פסיכולוגיה מדוברת/דימוי גוף
לתחושה טובה אין קשר להופעה חיצונית. לדוגמה אדם רזה יכול עדין לשנוא ולהתביש בגופו.
דימוי גוף - האופן בו האדם תופש את גופו. אנחנו חווים את עצמנו כיחידה אחת גוף ונפש. קיימת זהות גדולה בין גופנו למי שנאחנו ולכן האחדות של גוף-נפש חשוב. בלידה הנפש והגוף נפרדים. הם מתגבשים יחד ליצרת אנחנו. יש אנשים שמרגישים כי הם אינם יושבים בגופם עצמם וזה מעורר סבל ולכן מרגישים צורך להחליף את מינם. למשל פריג'ידות (עמ 212) מאבדות חלק עם מסוים בגופן.
פגיעה בדימוי הגופני משקפות בעיות בדימוי עצמי הבא לידי ביטוי בהזנחת הופעה חיצונית (בגד מלוכלך, לא מתאים, מקומט, שיער סתור, ריח רע, זיעה ועוד). במקרה חיצוני פגיעה נפשית קשה עלולה להוביל להתפוררות הקשר בין הגוף לנפש שמאפין חולי נפש (50) סיפור על מטופלת סכיזופרנית עם פגיעה קשה בדימוי העצמי שהרגיעה דחויה ולכן גופה היה קר כגוויה ולא הגיב באופן נורמלי למגב.
סוגי פגיעות:
- מצוקה זמנית או משבר חולף עלולים להוביל לביטוי פחות קיצוני של פגיעה באחדות הקשר גוף-נפש כמו עליה במתח פנימי, אי שקט גופני, םעלתנות, שמוביל לצורך בפורקן מיני אינטנסיבי.
- היפוכונדריה קשה (עיסוק יתר בגוף) עם מחשבות שחוזרות על עצמן לגבי מיחושים ומחלות דמיוניות או מדומות. למשל חשש לחלות בסרטן או עיסוק יתר בגוף (התקרחות, תפקוד יומי וכו).
הגוף הוא טריטוריה וחלקת אלוהים של האדם. אנו אדונים על גופנו ולנו יש שליטה עליה. פלישה לתוכה יכול להתקבל בצורה קשה בעיקר אם מאיים על תחושת השלמות והשליטה של האדם. לפעמים אנו רואים אדם בוכה באופן לא פורפורציונלי בגלל פציעה. תגובתם היא בהלה שנוצרת משלמות שנפגעה ותחושת אחדות שנסדרה או נפגעה. מגדילים לעשות אלו שמתעלפים בזריקה או בדיקת דם. אין סבל ממש בדקירה אך הפלישה נתפשת כמחווה תוקפנית ורמז שמשהו מנסה לשלוט בטירטוריה שלהם. בוודאי הקזת דם.
דימוי גוף תקין - להופעה חיצונית יש חשיבות. ככל שאדם מגובש יותר ובשל הוא מפנים שאינו נשפט על פי החיצוני וכך לומד להתיחס למי שהוא ועל האופן בו מתקבל בידי אחרים (51). ככל שאנו מתגברים כך אנו לומדים לחיות עם גופנו ועם מגבלותיו. רובנו לא מושלמים ומכירים שיש צדדים בגופנו שאנו פחות מחבבים אך איננו מרגישים שיש איבר שעלינו להסתיר בכל מחיר.
באופן פרדוקסלי דווקא בגיל ההתבגרות כשאנו ללא קמטים יש קשים גדולים לשאת פגם ולו קטן בגלל הקשר בין הדימוי העצמי לדימוי הגופני. בגיל זה העצמי מתחיל להתגבש באופן עצמאי, יש חרדה מרובה וצורך בשלמות.
אנורקסיה נרבוזה (עמ 54) - פגיעה בדימוי הגופני התוקפנת בעיקר נערות בגיל ההתבגרות שמעריבות עצמן עד למצב של סכנה לחייהן. זוהי הפרעה קשה שמה שבולט בה הוא דימוי גוף בלתי מציאותי. הנערה האנורקטית ממשיכה להאמין ששמנה ומתעקשת לרזות למרות שהגוף בתת תזונה.