לדלג לתוכן

ערבית/ספרותית/אוגדים

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי

תפקידו של אוגד הוא לקשר בין הנושא לבין הנשוא במשפט שמני. כך במשפט "הממשלה היא הסמכות העליונה", או "האיש היה עייף". בשפה הערבית יש אוסף של מילים, המכונות "كَانَ وَأَخَوَاتُها", כלומר "كَانَ ואחיותיה", שמשמשות בתפקיד זה.

כללים תחביריים[עריכה]

מילות האגידה פותחות את המשפט, ואחריהן בא נושא המשפט (إِسْم كَانَ) ונשואו השמני (خَبَر كَانَ.
נושא המשפט מופיע ביחסה ראשונה כרגיל, אולם נשואו מופיע ביחסה שנייה. כך גם כל לוואי שמתייחס אליו.
כל זאת במשפט רגיל. בפסוקית, לעומת זאת, חלים כל הכללים של משפטים מורכבים. יש לשים לב שכמעט תמיד האוגד הוא למעשה פועל או מילה שמתנהגת כפועל, והחלת כללי המשפט המורכב עליו נעשית בהתאם.
רבות מהמילים הכלולות בקבוצת "كَانَ وَأَخَوَاتُها" ניתנות להטיה לא רק לפי גוף, אלא גם לפי זמנים. כך ניתן להוסיף למשפט את מימד הזמן, ולעבור ממשפט כמו "הילד הוא רעב" למשפט בסגנון "הילד היה רעב".

מילים נפוצות[עריכה]

  • كَانَ[1]: מילה בבניין ראשון שמשמעותה "היה". בעזרת הטיה לזמן עתיד, ניתן לציין באמצעותה גם משהו שיהיה נכון.
  • لَيْسَ: משמעותה אינו, או איננו. נטיותיה דומות מאד לנטיית פועל בזמן עבר. בגוף שלישי, למעט צורת הנקבה של רבים, תתווסף סיומת כמקובל למילה لَيْسَ. בשאר הגופים הסיומת תתווסף למילה لَسَ.
  • أَصْبَحَ: "נעשה", או "הפך להיות". המילה מציינת שינוי במצב.
  • صَارَ: פועל שמשמעותו "נעשה" או "נהיה", ומשמש כאשר המשפט מציין מעבר ממצב אחד לאחר, בדומה ל-أَصْبَحَ.
  • مَا زَالَ: פועל בשלילה המציין חוסר השתנות, או בניסוח חיובי המשכיות. נהוג לתרגמו כ"לא חדל" או כ"עודנו". ניתן להשתמש בו בשלילת עבר פשוטה עם המילית مَا, בשלילת עבר מקובלת יותר עם העתיד המקוצר או להטות אותו לזמן הווה-עתיד. כולם משמשים באותה המשמעות.
  • بقِيَ -َ: פועל בבניין ראשון שמשמעותו "נשאר" או נותר.
  • مَا دَامَ: פועל בשלילה שמשמעותו "כל עוד". הפועל دَامَ לבדו מתורגם כ"נמשך", ותרגום הצירוף בכללותו הוא "כל עוד נמשך".

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ יש להבחין בין كَانَ כאוגד לבין كَانَ כנשוא המשפט, כמו במשפט "היה משבר כלכלי לפני כמה שנים". בתחביר הערבי המקרים נקראים كَانَ تَامَّة, השלמה שכוללת את הפעולה, ו-كَانَ نَاقِصَة, כלומר החסרה את הפעולה.