אדם לא מודע לצדדים בו מפני שיש דברים מכאיבים מדי בחיים. הימנעות מכאב יומי יוצר הדחקה והדברים הכאובים הופכים להיות ללא מודעים כך שנוכל לתפקד בביטחון יחסי מבלי שמצוקות פנימיות ישתלטו עלינו.
קיים קשר בין מודעות עצמית לביטחון עצמי אך לא התאמה מלאה. אנו יכולים לפגוש אנשים בטוחים בעצמם ומאוד לא מודעים לעצמם. זהו לרב ביטחון עצמי בערבון מוגבל ובמילים אחרות ביטחון עצמי על הר געש כבוי שעלול להתפרץ לאור מצוקות בלתי פתורות. למשל הרבה נשים שחוות דיכאון אחרי לידה הן כאלו שחוות צד של הכירו בעצמן - שברירי, כאוב ומשתוקק לתלות אותו לא הכירו בעת שראו עצמן חזקות ומתמודדות.
מודעות עצמית אינה ביטחון עצמי - ישנם אנשים שמודיעם מאוד לעצמם אך חסרי ביטחון, מלאי ספק, מפוחדים ולא מסוגלים לעמוד על שלהם. עם זאת מודעות עצמית היא תנאי הכרחי לו מפני שכך יכול להכיל גירוים חיצונים שמפחידים או מאימים עליו ומעוררים תחושת חוסר ביטחון (31). למשל אמו לא אהבה סרטים מפחדים ועצובים. לרב העדיפה סרטים רומנטים עם סוף טוב. רבים לא אוהבים לראות קטעים אגרסיבים ועושים עצינים מפני גירוי מפחיד שמאים עליהם.
ביטחון עצמי הוא יכולת להכיל ולהתמודד עם מגווון רחב של תחושות מאימות ומפחידות מבלי להתגונן, להתנתק או להכחיש או להדחיק. ביטחון עצמי הוא חוסר פחד מגירוי פנימי ולא חיצוני. כשאדם אינו מפחד מהתחושה שלו איום חיצוני שאין בו סכנה ממשית לא יפחיד אותו. מכאן החשיבות של מודעות עצמית.
אנשים מפחדים אם הבוס או דמות סמכות צועקת עליהם ומתקשים לענות. המילים פוגעות יותר ממכות פעמים רבות מפני שהן מעוררות אסוציאציה לא מודעת לעיתים מתקופת הילדות בה קיומו הרגשי של ילד תלוי לחלוטין בהורה. מאחר שההורה הוא המשענת העיקרית של הילד החיונית לקיומו - יחד עם אובדנה מתרסק ביטחונו העצמי. צעקה של בוס מעוררת את הזכרונות האלו והם נחווים כאירוע טראומטי ללא כל פרופורציה למימדים האמיתים של הגירוי האקטואלי. כשאין במאגר החוויה הפנימית טראומה של התרסקות אלא תחושה של ביטחון נינוחות צעקות הן לא נעימות או מרגיזות עד כדי שיתוק.
