פסיכולוגיה מדוברת/גיל ההתבגרות - הסערה

רינה היא אמא של מיטל שמתוסכלת מבתה שתוהה למה היא לא כמו שולה אמו של חבר שלה. היא משווה אותה אליה למרות שמכירה אותה 3 חודשים.
דני מספר על בנו שאינו מכניס כלים למדיח ועושה בעיות.
שרה על כך ש"הוא" מסתגר בחדר וכותב ביומן שרוצה למון.
אמא מספרת על בתה נעמה שיוצאת בלילות וחוזרת מאוחר ואומרת שככה כל החברים שלה עושים (158).
גיל ההתבגרות - תקופת חיים בה הילד "משתגע" וההורה עושה מאמץ מיוחד. בגיל זה יש תהליך הבנייה של הזהות העצמית, התנתקות מההורים כאוביקט רגשי מרכזי כצעד לחיים עצמאים ובוגרים מחוץ לבית. זאת לצד תהליך של צמיחה גופנית המביאה שינוי חיצוני, עליה בדחפים מינים וחוסר איזון בין האיד לבין האגו. העצמי החדש של המתבגר מצריך להטמיע דחף מיני וההתבטאות המינית כחלק מזהותו וללמוד להפנותם לאוביקטים הטרוסקסואלים כחלק מיצירת קשר אינטימי אוהב. במילים אחרות כל המאבקים ההתפתחותים של טרום ההתבגרות ובראשם מאבקי תלות ועצמאות (ספרציה-אינדיבידואציה) ומאבקים על הזהות המינית (השלב האדיפלי) חוזרים ופוקדים את המתבגר. המתבגר צריך למצוא פתרונות מחסות ההורים ובארגון אישיותי בוגר שיכול להכיל את הצרכים השונים ולסדר אותם באופן שיאפשר תפקוד הרמוני.
המפגש עם ניצני העצמיות יוצר תחושת בדידות אצל המתבגר. הבנה כי תקופת הילדות מסתיימת מובילה לפרידות נוספות - התנתקות מההורים לדוגמה שמגביר את החרדה. היתנתקות מההורים נתפסת באופן לא הכרתי בדומה לתקופה האדיפלית כרצח של אוביקטים (159). אלו מגבירים את העיסוק במוות ובמשמעות החיים. מתגבר צריך לענות האם יש טעם לחיים : האם רוצה לחיות או למות. משמעות לחיים היא כאשר יש לנו אוביקטים שחשובים למענם לחיות. כשהאוביקטים המוקדמים - הורים - הופנמו לא נותנים לו מענה מספיק דיו לשאלות הוא חש ריקנות גדולה ועלול לשקוע בדיכאון ולהתאבד. זה תהליך של עליות ומורדות, נסיגות והתפתחויות חדשות. תנודתיות זו יוצרת כאוס בעולמו הפנימי של המתבגר. המתבגר עסוק בניסוי וטעיה, הריסת מבנים ישנים ובנית מבנים וקונספציות חדשים. לא פעם הירידה או הנסיגה ההתפתחותית היא לצורך עליה והתארגנות ברמה בשלה ומפותחת יותר ולא משקפת החמרה במצב.
המתבגר מתקשה לפתח יחודיות ונפרדות:
הזיקה התלותית הבסיסית להורים: הוא חושב כמו הורי, רואה כמו עניהם ולכן קשה ליצר שונות מבלי שיש ניסיון רב עליו יכול להתבסס כדי לבנות עצמיות ואותנטיות. לפיכך מתבגרים מוחאים ושוללים כל מה שההורים אומרים. זוהי דרך פרמטיבית להרגיש כי הם שונים מההורים. ככל שהזיקה והתלות הראשונית גבוה יותר הצורך לפנות לאמצעים קיצונים של מרדנות עולה. בנוסף, הם מפתחים סממנים חיצונים שמסמלים על יחוד אישי. כדי להשיג תמיכה לעצמם מועבר מוקד התמיכה מההורים לקבוצת בני הגיל - החברים (160) שהופכים להיות גורם משמעותי בחי המתבגר ותופסים נתח בפעילות ובעניני הרגש. העצמי השברירי של המתבגר צריך חיזוקים והשאפיה לפרפקציוניזם מאפין את עולמו הרגשי. על סטייה מהשלמות יוצרת תחושה של חורבן בית ומוליגה תגובה קיצונית.
כדי לבסס זהות מינית הטרוסקסואלית חייב המתבגר להתמודד עם מיניות בי-סקסואלית ילדותית. מיניות היא סולם של משיכה אל בני המין שלנו וכלפי בן הזוג הנגדי. היא מתפתחת דרך הקשרים של הילד עם הוריו. אהבתו של הילד לשני הוריו היא אהבה ארוטית וילדותית בהרבה מובנים שמהווים מושא מרכזי לילד. הוא מפנה כליפהם גילוי אהבה שיש להם אופי מיני. הילד חייב לייצר דומיננטיות של אחת מאונות המוח (ימין או שמאל) שיקבע צד שיהיה דומיננטי בגופו. באופן דומה הוא צריך לקבוע דומיננטיות מינית וללמוד לתעל את ציר המיניות לאפיקים של ידידות לא מינית.
חלק מהמתבגרים עוברים בגיל ההתבגרות שלב של הומוסקסואליות שבה יש העדפה לבן אותו מין. יש אוננות בצוותא והתנסויות חולפות. שלב זה קודם לשלב המיניות ההטרוסקסואלית כשהנער חושש לפנות לבני המין הנגדי שנתפסות מאימות, זרות, לא מובנות, ואילו הדימיון לבני מיננו מאפשר להתקרב לשתף בסבל, בלבול ובמבוכה. לקראת סוף גיל ההתבגרות נע המתבגר אל זהותו המינית וקובעת בחי הבוגר.
בגיל ההתבגרות חל שינוי במעמד ההורים ויש התקפות חזיתיות של הילד בהורה. ההורים נפגעים מערעור סמכותם והביקורת שלעיתים היא נכונה (161). למתבגר יש צורך לראות את הוריו מותקפים ולא מתמוטטים. למרות הכחשתו הם האוביקט המרכזי של חיו. הוא הפנים אותם והם חלק מזהותו. אם יתמוטט גם אושיות זהותו יתמוטטו. המתבגר ירסן עצמו רק אם יתנו לו אפשרות לבטא את עצמו ולהרגיש מוגן ובטוח באהבת הוריו. אם ירגיש שהתבטאות העצמית שבשלב זה היא תוקפנית מאימת על אהבת הוריו הוא עלול לדכא עצמו ולהפוך להיות תלותי וציתן ולהתקשות לפתח עצמיות. יש מקום למתן גבולות למתבגר אם הכאוס משתלט על חיו ופוגע בתפקודו או אם הנער פונה לפעילות מסוכנות. מתבגר זקוק למסגרת גם אם הוא בז לה.
כל סממן מצוקה צריך להטריד את ההורה. מתבגר מחפש פרטיות ואינו משתף אולם ניתן לראות עליו: עצב, בידוד, סידאטה, הסתגרות, ירידה בלימודים, הזנחה עצמית, הפיכת לילה ליום. גיל ההתבגרות מועד למשברים בגלל טריפת הקלפים אך יש בו גם שינוי אפשרי בגלל התנודתיות ואי הבניה של מבנים סופית והפכו כרונים.