ערבית/ספרותית/סמיכות

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הסמיכות הערבית פועלת בדומה לסמיכות העברית. שם העצם הראשון הוא הנסמך, ושם העצם השני הוא הסומך. כך לגבי "מנהל מפעל", "בית מחוקקים" או "בית דודי".
היידוע נעשה רק עבור שם העצם האחרון בצירוף הסמיכות, שיכול לכלול גם יותר משתי מילים אם הסומך הוא צירוף סמיכות בעצמו. כך למשל "אבי האומה", "מנהל בית הספר" וכן הלאה. עד כאן הכללים זהים לחלוטין לכללים בשפה העברית.
בערבית קיים סוג נוסף של סמיכות בשם סמיכות מדומה, או סמיכות שאינה ממשית. העברית אין הבחנה בין סמיכות ממשית למדומה, אך בערבית ישנם הבדלים חשובים. סמיכות מדומה מתייחסת למצב בו אין משמעות אמיתית לצירוף, והכוונה לביטוי מושאל או לדימוי. כך לדוגמא "גבה הקומה", "קצר הרוח" או "רע הלב". הסומך הבלתי ממשי תמיד יהיה מיודע, ואם צירוף הסמיכות הינו מיודע כשלעצמו תתווסף ال הידיעה לנסמך.