באיזה גיל להיבחן?

כמה שיותר קרוב לתאריך בו אתם רוצים להיכנס לאוניברסיטה אך לא קרוב מדי כדי שתוכלו להירשם (רישומים לאוניברסיטות מתחילים לערך בפברואר, אך יש לברר תחילה במקום הלימוד אותו בוחרים). הגיל משנה מאוד על הממוצע של הפסיכומטרי. על פי נתונים של המרכז הארצי, הממוצע של גילאי 16 עומד על 450 לערך. הממוצע הארצי לשנת 2011 עמד על 534, כשגברים נוטים לזכות ב-43 נקודות בממוצע יותר מנשים. דהיינו לבגרות יש חלק מרכזי במבחן ולכן עדיף לחכות עם הפסיכומטרי. ובנינו כל התיכוניסטים שמתכוננים בחודש למבחן הפסיכומטרי אינם יכולים לעמוד באלפי החיילים המשוחררים שלומדים לקורס במשך שנה שלמה.

יתרונות

מסגרת לימוד מסודרת.
חזרה על חומר הלימוד הבסיסים שנדרשים.
תמיכה חברתית

חסרונות

כסף רב שרובו מתבסס על הפיקדון הצבאי. אומנם אינם זה אובייקטיבי לומר זאת אך מסגרות שכאלה מנצלים את הכסף הזמין של החיילים (פיקדונות).
לא באמת אפשר לשפר את ציון הפסיכומטרי, אלא רק בתרגול חוזר ונשנה - אם במסגרת ואם באופן עצמאי. אחרים אף יאמרו שלמרות התרגול אפשר לשפר את הציון הפסיכומטרי בין 50-100 נקודות. המרכז הארצי עושה הכל במטרה למנוע יכולת להתכונן למבחן.
לימוד כיתתי הוא התמקדות בכלל ולא בפרט. פעמים השיעורים מעבירים חומר אותו אתם יודעים ולכן אתם מבזבזים זמן בשיעור.
מלחיץ - פוגשים עוד אנשים "חכמים", "מסגרת צבאית" שמטרתה להכניס אותך לשנס מותניים.
כמה יותר מהיר - ההנחות לחיליים, תלמידים וכו' מכניסה ללחץ תודעתי. כול חייל שמשתחרר פונה ככולם לפיסכומטרי, כשלב הבא בחיים. כמה שיותר מהר כך טוב יותר. אנשים שבלחץ משינוי מסגרות, מחיפוש מסגרת חילופית ולמעשה התחלת החיים, פונים כמוצא ה"פשוט" לבחינת הפסיכומטרי לפני שהם יודעים מה הם באמת רוצים או שחוו דבר זה או אחר בחיים.

מסקנות

אם אתם תלמידים חרוצים שמסוגלים לשבת בבית וללמוד במשך חצי השנה הקרובה - אין סיבה שלא תצליחו להגיע בעצמכם לתוצאות דומות.