פסיכולוגיה מדוברת/אגורפוביה

תיאור על נריה באולם קולנוע (181) שאינה מסוגלת להתמודד עם תחושת הדחיסות של הקירות ומרגישה כמו פטריה שעד שניה תתפוצץ מרב מתח שחשה בחזה. בגלל זה עוזי הפסיד סרטים בגללה כי בקשה ללכת.
אגורפוביה - חרדה ממקומות ציבורים כשיש בהם הרבה אנשים.הפרעה שמתפתחת אצל אנשים שחוו התקף פאניקה שחוו נירה ויורם בראשית הפרק. אלו תגובות שלרב הופכות להיות טראומטיות. אם יש התקף בעת הנהיגה יש קושי גדול לנהוג. אנשים אלו יחששו לנהוג לבד או שנסיעה תהיה מלווה בחרדות תוך כדי ואחרי הנסיעה. לאחר התקף יש פחדים מפני חזרתו, חשש מהתקף לב או איבוד שליטה ולכן התגובה הטבעית של אנשים אלו היא הימנעות ממקומות מרוחקים מהבית. הבית נתפס כמקלט בטוח או הימנעות ממקומות שהיציאה אליהן קשה או שקשה לקבל עזרה בגלל צפיפות ורחיקות ממקום עזרה ראשונה (בעית חניה, אוטובוסים וכו). האגורפוסיה מצמצם את עולמו ותלותו בסובבים אותו גדלה (ליווי אל מקומות ועוד). הוא חי בחרדה מתמדת מפני האפשרות שהתקף יחזור ועל שינוי בסדר יומו יעורר פאניקה. כשחוזרים ההתקפים הולך ומצטמם עולמו. םעולות פשוטות הופכות לפרויקט לוגיסטי (הליכה לסופרמרקט, עמידה בתור בבנק ועוד) (183). כל פעולה בחייו של אגורפוביה דורשת התכוננות. כל שינוי נלקחים בחשבון. התלות על הסובבים מוליד חיכוכים, מתח, תחושת אשמה ותחושה כי הוא מתנפק. לבסוף חלה ירידה במצב רוחו שמרגיש כי אינו מובן והוא מתוסכל מהתלות שלו בסובבים ומאובדן העצמאות. המוקד להופעת חרדות היא תחושה פנימית של העצמי שאינו מוגן דיו. הוא חשוף מדי לפגיעה במגדיו עם המציאות. העולם נתפש כמוסכן ומאיים ולכן יש צורך בליווי צמוד ואפילו הליה סתמית ברחוב הופכת לאירוע מבהיל. אגרופוביה מופיעה בשנות ה20 על רקע פרידה מההורים. אנשים שמרגישים קושי לעשות צעד זה עלולים לחוות התקף פאניקה. לעיתים זה קורה על רקע של חתונה באופק או לאחר חתונה.

כיצד מטפלים בחרדה?

אין מה לעשות כשיש התקף חרדה. ניתן להיעזר בתרופות להרגעה אך לא מומלץ לעשות זאת לאורך זמן ללא היוועץ עם רופא. תרופות מסוימות יעילות ומרגיעות תוך 15 דקות. שימוש ממושך עלול לגרום להתמכרות. תרופות אחרות יעילות לטווח הארוך והשפעתן ניכרת לאחר 3 שבועות עד חודש בממוצע ולכן השפעתן המיידית תהיה מזערית. תרופות אלו מרגיעות מאוד בטווח הארוך, מיצבות את תחושת האדם ומחזירות את בטחונו. הן גם לא ממכרות. (184) נהוג לשלב בין שני תרופות קצרות טווח וארוכות טווח עד שהארוכות משפיעות. אין לפעול ללא פסיכיאטר. לצד טיפול תרופתי מומלץ לעבור טיפול פסיכולוגי. יש סוגי טיפול שונים. הטיפול ההתנהגותי מלמד את המטופל טכניקות של הרפיה והרגעה ומסייע בהדרגה להיחשף למצבים מפחידים וללמוד להתמודד עמם. הטיפול הפסיכודינמי חושף חלקים לא מודעים ומסייע לעאדם להבין את מקור הלא מודע של החרדה, מרגיע, מחזק ובונה את הביטחון העצמי כדי שבעתיד מצבים לא יעוררו חרדה.