ערבית/מדוברת/כינויי הקניין
כינוי הקניין א' = שלי
כינוי הקניין בגוף ראשון (מדבר) (שלי) נוצר בעזרת הוספת כסרה + האות ي, לדוגמה: כלבי = كَلْبِي, חברי = رَفِيقِي, בית ספרי = مَدْرَسْتِي.
כינוי הקניין ב' = שלך
כינוי הקניין בגוף שני (נוכח) (שלְךָ, שלָךְ) נוצר בזכר בתוספת פתחה + האות كْ (כּאף + סוכון = כְּ), לדוגמה: بِيتَكْ - ביתךָ (קראו בִּיתַכְּ), تِلْمِيذَكْ - תלמידךָ (קראו תִלְמִידַ'כְּ), ובנקבה יש
להוסיף כסרה + האות كْ (כּאף + סוכון = כְּ), לדוגמה: مْعَلّمِكْ - מורךְ (קראו מְעַלְמֵכְּ), دَارِكْ - דירתֵךְ (קראו דַארֵכְּ).
כינוי הקניין ג' = שלו, שלה
כינוי הקניין בגוף שלישי (נסתר) (שלו, שלה) נוצר בזכר בתוספת דמה + האות ه (הא), לדוגמה: إِبْنُه - בנו (קראו אִבְּנוּ), دُورُه - תורו (קראו דוּרוּ), ובנקבה יש להוסיף
סוכון + צמד האותיות هَا, לדוגמה: إِيدْهَا - ידה (קראו אִידְהָא), مَدْرَسْتْهَا - בית ספרה (קראו מַדְרַסְתְהָא).
| - | כינויי הקניין | - |