פסיכולוגיה מדוברת/טיפול נפשי

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

יש אנשים שמתנגדים לטיפול מתוך אמונה שכל אדם צריך לסייע על עצמו ולא לסמוך על אחרים. כולנו רוצים להאמין כי אנחנו יכולים להתמודד עם הכל בכוחות עצמנו. לא נעים לחשוב שאנו זקוקים לאדם אחר לצורך התנהלות בדרכי החיים. בפועל המציאות לא נעימה. איכות תפקודנו היא פונקציה של המידה בילדות בה ניתן לנו אוביקט רגשי לסמוך עליו. אם היא חסרה אין טעם להתכחש אליה. פניה לטיפול אינה בהכרח ביטוי של חולשה אלא יכול לקבל את העבודה שאיננו יודעים הכל. אנשים שלא מסוגלים לקבל עזרה לעיתים ממשכים בהעמדת פנים. הפונים לטיפול עשוים לגלות שזה סוג של פינוק שמאפשר להתפתח למקומות שרב האנשים לא יכולים להגיע אליהם בכוחות עצמם. רבים מהאנשים אינם מבינים כיצד יכלו הפסיכולוגים לסייע להם. טיפול נפשי הוא ענין מורכב וקיימות גישות שונות (פסיכודינמית, התנהגותי, קוגנטיבי, קבוצתי, משפחתי ועוד)(258). אדם שלא מתמצא בעולם יכול לתבוע בגישות והשיטות וקשה להמליץ לו על אחת כי לא כל טיפול מתאים לכל אדם. בפרט שלכל שיטה חסידים משלה.
רב הספר מבוסס על טיפול פסיכודינמי עליו דוגלת המחברת.
טיפול פסיכודינמי (טיפול בגישה הפסיכואנליטי, טיפול יונגיאני, פסיכותרפיה) - טיפול קלאסי שמבוסס על העלאה של תכנים לא מודעים וזכרונות מוקדמים כדי להתמודד עם בעיות חיים בהווה. לפי גישה זו הבעיות הנפשיות נובעות מפגיעה בתהליכי ההתפתחות המוקדמים. בטיפול זה מנסים לתקן את הפגיעות תוך ניסיון לתת מענה לחסך שנוצר.
גישה התנהגותית - בעיות נפשיות הן תוצר של למידה מעוותת שנוצרת על ידי חיזוק התנהגות לא נכונה. הפתרון לפי גישה זו היא למידה חדשה על ידי חיזוק ההתנהגויות הרצויות. לפיכך אין משמעות לעבר בטיפול ואין ירידה לעומק הבעיה. ההתיחסות היא לסימפטום עליו מתלונן המטופל ולא לסיבה בגללה התפתח הסימפטום.
הגישה הקוגנטיבית - אינה רואה בבעיה נפשית בעיה רגשית אלא עיוות במחשבה. לכן היא ממקדת את מאמציה בשינוי החשיבה תוך איתור המאפינים הבעיתים בחשיבת הפונה וגיבוש דפוס החשיבה החדש שלו.
טיפול בקבוצה - האופן בו פועל אדם בקבוצה חושפת דפוס בעיתי שלו. לפצינט יש אפשרות לקבל פידבק אותנטי ממספר רב של אנשים על התנהגותו. הקבוצה יוצרת אימפקט רגשי רב עוצה שיש בו אלמנט מזרז שינוי. היא יכולה להוות גוף תמיכה חשוב (259).
טיפול משפחתי - מיועד לאנשים שמרגישים שיש צורך בשינוי מבני ובדפוסי התייחסות של המשפחה זה לזה.
טיפול נפשי מחייב מעורבות פעילה ומוטיבציה גבוה של הפציינט. להבדיל מטיפול תרופתי שלאחר נטילת התרופה האדם אינו מחויב לעשות דבר בטיפול נפשי תרומתו האקטיבית של הפציינט לתהליך היא חיונית. לפיכך טיפול נפשי אינו מתאים למי שאינו מעונין להשקיע בו גם אם לא לטיפול קצר מועד. על כן, זו לא מסגרת שמתאאימה לאנשים שאינם מעונינים לחטט בעצמם או לבחון דברים באופן מעמיק ומחפשים פתרון אינסטנט ומידי שירחיק את הכאב.
הטיפול הפסיכודינמי מניח שתיקון פגיעות נפשיות היא טיפול באינדיבידואל. אם מקור של הפגיעה הוא בעצמי אז ההתייחסות האינדיבידואלית שתיתן מקום לעצמי לחפש את דרכו ולהיבנות מחדש עשויה להביא לשיקום ושינוי איכות חייו של אדם.
רבים לא רואים יעילות בדיבורים עם פסיכולוג מאחר והם יכולים לשוחח עם חברים והשעה נמרחת בדיבורים. יש משהו בדברים שלהם יחד עם זאת טיפול פסיכודינמי הוא תהליך בעל רבדים רבים אך בתמצית מתנהל על גבי שני צירים:

  1. ציר הבנה והבחנה - האדם בוחן דברים בעצמו, מגלה אמיתות על עצמו שאל חלקן לא היה מודע ומבין איך הן משפיעות עליו.
  2. ציר רגשי - אנשים צריכים כתובת רגשית שתוכל להבין את הצורך והמצוקה שלהם. ההרגשה שיש מי שמבין, נכון להושיט עזרה ונמצא שם כשזקוקים לו יוצרת קרבה ומעמעמת את תחושת הבדידות. בנוסף, לפעמים האדם צרך משהו שיתפעל ויהווה מורה דרך רגשי, משענת ומשחרר תהליכים רגשים שעד כה היו שמורים ונעולים (260). צרכים בלתי מסופקים אלו שזורמים לכתובת רגשית שיכולה להכיל אותם מחפשים פיצוי על מה שלא נחווה בעבר. תהליך זה פותח התפתחות מחדש שמאפשרת לרפא פצעים וליצור חוויה רגשית מתקנת
    . הדגש שהחוויה היא רגשית ואינה למידה אינטלקטואלית אלא התנסות בקשר פציינט-מטפל שמאפשרת לפציינט להיפתח לחוויות והתנסויות שלא הכיר. קיומה של כתובת רגשי מופנם פנימה והופך להיות חלק מזהותו של המטופל, חלק מהעצמי חדש, מחוזק ומגובש.

אף אחד מהצירים לא מספיק לבד ליצור שינוי. צירוף של חוויה רגשית עם תובנה אינטלקטואלית יוצרת את ההרכב המנצח. יש חשיבות רבה למידת האמון שיכול הפציינט לרכוש למטפל, לפתיחות ולניחוחות שחש בקרבתו. אלו מאפשרים סביבה להתרחשות תהליכים ולהתהוות מחדש של העצמי מבלי לחוות אכזב וחוויה טראומטית. הבנה לבדה של מה קרה בעבר ינה יכולה להתניע את התהליך הרגשי. תהליך רגשי זה אינו יכול להתרחש עם חברים מפני שחברות מבוססת על סימטריה בה כל אחד לוקח חלק שווה לביטוי צרכיו. בטיפול הקשר בין מטפל למטופל אינו סימטרי וצרכי המטופל עומדים בסדר השיח כך שאינו צריך לעסוק בצרכי המטפל, להתחשב בו או להיות מוטרד בגללו מאפשר לו חופש ליצירת אקלים טיפולי ולהבאת השינוי.
טיפול פסיכודינמי הוא תהליך לא קצר שמצריך סבלנות. הרי בבסיסה ההנחה שיש תפישות מעוותות שמפעילות התנהגות בעיתית ולכן הטיפול פירושו טיפול בתפישות הפנימיות האלו (261). לרב האדם אינו מודע לתפישות אלו והן כאלו חרוטות עמוק בבשר. לא קל לשנות אותן. לעיתים אנשים חוששים לטיפול מפני שמתיחסים לפנימיות כאל תיבת פנדורה שמעדיפים שתישאר סגורה מפני שמפחדים מתוכנה.
פנדורה היתה אשתו של המלך אפימתיאוס ושהיה בעל תיבת עץ גדולה אותה שמר בארמונו עם שומריםץ בתוכה כלא אפימתיאוס כל הדברים המזיקים לאנושות. זה החדר היד בארמון שנאסר על פנדורה להיכנס ובאופן טבעי היה החדר שעורר את סקרנות. באחד הימים שהמלך יצא מהארון היא התגנבה לחדרו ולקחה משם את מפתח התיבה. כשהרימה את המכסה פרצו לעולם כל הצרות והבעיות (חולי, כעס, קנאה, תשוקה ועוד). צעקותיה הזעיקו את המלך שבא לסגור את התיבה וכך הצליחה להימלט מהתיבה התקווה.
תפקידם העיקרי של המטפלים הוא לשמור על זיק תקווה עבור המטופלים כדי שיכולו לקחת עמם ולהטמיע אותו בחייהם. מבלי לפתוח תיבת פנדורה ולאוורר ממנה את כל הקשיים קשה למצוא תקווה (לדעתי ההפך נכון).