שחמט/סידור הכלים
איך הכלים נעים
[עריכה]במשחק השחמט מתבצעים מסעים על ידי שני השחקנים, בזה אחר זה. השחקן שמשחק בכלים הלבנים מתחיל ראשון, ויריבו שמשחק בכלים השחורים עונה לו במסע משלו. בכל מסע כלי כלשהו נע ממשבצת אחת לשניה, לפי הכללים המוסברים בהמשך. בדרך כלל הקביעה מי מהשחקנים ישחק בכלים הלבנים מתבצעת על ידי הגרלה, ואם יש יותר ממשחק אחד השחקנים בדרך כלל מחליפים את צבע הכלים ביניהם ממשחק למשחק.
מטרתו של כל שחקן היא לתת מט ליריבו או להגיע ליתרון חומרי כה גדול עד שיריבו ייכנע.
שווי יחסי של הכלים
[עריכה]מקובל לייחס לכלים את הערכים הבאים:
- רגלי - נקודה
- פרש - 3 נקודות
- רץ - 3 נקודות יש הערכה שזוג רצים שווה בערך רבע נקודה יותר מזוג פרשים.
- צריח - 5 נקודות
- מלכה - 9 נקודות
למלך לא נותנים ערך, שכן אם המלך נופל המשחק נגמר, אך מקובל לייחס לו ערך של 4 (בקירוב) בשלב הסיום. הערכת כוחו של המלך משמשת לניתוחים טקטיים, להערכת עמדות עם מלך חופשי או מלך סגור וכדומה.
תנועת הכלים
[עריכה] |
מלך - הכלי החשוב ביותר. ביכולתו לנוע לכל מקום משבצת אחת בכל כיוון למעט "הצרחה" (ראו בהמשך).
כאשר המלך נמצא במצב של "שח", כלומר במצב שבו היריב יוכל "להכותו" בתורו הבא, השחקן המאוים חייב לשנות מצב זה על ידי הזזת המלך, חסימת קו ההתקפה של הכלי המאיים, או על ידי הכאה של הכלי המאיים. על מנת לנצח במשחק, על השחקן להגיע למצב שבו יריבו לא יוכל למלט את מלכו מהשח. מצב זה נקרא "מט". למרות ערכו ככלי החשוב ביותר תנועת המלך מוגבלת יחסית. להבדיל מהכלים האחרים, לא ניתן להעריך את המלך בנקודות לשם החלפת כלים, משום שהמלך אינו כלי שאפשר לוותר עליו. למרות האמור לעיל יש למלך יכולת התקפית בעלת טווח מוגבל (משבצת אחת בכל כיוון), יכולת שבאה לידי ביטוי בעיקר בשלבים מתקדמים של המשחק, כאשר לא נותרו כלים רבים על הלוח. בהערכה טקטית של יכולת המלך ככלי התקפי. |
|
מלכה - הכלי החשוב ביותר אחרי המלך. יתרונה הוא בגמישות התנועה שלה, שכן היא יכולה לנוע בכל קו ישר (טור, שורה או אלכסון). נהוג להעריכה בכ-9 נקודות. בדוגמה מטה המלכה שולטת על 27 משבצות. לו הייתה ממוקמת בצידי הלוח, הייתה שולטת במספר קטן יותר של משבצות ולכן כוחה עשוי להשתנות על פי המיקום שלה ועל פי המיקום של יתר הכלים על גבי הלוח. לדוגמה - מלכה שממוקמת במשבצת א3, שולטת רק ב-21 משבצות.
|
צריח - הצריח יכול לנוע רק לאורך הטורים או השורות. הצריחים בדרך כלל יעילים יותר, כאשר הם תומכים אחד בשני ופועלים כזוג. תפקיד מיוחד נועד לצריח בהגנת המלך במהלך המכונה w:הצרחה. נהוג להעריכו בכ-5 נקודות (נקרא גם: 'טורה').
|
רץ - הרץ יכול לנוע רק באלכסונים. יעיל במיוחד במצבים פתוחים. הרץ הוא הכלי היחיד שמוגבל לצבע משבצת אחד, ואינו יכול לעבור לצבע השני. שני הרצים הקיימים, מכסים ביחד את שני הצבעים של הלוח, ולכן במקרה שאבד רץ אחד, חלק מהשליטה על הלוח אבדה. נהוג להעריכו בכ-3 נקודות.
|
פרש - לפרש תנועה מיוחדת שמשלבת תנועה ישר ובאלכסון. לחלופין ניתן לתאר את תנועתו כאות 'ך' המסובבת בכיוונים שונים (ראו דיאגרמה). יתרונו הוא בכך שכלים אינם חוסמים את תנועתו, והוא יכול לדלג מעליהם. הפרש יעיל במיוחד במצבים סגורים ובביצוע "מזלג" (כלומר איום על מספר כלים בו זמנית). בכל מהלך הפרש יעבור לצבע משבצת שונה. נהוג להעריכו בכ-3 נקודות. בדוגמה מטה שולט הפרש בשמונה משבצות. לו היה ממוקם במשבצת ח1, היה שולט בשתיים בלבד.
|
הנה אנימציה איך תנועה הפרש מכסה את כל משבצות הלוח - ראה הערך w:חידת מסע הפרש:
w:רגלי - האחרון בהיררכיה והמוגבל ביותר בתנועתו. יכול לנוע רק משבצת אחת בכל פעם ורק לכיוון אחד ("קדימה", ז"א, הכיוון הנגדי לצד הלוח בו הוא מתחיל), מה שמביא לכך שהוא צפוי להיתקע כאשר את המשבצת לפניו תופס כלי אחר. במהלכו הראשון של הרגלי, ורק במהלך זה, הוא יכול לנוע שתי משבצות קדימה או משבצת אחת בהתאם לרצון השחקן. אופן ההכאה של הרגלי מתבצע באופן שונה מאופן תנועתו הרגיל, על ידי מעבר משבצת אחת באלכסון, אך ורק בכיוון התקדמותו. למרות היותו כלי חלש (בשל תנועתו המוגבלת), לרגלי יש יתרון אחד על פני שאר הכלים: אם הוא מגיע לשורה האחרונה של הלוח הוא הופך לכל כלי אחר, פרט למלך, באותו הצבע, על-פי בחירת השחקן (גם אם הכלי הנבחר טרם יצא מהמשחק). - מצב זה קרוי "הכתרה". נהוג להעריך את הרגלי בנקודה אחת (ביחס אליה מוערך ערכם של שאר הכלים). מהלך מיוחד של הרגלי הוא w:הכאה דרך הילוכו.
|
הכאה דרך הילוכו
[עריכה]
הכאה דרך הילוכו (מונח בינלאומי: en passant, w:צרפתית) הוא מהלך מיוחד בw:שחמט, המבוצע על ידי רגלים. כאשר רגלי מבצע מסע כפול, יכול רגלי אחר להכות אותו כאילו עבר רק משבצת אחת. המהלך תקף רק לתור הבא (זהו למעשה המהלך היחיד בשחמט שניתן לעשות רק בתור הקרוב ולא לאחר מכן).
ברישום התנועות מסמנים הכאה דרך הילוכו כמו הכאה רגילה (בדוגמה משמאל ההכאה תסומן ב:א3). לעיתים מוסיפים אחר כך ד.ה. או .e.p .
החוק נכנס לתוקפו בסביבות המאה ה-14.
את ההכאה ניתן לבצע אך ורק אם התקיימו ארבעת התנאים הבאים:
- הרגלי המכה היה בשורה החמישית שלו, כלומר שורה 5 ללבן ושורה 4 לשחור.
- הרגלי המוכה היה בשורה הראשונה שלו (שורה 2 ללבן, שורה 7 לשחור) ובטור אחד משמאל או אחד מימין לרגלי המכה (מכאן ששני הרגלים נמצאים במרחק של "צעד פרש").
- הרגלי המוכה נע שני צעדים באותו תור (אם הוא נע צעד ואחר כך עוד צעד לא ניתן לבצע הכאה).
- הרגלי המכה הכה את הרגלי המוכה מיד לאחר הילוכו (אם לא, הוא אינו יכול לבצע זאת מאוחר יותר).
אם ארבעת התנאים מתקיימים, ניתן לבצע הכאה דרך הילוכו. הרגלי המכה נע באלכסון למשבצת הראשונה שהרגלי המוכה נע דרכה, והרגלי הזה מוסר מהלוח.
הצרחה
[עריכה]
במשחק הw:שחמט, הצרחה היא מהלך משותף של המלך והצריח הנחשב כמסע אחד ומתבצע בשני שלבים:
- המלך מוזז שתי ערוגות לכיוון הצריח
- הצריח מוזז לערוגה הצמודה למלך ומעבר לו
זהו המקרה היחיד בו מוזזים שני כלים ובו המלך זז יותר מערוגה אחת, במסע אחד.
ההצרחה היא המהלך האחרון שהוסף לחוקי השחמט והוא מופיע בספרו של המחבר הצרפתי Claude Gruget בשנת 1560[1].
הצרחה תתבצע בתנאים הבאים:
- המלך והצריח לא הוזזו כלל מערוגותיהם הטבעיות.
- המלך לא נמצא באיום w:שח באותו רגע.
- המלך לא יימצא באיום שח בתום ההצרחה.
- המלך אינו עובר על פני ערוגות המאויימות על ידי כלי היריב; ערוגות אלו כוללות את ערוגת הכניסה של המלך בהצרחה.
- אין כלי מפריד בין המלך לצריח.
- הצריח והמלך נמצאים באותה שורה. הגבלה זו נוספה לחוקים בשנת 1972, כדי למנוע הצרחה במאונך לאחר הכתרת רגלי בטור ה'.
על-פי כללי המשחק, כדי לבצע הצרחה יש להזיז את המלך תחילה, ואחר כך יש להזיז את הצריח. נגיעה בצריח קודם להזזת המלך, אינה מאפשרת הצרחה ומחייבת מהלך שבו זז רק הצריח (על פי החוק "נגעת-נסעת"). מבחינים בין "הצרחה קטנה" שהיא הצרחה "לצד המלך" ובין "הצרחה גדולה" שהיא הצרחה "לצד המלכה". אם רק אחד הצריחים הוזז, ניתן להשתמש בצריח השני לצורך ביצוע הצרחה. אם הערוגה ב1 מאויימת, ניתן לבצע הצרחה גדולה (משום שהמלך אינו עובר דרכה). גם אם הצריח עצמו מאויים מותר לבצע הצרחה. ברישום התנועות, מציינים הצרחה "קטנה", בה הצריח נע שתי משבצות, על ידי הסימון O-O ואילו הצרחה "גדולה", בה הצריח נע שלוש משבצות, על ידי הסימון O-O-O.
הצרחה היא מהלך חשוב בשלבים המוקדמים של המשחק, משום שהיא משרתת שתי מטרות חשובות:
- היא מזיזה את המלך למקום מוגן יותר מאשר מרכז הלוח בו התחיל להתפתח הקרב, שם המלך יכול להמתין עד שהמשחק יגיע לשלב הסיום, שם הוא יוכל להשתלב בתפקיד חשוב.
- היא מביאה את הצריח לעמדת התקפה טובה יותר במרכז הלוח ומאפשרת לתאם תיאום טוב יותר בין הכלים, ובמיוחד בין הצריחים.
במקרים מסוימים עלולה הצרחה שאיננה מחושבת כראוי, להביא למילכודו של המלך ולהפסד במשחק.