רגישות היא העוצמה החדשה/למות להיות אתם
במסעו של אמפת יש שני שלבי שינוי:
- זיהוי תכונות שניחן בהם והגברת מודעות עצמית על ידי חוויה (כמו סף מוות), מדיטציה, צמחי מרפא, תורות רוחניות או ברגע שלפתע נופלת תובנה. על כך דנה בספרה (294).
- חיבור לעולם אחרי חוויה טרנספורמטיביות - שילוב של החוויות שלנו לחיי היומיום. שלב בו אנשים מתקשים. קשה לחוש אהבה עצמית ובחיבור למיסטיקה הפנימית ולרשת תודעה קוסמית כשיש מכוניות צופרות, הטלפון מרכיש ותחושות כמו ניכור.
מה מכילה המרינדה שלכם?
[עריכה]מרינדה - הסביבה האישית, תרבות דומיננטית בה התעצבנו, מערכת אמונות שאמצנו כאמת, חוויה טרנספורמטיבית מרוממת אותנו זמנית מתוך המרינדה ונותנת מבט נשגב על החיים ומקומנו בהם (296). רובנו גדלנו במערכת בה אנחנו ישיות נפרדות וגשמיות ושעלינו להתחרות זה בזה כי אין משאבים (כסף, משרות, מזון, תשומת לב, שבחים, אהבה ועוד). עם זאת כולנו מחוברים. לאחר חווית סף המוות שלה היא גילתה כי כל מה שמילא אותה אושר. היא האמינה כי אנשים ישמחו לשמוע על מה שהיא חוותה אבל במקום הם קראו נגדה תיגר מפני שלא התאים לתפיסה ולערכים עליהם חונכו. כדי להתמודד מולם היא עסקה באהבה עצמית ובחיבור למיסטיקה פנימית, קשב לאינטואציה ובהקפדה שאנרגית כח החיים תהיה ברמות גבוהות (297).
הידיעה כי אי אפשר לפגוע בנו ואנרגיה לא גוועת לא משנה מה יקרה במציאות עדין לא הופך את הניווט בחיים בהם הסובבים חושדים ועוינים כלפי אנשים עם ערכים שונים. בפרט שזו חוויה של בדידות גדולה. עם זאת חיים מתוך אותנטיות מושכים אנשים שרואים את העולם כמו האדם וכך תתמלאו באהבה רבה יותר למי שאינו רואה כך את העולם.
יש דיכוטומיה בין חוויה נשגבת לחיים בעולם הזה כיוון שהסובבים אותנו לא תופסים באופן דומה את המציאות. אין טעם בחוויה נשגבת שגורמת לאדם להתבודד ולברוח מהמציאות. יכלנו כבר להישאר בממלכת המוצא ממנה הגענו. האתגר אינו החוויה אלא שילוב התנסות זו עם החיים על האדמה (299). חוויה כזו אינה דומה לחלום. חווי רוחנית נחוות בצורה אמיתית מהמציאות הגשמית ולא ניתנת למחיקה. ככל שחולף הזמן החוויה הופכת לממשית יותר כיוון שהפרטים בהם חווינו בממלכה הנשגבת נחוות בחיינו הגשמים. לעיתים החוויה הזו יכולה להיות נשכחת מאחר והמציאות מנסה לגרום לנו להאמין רק במה שחווינו בחמשת החושים. עלינו ליצר משאבים שישמרו את אותו חיבור לאותה ממלכה.
רופא חווה התקףלב ומאז התמסר להילינג אנרגטי מאחר והבין כי אנרגיות טובות חיוניות לבריאותו. המשפחה שהיתה תלויה בהכנסתו לא היו מרוצים מכך. עם זאת עבורו הכסף הפסיק להיות בסדר העדיפות. משפחתו החלה ללמוד לתמוך בבחירה שלו מפני שחש שזה יעודו ואינו יכול לחזור לאחור.
חוויה נשגבת אינה דןעכת. מהרגע שעוברים את המפתן החיים אינם חוזרים להיות כשהיו. אחרי חווית סף המוות היא הרגישה כיצד גופה מחלים באופן שלא צפתה (303). היא הבינה כי היא לקחה את תפקיד הקורבן ולו היתה יודעת איך היתה בוראת את חייה בעצמה. היא הבינה כי אינה צריכה אישור מאחרים כדי להיות חזקה. המרינדה שלה מנעה ממנה הבנה זו. הם העלו בה נס קורבנות, שונות מגדרית ואמונה שהיא נחותה. היא לא יכלה לחזור להיות מי שהיא כיוון שהיא כבר לא הייתה קיימת. לדעת השורה התחתונה הוא להיות נאמן לאני החדש.
מסננים ומראות
[עריכה]טראומה מותירה חותם. הם גורמות להרכיב משקפים או מסננים חדשים דכם רואים את העולם ומבעדם אנחנו מעצבים את חיינו. יתכן כי המסננים לפיהם אתם חיים את החיים הוא שיש לעבוד קשה כדי להצליח מפני שיש צורך להתחרות כדי להצליח כי אין די ויותר לאחרים והם ישיגו זאת לפני. לחילופין שעלינו להוכיח כי אנחנו שווים (304).
אם חוויתם בילדות בריונות והוריכם לא הפגינו שביעות רצון אתם לעולים לפתח מסננים בעיתים דרכם רואים את המציאות למשל מסננים המיצרים פחד מאחרים, קושי לבטוח באנשים וחשדנות כלפי אנשים שאתם מכירים. אתם מצפים לתוצאה הגרוע ביותר ולכן הולכים על בטוח תמיד. הבחירותש אתם מבצעים מבוססות על אישור אחרים או שהן תלויות באפשרויות שיבטיחו מינמום עימותים
הבריונות שהי אחוותה גרמו לה לתחושה שיש למראה הפיזי שלה נחיתות וכך ראתה את העולם. לאור זאת פתחה בישנות ולהסתתר מהעולם כדי שלא ישפטו אותה (306). היא הפכה להיות אדם מופנם. לו היא היתה ילדה יפיפיה היא היתה חווה את העולם שונה. כמובן שיש לכך חסרון כי ברגע שמאבדים את היופי עלולים לחוש חוסר ביטחון שמעולם קודם לכן לא חווינו. עם זאת, חווית הילדות ככל הנראה משפיעות רבות על עיצוב השקפת העולם.
אין לאדם יכולת לשלוט על מה שקרה לו אבל כמבוגרים אנחנו מוספים לשאת את המטענים האלו ולהביט בעולם לפי אותם משקפים (307). למשל היא עלתה למטוס ובחרו לבצע עליה בדיקה ומיד חשבה כי סמנו אותה בשל מוצאה מפני שהיא חוותה אפליה בילדותה.
מסנן אחר - היא חבבה משהו אך חשבה שאינה יפה עבורו. פעם אחת הם שוחחו והשלימו פערים והוא אמר שהוא מחבב אותה. הוא אמר לה שהוא מחבב אותה, רצה להכיר אותה ולצאת איתה אך היא נראת מרוחקת (309). לפיכך צריך להתרחק מראות לפי אותם מסננים וגם להיזהר לא להידרדר לאחור מתוך צורך לקבל אישור. אהבה עצמית, נעזר במיסטיקה פנימית, נתחבר למודעות הקסומית נוכל להרחיב ולגדול במקום שנצטמצם ונקטין עדי להתאים לאיזו תפישה שגויה.
ניווט ללא מסננים
[עריכה]כשחוותה את חווית סף המוות הרגישה שהמסננים שלה מתפרקים והיא רואה את עצמה האמיתית ושהיא לא אחד מהיבטים השיכים לממלכה הגשמית (דמות, גזע, תרבות, מגדר, תפיסות עולם בהתאם לאותם קרטריונים - מגזר, גזע וכו) (311). מערכת האמונות בעולם הגשמי היא שאנחנו ישות וזה הכל. כל מה שבחוץ הוא אמיתי. כל מה שבפנים האדם הוא דימיון. שינוי בעולם החיצוני מתבצע על ידי עבודה קשה, תמרונים, כפיה או כח גס. חוית סף המוות ותורת חכמה עתיקות וממצאי פיזיקה קוונטית מלמדים דברים אחרים. אם חיינו לא נראים לנו עלינו להשתדל לאהוב את עצמנו יותר, לבדוק אפשרות לזנוח את המסננים שלנו ואת האמונות כדי שעולמנו הפנימי יפרוץ החוצה וישתקף בעולם החיצוני והגשמי.
חיים כאלו הם אתגר לאמפתים. האמפת נהנה מהעולם הגשמי והאישי. הם רגישים לעולם הפנימי וחווים תובנות המובילים למחשבות טרנספורמטיביות (313). שינוי מתקים מהפנים לבחוץ. אם אדם נוטה לרצות אחרים שינוי עלול להיות מאתגר מפני שאמפת מודע לדעות ולרצות של אחרים והאדם עלול להתאים אליהם.
המסננים שלנו מבוססים על פחד, גורמים לנו לחשוב שאיננו טובים. ללא מסננים נוכל לא רק לראות איך אנחנו פועלים עם המסננים אלא את האופן בו פועלים אחרים דרך המסננים שלהם.
בספרה השני גן עדן - כאן ועכשיו היא דנה על האמון בדברים שמועילים לנו. אנחנו מנווטים את העולם דרך האמונות והן הופכות את החיים לגיהנום. כשאנחנו בוחרים לוותר על המסננים החיים יכולים להיות גן עדן (314). איך נפטרים ממסנים?
לשאול מה הם המסננים שדרכם אנחנו רואים את העולם. מבחינתה המסנן שלה היה שהיא קורבן לנסיבות החיים לאור חוויות אפליה גזעית (העובדה שהיא שופטת את עצמה על פי המסננים שנוצרו ככלי הגנה מתוך עולם בו היא היתה באמת קורבן לאפליה גזעית הם בעצמם סוג של קורבנות. כלומר היא מנסה לקחת אחראיות על "מסנן", מנגנון הגנה טבעי דרכו היא התגוננה מפני סיטואציות מרובות שחוותה ולהאשים אותה שהיא לקחה אירועים שחוותה במקום מצומצם אל העולם הגדול והרחב. העולם הגדול והרחב אינו משקף את מקום מוצאה הקטן. במילים אחרות החיים בארה"ב ממש לא משקפים את החיים בסין, יחד עם זאת אין שום רע באותו מסנן שהיא פתחה לעצמה בחיים במקום מוצאה הקטן. להיות מודע לאירועי עבר שיכולים ליצר טריגרים ולגרום לו לנתח סיטואציות בכיוון מסוים יותר מאשר סיטואציה אחרת זה כבר ענין אחד. להשתמש באותם מנגנונים ששרתו אותנו באזור אחד בעולם לאזור אחר - פה הבעיה. אפשר להרחיק אל תורתו של דרווין ולטעון כי ציפור עם מקור ארוך זה אחלה באזור א' בעולם אך ממש גרוע באזור אחר של העולם. יחד עם זאת אין שום דבר רע במקור ארוך. זה מנגנון. השאלה איפה ומתי משתמשים באותו מנגנון). כיום היא מודעת לאותם מנגנונים והם יכולה להתבונן בלעדיהם.
. דוגמה לאיך להבחין במסננים ולהסיר אותם: אנשים ספרו כי נטו למערכת אמונה ישנה שלהם. למשל יש להם רעיון יצרתי הקשור לכיוון בו הם רוצים להתקדם בעבודה ומרגישים בבטן כי זה יעבוד. המסנן הישן כמו פחד וספק נכנסים לפעולה (316).
קלאודיה היא זמרת שהתרגשה והיתה לחוצה לפני מבחן בימה. רגע לפני תורה המחשבות של ספק החלו להכנס לראשה וכן איך גרונה מתהדק. היא כעס על עצמה שאין זה הזמן לאותן מחשבות. ככל שניסתה להדוף את המחשבות כך הם הפכו להיות נחושים יותר. אלו היו מסננים ישנים שלה וכי יש לסגת ולפרק אותם במודע. אחתה דרכים לפירוקם היא לדמין את המסננים מקפים אותנו, מתפרקים ומשתחררים כדי להגשים את החלומות שלכם. קלאודיה עברה את מבחן הבימה אבל לא קיבלה את התפקיד (318). היא דמינה כי המסננים שלה מתפרקים והיא החלה לזכות בתפקידים.
היא השתתפה באירוע ואמרה לאותו דובר כי אהבה את הדברים שאמר. היא הרגישה ממנו תחושה מרוחקת, קרה, מסויגת ועל גבול המתנשאת. כלומר היא הרגישה שהיא איננה ראויה לשוחח. היא הבינה י זה מסנן שלה. הכרה של מסננים מסיעת להטיל בהם ספק. כשתהתה האם זה המסנן שלה שמפרש את השיחה היא פרשה דברים אחרת וחשבה כי אולי האיש שלפניה אולי העריך את דבריה ולא ידע מה לומר (319). המסרים האלו מגיעים כמו קולות שמדרכים אותה אל המיסטיקה הפנימית שלה. המחשבות יוצרים מסננים שמתיקים אותם. מסנן שלילי ישפיעו רק אם מקבלים את אשר הם אומרים (321). אפשר להטיל עליהם ספק. הצמדות למסנן שלילי הקול ה'נשגב' לא יכול להגיע אל האמפת. צריך להתעלות מעל המסנן. הקול המנחה הוא בתדר מעל המסנן. הקול הזה הוא מעודד, מקרב אתכם להיותכם נשגבים ולא מרפה ידים.
לאחר מכן היא חפשה את דובר וגלתה כי הוא אכן קורא את הספרים ועוקב אחר הפעולות שלה. ספר כי שמח לשוחח איתה (323). לכן חשוב להקשיב לקול הפנימי בלי מסננים.
התכווננות לתדר
[עריכה]דברו עם המסננים שמונעים ממכם להגיע לתדר.
לעיתים שואלים אותה למה היא חושבת שהיא נשגבת והיא עונה שהיא לא. הקולות - מסרים מתקשרים אתנו בכל עת ואנחנו נדרשים להתכוונן לתדר שלהם כדי לראות ולחוש אותם.
דמינו עולם בו היתם מסרים את המשקפים ולא היו מסננים. הקשיבו לקולות, למחשבות החיוביות, לתבונות, לתחושות הבטן המגיעות כשאתם מקשיבים. כשיש קושי להקשיב להם (324), לראות או לחוש פנו לעצמם זמן לבד. דברו יותר עם עצמכם. יש כאלו החושבים כי אנשים שמדברים עם עצמם זה סימן שהם משתגעים. היא מעדיפה להיות משוגעת ומאושרת משאר האנשים ולהיות מחוברת לאני הפנימי שלה.
הכוונה מאחורי לדבר עם עצמנו היא שאילת שאלות רגע לפני השינה למשל מה המסננים שלי? ניתן לזהות מסננים על ידי מחשבות שליליות ומונעים מאתנו לאהוב את עצמנו. לאחר מכן ניתן לשאול איך להשתחרר מהמסננים האלו ולבקש מעצמנו את התשובה לכך (326). לפעמים קמים באמצע הלילה עם תשובה ולכן טוב להניח מחברת או עט ליד המיטה. לפעמים יש תובנות שרוצים לעלות לכתב.
לפעמים תטילו ספק ותחשבו שזה הראש שלכם. תוכלו להפריד בין המהות הנשגבת לראש שלכם. המהות הנשגבת נוסכת אותנו בהרגשה טובה. התניות קודמות עלולות להביא מחשבות של ספק ולפקפק במחשבות טובות. למשל כשמנסים משהו חדש מחוץ לאזור הנחות וזה מעורר חרדה המהות הנשגב תעביר מסר כמו "אל תדאגו". הראש יכול לבטל את התובנות (326-7) ויתהה למה לכם יש דווקא מסרים בסגנון זה או מדובר בדימיון שלכם. כדי להקשיב למסרים שמחזקים כי אתם מוגנים, אהובים ופחות להקשיב לאלו המיצרות תחושות כמו פחד או פקפוק.
באופן כזה תוכלו להבחין בין המהות הנשגבת שלכם לבין הראש ("מהות נחותה"). הראש פועל על פחד, כעס, קורבנות כתוצאה ממסננים שנוצרו בילדות והתפתחות. קולה של המהות הנשגבת היא קולם של מלאכים או כוח עליון ששומר עליכם. אהבה ללא תנאי (329).
- מומלץ להקשיב למחשבות שמזינות אתכן בתחושות טובות.
- להעמיד פנים כי המחשבות האלו מגיעות ממדריכים.
אם תתמסרו לתחושה הנשגבת תראו כי החיים משקפים את התחושה הזו.
המחברת חולקת כי יש לה קשר רציף עם מהותה הנשגבת שמדריכה אותה מה לעשות, למה לסרב ולמה להגיד כן. (330) היא מתעלת את הקולות שלה ומכוונת אותה. היא לא מתיחסת לנפש הנשגבת שלה תיעול מאחר ואז היא תקראה לעצה ערוץ וזה עלול למשוך אליה אנשים שירצו שהיא תכוון אותם בעת שהיא רוצה שהם יכוונו את עצמם. מבחינתה לכל אדם יש תדר והוא צריך להיצמד לתדר הזה ולא להתחבר לתדר של אדם אחר.
כשפועלים אחרי הקול הנשגב מרגישים הקלה. זה טוען מצברים. אהבה. היא לעולם לא תגרום לכם לפגוע באדם בכוונה. הראש מבוסס על פחד ומרוקן את האדם. כשמקשיבים לקול הפנימי החיים מתנהלים על פני מנוחות. (332).
לפעמים החים מוצאים אותנו מהתדר כך שיש קושי לשמוע את הקול הנשגב ושומעים רק את הראש (פחד, כעס וכו). עבורה זה קורה כי יש ביקורת חריפה, רשעות או התנהגות לא יפה של אדם. לאחרים זה נגרם בעקבות תחושות אשמה, פחד, כעס, ביקורת או רצון באישור חיצוני.
הראש מסתמך על העולם החיצוני דהינו הסביבה. כשאמפת נמצא בתדר של הראש הוא מוותר על הכוח שלו עבור מי שנמצא מחוץ לו.
כשאדם מיאש או מדכא ואינכם מבינים למה חשבו על מחשבה (334) או תחושה בדרגת עוצמה גבוהות יותר ותראו כי התחושה שלכם הרבה יותר מתרוממת. חפשו את השמחה בדברים שסביבכם, הכירו תודה וכו. ככל שתקשיבו למסטיקה פנימית כך היא תהפוך לקול סמכות שלכם.
כדי לעלות את התדר דמינו הילה מתרחבת וגדלה כמו כדור אור זורח. חשבו על אדם אהוב שירוממו את הרגשות שלכם.
אמפת שנוטה לרצות את הזולת ואינו חי עם מסננים (כלומר דרך הראש) הוא עלול להתקשות לחיות במציאות בה אנשים חיים עם מסננים. לכן יתכן שיהיה לו קשה למצוא עת עצמו במערכת בה אחרים פועלים לפי המסננים שלהם (335). הסובבים עלולים לגרום לך להרגיש כי אתם שוגים, חיים באשליה לאור אותה שונות. חשיבה כזו מוציאה אותה מהתדר ולדעת זו דרך לחלות ולהתרוקן מאחר שכאמפתית היא בתחושתה מנסה לרצות את הפרדיגמה הדומיננטית כשהאמת כבר ידוע לה.
כשהיא מאבדת את התדר היא עדין ערה לקול הפנימי שלה. היא מבזבזת זמן כנגד מברקרים ומרוקנת עצמה. לכן היא לא משיבה להם ומתמקדת בשיבה אל הקול הפנימי. הביקורת משמשת אותה לשאול שאלות שמרוממות אותה לרמה אחרת. פגיעה מביקורת הובילה אותה להבנה כי לאמפתים קשה לשתף ללא חשש מסרים שהם מקבלים. למעשה הספר נרשם בעקבות ביקורת של טרולים באינטרנט. הכאב הזה דחף אותי לשאול שאלות שכן היא לא היחידה שמרגישה כאב והאם עוד אנשים רגשים לא מספרים את סיפוריהם? האם זו הסיבה שאנשים אמפת נמנעים מתפקידי הנהגה? מדוע אמפת מפחד מביקורת?
בעיניה רגישות ואמפתיה הם שיציל את המין האנושי מהכחדה (339). הביקורת מנסה לסלול דרך אמפת אל תפקידי ההובלה.