קלינגונית/תחביר/שיעור 9

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

כמו לשמות עצם, גם פעלים מקבילים סיומות לציון תפקידים תחבירים שונים.

סוג ראשון: רפלקסיביות ורקיפרוקאלית[עריכה]

ישנן 2 סיומת ששיכות לסוג זה, והן סיומת הרפלקסיביות וסיומת הרקיפרוקאלית:

  • הסיומת הראשונה היא egh', והיא מוספת לפועל בשביל לציין כי הפעולה היא רפלקסיבית, זאת אומרת שהנושא הוא גם במושא (שקול למילים עצמו, עצמי וכדומה).
  • הסיומת השניה היא chuq והיא מוספית לפועל בשביל לציין כי הפעולה היא רקיפרוקאלית. (שקול ל"אחד את השני" בעברית).

סוג שני: מוכנות וחשיבות[עריכה]

ישנן 5 מוספיות מסוג זה, אשר עוסקות ברצון הנושא בביצוע הפעולה:

  • המוספית הראשונה היא nIS, והיא מציינת כי הדובר צריך או נדרש לבצע את הפעולה.
  • המוספית השנייה היא qang, והיא מציינת כי הנושא רוצה או מעוניין לבצע את הפעולה.
  • המוספית השלישית היא rup, והיא מציינת כי הדובר מעוניין להשלים את הפעולה.
  • המוספית הרביעית היא beH, והיא מציינת כי הנושא אורגן והופעל בשביל לסיים את הפעולה. ביומת זו משומשת כאשר הנושא הוא מכשיר, כאשר המוספית הקודמת משומשת כאשר הנושא הוא חי.
  • המוספית החמישית היא vIp, והיא מציינת כי מפחיד או חושש לבצע את הפעולה.

סוג שלישי: שינוי[עריכה]

קיימים 2 סיומות ששיכות לסוג זה, אשר עוסקות בשינוי פעולת הפועל:

  • הסיומת הראשונה היא choH, והיא מציינת כי הפועל שינה מצב, התחיל, הופסק, הוגבר וכדומה. לדוגמה yIt זה הוא הלך ו-yItchoH זה הוא התחיל ללכת.
  • הסיומת השניה היא 'qa, והיא מציינת כי הפועל הופסק אך עכשיו הותחל מחדש. (דומה לתחילית -re בשפה האנגלית)

סוג רביעי: סיבה[עריכה]

קיימת רק סיומת יחידה מסוג זה, והיא moH אשר מציינת סיבה. סיומת זו מציינת כי הנושא גורם למושא לעשות משהו. אם הפועל אליו המוספית מצורפת הוא פועל יוצא, אז המושא הישיר הופך למושא עקיף. מילים רבות בקלינגונית נוצרת על ידי הוספה לפועל סיומת זו, לדוגמה הפועל לנקות (Say’moH) נוצר על ידי הוספת המוספית לפועל להיות נקי ('Say).

סוג חמישי: יכולת ונושא שאינו ידוע[עריכה]

ישנן 2 סיומות (שאינן קשורות) בלבד מסוג זה:

  • הסיומת הראשונה היא 'lu והיא מציינת כי הנושא איננו ידוע או רלוונטי, שקול לעברת מישהוא\מישהיא\ משהו. מוספית זו יכולה להופיע ללא תחילית או עם תחילית של גוף שלישי כנושא.
  • הסיומת השניה היא laH והיא מציינת יכולת של ביצוע הפעולה, שקול לעברית "יכול ל-X".

סוג שישי: וודאות[עריכה]

ישנן 4 סיומות מסוג זה, אשר עוסקות בדעתו של הדובר בנושא הפעולה:

  • הסיומת הראשונה היא 'chu, והיא מציינת כי הדובר חושב שהפעולה בוצעה בדרך הטובה ביותר שהיה אפשרי.
  • הסיומת השנייה היא bej, והיא מציינת כי הדובר חושב שהפעולה בטוח מתקיימת.
  • הסיומת השלישית היא 'law, והיא מציינת כי הדובר איננו בטוח כי הפעולה מתקיימת.
  • הסיומת הרביעית היא 'ba, והיא מציינת כי הדובר חושב שברור וטריוויאלי כי הפעולה מתקיימת.

סוג שביעי: אספקט[עריכה]

ישנן 4 מוספיות מסוג זה, אשר מציינות מאפיינים של אספקט וזמן:

  • המוספית הראשונה היא 'pu והיא מציינת כי פעולה זו הושלמה ונגמרה.
  • המוספית השנייה היא 'ta והיא מציינת כי הפעולה נגמרה ואף מדגיש כי היא נגרמה בכוונת תחילה.
  • המוספית השלישית היא taH, והיא מציינת כי הפעולה היא מתמשכת.
  • המוספית הרביעית היא 'lI, והיא מציינת כי פעולה היא ממושכת אך בעלת נקודת סוף ידועה.

סוג שמיני: כבוד[עריכה]

קיים רק סיומת אחת מסוג זה, והיא neS אשר מצורפת בפנייה למפקד או משהו ממעד פוליטי, חברתי או צבאי מעל הדובר, או ברצון להיות מנומס.

סוג תשיעי: תפקיד תחבירי[עריכה]

ישנן 11 מוספיות אשר משתייכות לסוג זה, והן מתחלקות ל-5 קטגוריות: יוצרי שמות עצם, מודוס, זמן, סיבה ויחסות. הקטגוריה הראשונה היא יוצרי שמות עצם, זאת אומרת פעלים שמוסיפים להם מוספיות בשביל להפוך אותם לשמות. יש 2 סיומות בקטגוריה זו:

  • הסיומת הראשונה היא 'wI, והיא מציינת כי הפועל הופך לשם עצם שהוא אדם אשר מבצע את הפעולה (שקול לאנגלית Xer).
  • הסיומת השנייה היא ghach, והיא הופכת את הפועל לשם עצם אשר מציין את הפועל (דומה שם פעולה בעברית).

הקטגוריה השנייה היא מודוס, וסיומות אלו מציינות מאפיינים של מודוס. יש 2 סיומות בקטגוריה זו:

  • הסיומת הראשונה היא ’a’, והיא הופכת את המשפט לשאלת כן ולא. (לפירוט נוסף ניתן לראות בהמשך)
  • הסיומת השנייה היא jaj, והיא מציינת רצון או בקשה של הדובר.

הקטגוריה השלישית היא זמן, וסיומות זו מציינות יחס של זמן בין 2 פעולות או יותר. יש 3 סיומות בקטגוריה זו:

  • הסיומת הראשונה היא 'pa, והיא מציינת כי הפעולה הזו התרחשה כרונולוגית לפני פעולה אחרת.
  • הסיומת השנייה היא vIS, והיא מציינת כי הפעולות מתרחשות באותו הזמן.
  • הסיומת השלישית היא 'DI, והיא מציינת כי פעולה זו מתרחשת ישר אחרי הפעולה הקודמת.

הקטגוריה הרביעית היא סיבה, וסיומות זו מציינות יחס של סיבה בין 2 פעולות או יותר. יש 2 סיומות מקטגוריה זו:

  • הסיומת הראשונה היא chugh, והיא מציינת כי הפועל יתרחש אם הפועל הקודם יתרחש.
  • הסיומת השנייה היא 'mo, והיא מציינת כי פעולה זו מתרחשת בגלל הפועל הקודם.

הקטגוריה החמישית היא יחסות. יש 2 סיומות בקטגוריה זו:

  • הסיומת הראשונה היא bogh, ומשתמשים בה בשביל ליצור משפט מרוכב.
  • הסיומת השנייה היא meH, בשביל ליצור קשר של סיבה בין הפעלים.


מוספיות זזות (rover)[עריכה]

מוספיות זזות הן מוספיות שאין להן מקום ספציפי בסדר לאחר הפועל, אלא יכולות להופיע לפני או אחרי כל שאר המוספיות, ולך הן מכונות זזות (rovers, בקלינגונית 'lengwI), אך סדר המוספיות משפיע על המשמעות. ישנם 4 מוספיות כאלו:

  • המוספית הראשונה היא 'be, והיא שוללת את הפועלה.
  • המוספית השנייה היא 'Qo והיא שוללת את הציווי. ניתן לראות כי משתמשים במוספית זו רק לצווי, ובמוספית 'be לפעלים אחרים.
  • המוספית השלישית היא 'qu והיא מדגישה ומחזקת את הפעולה.
  • המוספית הרביעית היא 'Ha, והיא הופכת את משמעות הפעולה.