פסיכולוגיה מדוברת/מאניה-דיפרסיה

מאניה דיפרסיה היא הפרעה נפשית שמאופנית במעברים ממצב של התרוממות רוח קיצונית (מאניה) לדיכאון עמוק (דיפרסיה). הופעת ההפרעה קשורה בהיעדר איזון ביולוגי. לא בהכרח במשבר נפשי או בנסיבות חברתיות. מרכיב ביולוגי קובע את ההפרעה. במצבים קיצונים יש סימנים פסיכוטים - איבוד קשר עם המציאות. היא יכולה להיות הפרעה מאנית בלבד, דכאונית או כהפרעה דו קוטבית המאופינת במעברים ממצבים מאנים למצבים דיפרסיביים. מצבים דיכאונים מאופנים בסימפטומים לדיכאון. דיכאון אינו בולט ומתבטא בתלונות על מיחושים גופנים שונים. מצבים מאנים המאפינים את השלב הראשון בהפרעה (גל מאני ואחריו גל דיכאון) מבטאים עליה חדה במצב רוח - אדם מלא מרץ, פעיל אינטנסיבי, אופטימי, הערכה עצמית גבוה ולא מציאותית, מרגיש כי יכול להשיג הכל - הוא לא מתעיף, מעט ישן ואף מתקשה, חסר תיאבון, מוצף במחשבות שמתבטא בשטף דיבור לא פוסק, אויו משתנה (אדם בישן הופל חהיות מוחצן ופטפטן), איבוד שליטה על מעשים (פיזור כספים), התנהגות מינית לא מובחנת (246). מתחת למעטפת יש חרדה גבוה שמניעה את הכוח לעשיה בלתי נדלית. ריצה מטורפת מהמציאות ועם הדיכאון שעומד להגיע. לעיתים מופיע אלמנט אגרסיבי בדיבור, נטיה להיקלע למריבות ולהגיב במעשים תוקפנים. השלב המאני הוא מהנה אך עלול להוביל לאיבוד שיפוט ולהוביל להרס. תדירות הגלים המאנים דיפרסיבים משתנה מאדם לאדם והפער בין הדיכאון למאניה הוא אינדיבידואלי. אפיזודיה מאנית ואחריה דיכאון יש סבירות גבוה לכך שהדבר יחזור על עצמו בעתיד מאחר ויש בסיס ביולוגי. התמודדות עם המאניה מופיעה בשנות ה20. בשל השבריריות של האישיות מגיע המאני דפרסיבי לאפיזודה פסיכוטית.

הטיפול במאניה דיפרסיה : תרופתי. לרב ליתיום שחסר במתמודדים עם ההפרעה שמחיב מעקב רפואי. טיפול נפשי לתמיכה וסיוע בהתמודדות עם מצבי החיים שעשוי להחמיר את הנטיה להפרעה.