד"ה "שאני פרה"), רבינו מנחם הקדוש (חולין י"א ע"ב ד"ה וכי תימא).
  • תוספות שמזכיר את הרמב"ם: ברכות ל"ח ע"א ד"ה "מר זוטרא", ברכות מ"ד ע"א ד"ה "על העץ", ביצה ל"א ע"ה ד"ה "ונפחת", מנחות מ"ב ע"ב ד"ה "תפילין", [כתובות פ"ו ע"א ד"ה "לאשה"].
  • תוספות שמזכיר את האבן עזרא: ר"ה י"ג ע"א ד"ה "דאקריבו", קידושין ל"ז ע"ב ד"ה "ממחרת", [תענית כ' ע"ב ד"ה "בהכינתו"].
  • המהרש"א הארוך ביותר בש"ס: מכות כ"ג ע"ב ד"ה "תרי"ג".
  • הגיליון הש"ס הארוך ביותר בש"ס: ברכות כ"ה ע"ב.
  • הספר הארוך ביותר ברמב"ם: טהרה. (144 פרקים ו-1808 הלכות).
  • הספר הקצר ביותר ברמב"ם: הפלאה. (43 פרקים ו-809 הלכות).
  • ההלכה הארוכה ביותר ברמב"ם: הל' סנהדרין פרק י"ט הלכה ד'. [ואח"כ הל' קידוש החודש פרק י"ב הלכה ב'].
  • ההלכה הקצרה ביותר ברמב"ם: הל' סנהדרין פרק ה' הלכה ו'. (3 מילים ו-13 אותיות).
  • הפעם היחידה שמוזכר ברמב"ם את המילה "אמנם": בהל' תשובה פ"ב ה"ה.
  • הברכה הארוכה ביותר בתפילה העמידה: ברכת ההודאה.
  • הברכה הארוכה ביותר: ברכת יוצר המאורות.
  • המילה הארוכה ביותר בתפילת ערבית: "במשמרותיהם".
  • תפילת העמידה הארוכה ביותר: תפילת מוסף של ראש השנה.
  • ברכת המזון הארוכה ביותר: ר"ח טבת [שהוא גם חנוכה] שחל להיות בשבת. (ברכות נא. תוס' ד"ה "שמאל").
  • אות שאינה נמצאת בתפילת שמונה עשרה: האות ף'. [מלבד ב"על הניסים בפורים וב"אלוקי נצור"].
  • אות שאינה נמצאת בברכת המזון: האות ף'. [מלבד ב"על הניסים" בפורים, וכן ב"הרחמן" לפי נוסח הספרדים במילים "ורפואת הגוף"].
  • המצווה הארוכה ביותר: ספירת העומר. (נפש דוד להאדר"ת).
  • הפרק הארוך ביותר במסילת ישרים: פרק י"א.
  • סימן בטור שמורכב משני נושאים שונים [עם כותרת שונה באמצע הסימן]: יו"ד סי' ס"ה (הלכות דם, ובאמצעו הלכות ניקור), חו"מ סי' קע"ה (הלכות שותפים בקרקע, ובאמצעו הלכות מצרנות), חו"מ סי' קפ"ב (הלכות שותפין ובאמצעו הלכות שלוחין).
  • הסעיף הקצר ביותר בשו"ע (סעיף עם שתי מילים): יו"ד סי' ס"ה סעיף ו': "נוהג בכוי", אהע"ז סי' קכ"ו סעיף מ"ב: "מותרת בוי"ו".
  • הסעיף הארוך ביותר בשו"ע [או"ח]: סי' רנ"ג סעיף א'. (למעלה מ-500 מילים).
  • הסימן הארוך ביותר בשו"ע: יו"ד סי' של"א. (146 סעיפים).
  • הסימן הקצר ביותר בשו"ע: או"ח סי' תי"ט. (סעיף 1, 5 מילים ו-22 אותיות).
  • הכותרת הארוכה ביותר בשו"ע: בחו"מ סי' רט"ז. [או בחו"מ סי' רל"א].
  • סימן אחד בשו"ע שמורכב משני סימנים: יו"ד סי' קס"ח-קס"ט, אהע"ז סי' נ"ב-נ"ג.
  • שני סימנים בשו"ע עם סימן אות זהה: יו"ד סי' רצ"ז.
  • סימן בשו"ע שאין לו כותרת: או"ח סי' כ"ב, כ"ט, ת"ל, תקצ"ח, תקצ"ט, תר"ג, תרכ"ה.
  • סעיף בשו"ע שכתוב בארמית: או"ח סי' מ"ב סעיף ג', או"ח סי' ק"ל סעיף א', או"ח סי' שס"ג סעיף ה', או"ח סי' תפ"ד סעיף א', או"ח סי' תקנ"א סעיף ח', או"ח סי' תרנ"ג סעיף ב', או"ח סי' תרצ"ה סעיף ב', יו"ד סי' מ"ז סעיף ד', יו"ד סי' ק"צ סעיף כ"א, יו"ד סי' ש"פ סעיף ח', אהע"ז סי' קכ"ו סעיף כ"ח.
  • סעיף בשו"ע שרובו בלשון מדבר (בגוף ראשון): או"ח סי' תרכ"א סעיף ה', יו"ד סי' של"ח סעיף ב'.
  • סעיף בשו"ע שרובו בלשון נוכח (בגוף שני): או"ח סי' ק"ע סעיף כ"ב.
  • סעיף בשו"ע שכולו רק מראה מקום לנושא אחר בשו"ע: יו"ד סי' קכ"א סעיף ג', אהע"ז סי' י"ד סעיף א', אהע"ז סי' ע"ב סעיף א', [או"ח סי' תק"כ סעיף א'].
  • סעיף בשו"ע שכולו רק ביאור של פסוק בתורה: או"ח סי' ס"א סעיף ב'.
  • סעיף בשו"ע שמובא בו מעשה שאירע עם שלושה מגדולי הדור בשמותם: או"ח סי' קמ"א סעיף ח'.
  • סעיף בשו"ע שהוחלף בו לשון זכר ונקבה ע"פ לשון המשנה: או"ח סי' ש"ה סעיף י"ד (ע"פ המשנה בשבת פרק ה' משנה ג'), יו"ד סי' ע"ג סעיף א' (ע"פ המשנה בתרומות פרק י' משנה י"א).
  • סעיף שהשו"ע פוסק בו כדעת חכמי האשכנזים, והרמ"א פוסק כדעת חכמי הספרדים: או"ח סי' תע"ד ס"א. (השו"ע פסק כדברי הטור בשם הרא"ש, והרמ"א פסק כדברי הרמב"ם בפרק ח' מהל' חמץ ומצה הלכה ה' והלכה י' וכדברי הרי"ף בפרק ערבי פסחים), או"ח סי' תרע"א ס"ב. (השו"ע פסק כדברי התוס' בשבת כא: ד"ה "והמהדרין", והרמ"א פסק ע"פ דברי הרמב"ם בפרק ד' מהל' מגילה וחנוכה ה"א). [וכן לעניין צורת כתיבת האותיות בסת"ם].
  • הביאור הלכה הארוך ביותר בשו"ע: סי' של"ב ס"ק ב', או סי' ל"ב ס"ק ע"ג. או סי' ש"מ ס"ק ד'.
  • הבאר היטב הארוך ביותר בשו"ע: סי' ל"ב ס"ק נ"ג. (כ-870 מילים).
  • השערי תשובה הארוך ביותר בשו"ע: סי' תמ"ח ס"ק ג'.
  • פוסק שהביא בשו"ת שלו תשובה שאמרה אשה: שו"ת התשב"ץ ח"ג סי' ע"ח.
  • פוסק שהביא פסק שפסק פוסק אחר בשם אמו: המג"א בסי' רס"ג ס"ק י"ב בשם אמו של הדרישה.
  • מחבר ספר שנתן הסכמה על ספרו שלו: האדר"ת (ר' אליהו דוד רבינוביץ-תאומים) כתב הסכמה לספרו "אחרית השנים".
  • פוסק שנתן הסכמה לספר שחולק עליו ומבלי שראה כלל את הספר: החיד"א נתן הסכמה לספר "מאמר מרדכי" של ר' מרדכי כרמי. [גם בעל ה"נודע ביהודה" כתב הסכמה לספר "תוספת שבת" של ר' רפאל מייזליש מבלי לראות את הספר, אך שם לא מצינו שחלק עליו].
  • מפרש שאומר על אחד מהראשונים שדבריו הם דברי הבאי ועושים את שולחן ה' מגואל: הרמב"ן בויקרא א', ט' אומר כן על דברי הרמב"ם ב"מורה נבוכים".
  • פוסק שכתב על דבר מסויים שמי שכותב כן לא ידע בין ימינו לשמאלו וכל שאינו אומר באופן האחר לא ידע כלום: ביאור הגר"א אהע"ז סי' קכ"ט ס"ק מ"ד.
  • פוסק שכתב על אחד שעומד במרדו לפסוק נגד השו"ע וכל יראי ה' יתרחקו מהוראותיו: ר' עובדיה יוסף ב"חזון עובדיה" חנוכה עמ' ס"ג כתב כן על ר' יצחק ברדא. [וכן כתב נגדו בחריפות ר' שלום משאש בשו"ת שמש ומגן ח"א או"ח סי' ל"א, ל"ב ול"ג].
  • פוסק שכתב על פוסק אחר שאין לדבריו על מה שיסמוכו ושומר נפשו ירחק מתשובתו: הבית יוסף באהע"ז סי' י"ז (ל"ח ע"ב) שכתב כן על תשובת ר' אליעזר מוורדון שהובאה במרדכי (יבמות סי' צ"ב).
  • פוסק שכתב בתשובה שהשואל עשה ממנו צחוק בשאלתו: ר' אברהם בורנשטיין מסוכטשוב בשו"ת אבני נזר או"ח סי' של"ז אות א'.
  • פוסק שכתב בתשובה ששולח המכתב ידע שאותו פוסק יקבל את המכתב בפורים ולכן רצה להביאו לידי גיחוך ועשה ממנו צחוק: ר' חיים ברלין (בן הנצי"ב) שכתב כן במכתב תשובה להאדר"ת. (הובא בספר הזכרון לבעל ה"פחד יצחק" עמ' תרנ"ט אות ג' ובשו"ת נשמת חיים-עניינים סי' ז' ובשו"ת "נשמת חיים" [קוסובסקי] או"ח סי' ע"א).
  • רב שכתב על דברי אחר שדבריו הם הבל ורעות רוח ושקר וגדול עוונו מנשוא שמהפך דברי אלוקים חיים לבטלה: ר' בצלאל רנשבורג בהערות על ספר פרדס דוד ע"ו ע"ד. (הובא בירחון "סיני" תשרי-אדר תשל"ד עמ' קכ"ד הערה י').
  • רב שכתב על דברי אחר כי לא חס המחבר הזה על כבוד התורה וגילה קלונו ברבים לגלות פנים בתורה שלא כהלכה: ר' בצלאל רנשבורג בהערת על ספר פרדס דוד קע"ה ע"ג. (הובא בירחון "סיני" תשרי-אדר תשל"ד עמ' קכ"ט הערה כ"ג).
  • התשובה הארוכה ביותר בשו"ת אבן האזל: הל' אישות פ"ו ה"ב.
  • התשובה הארוכה ביותר בשו"ת אדמו"ר הזקן: סי' כ"ח.
  • התשובה הארוכה ביותר בשו"ת המבי"ט: חלק ב' סי' קל"ח.
  • התשובה הקצרה ביותר בשו"ת הר"ן: סי' כ"ח.
  • התשובה הארוכה ביותר בשו"ת יביע אומר: חלק י' או"ח סי' נ"ה. (125 עמודים).
  • הסימן הארוך ביותר בשו"ת יביע אומר: חלק ד' או"ח סי' ל"ד. (מעל 28 עמודים).