עזרה:טבלאות

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לויקיפדיה תחביר עצמאי ליצירת טבלאות, שנועד לפשט הליך זה כפי האפשר. יתרונו של התחביר שהינו פשוט וגמיש כאחד, קל להבין את הטבלה ולתחזק אותו ומאפשר שליטה מלאה בתצורת הטבלה. חסרונו הוא בכך שקיימת הגבלה מסויימת בגמישות הכתיבה שלו, הואיל וחלק מתוי הבקרה חייבים להיות במיקום מסויים.

בכדי ליצור טבלת ויקי, יש להשתמש רק בארבעה תוי בקרה בסיסיים אלו:

{| |- | |}
תחילת טבלה ירידת שורה הוספת עמודה סיום טבלה

בתחילת הטבלה יש "לפתוח" אותה בתוים {| בתחילת השורה. שני תוים אלו מסמנים לדפדפן שמדובר בטבלה.
בכדי לציין שורה חדשה יש להשתמש בתוים |- בתחילת השורה. שני תוים אלו מסמנים לדפדפן שיש לפתוח שורה חדשה בטבלה.
בכדי לציין עמודה חדשה יש להשתמש בתו | בתחילת השורה או בתוים || באמצע השורה. תו זה מסמן לדפדפן לפתוח עמודה חדשה בטבלה.
בסוף הטבלה יש "לסגור" אותה באמצעות התוים |} בתחילת השורה. תוים אלו מסמנים לדפדפן לסגור את הטבלה.

דוגמה לטבלה פשוטה[עריכה]

כתיבה תוצאה

{| border="1"
|-
| תא1 || תא2
|-
| תא3 || תא4
|}

תא1 תא2
תא3 תא4


תוי הבקרה לטבלת ויקי[עריכה]

יש לשים לב, שכל התוים (למעט הגדרת עמודה באמצע שורה) חייבים להיות מוצמדים לתחילת השורה.

כל תוי הבקרה לטבלה בוויקי
פונקציונאליות פורמט Wiki הערות פורמט HTML
הגדרת תחילת טבלה {| פרמטר/ים אופציונאלי -פרמטרים להגדרת הטבלה כולה <table>
ירידת שורה |- פרמטר/ים אופציונאלי - שימוש בפרמטרים להגדרת השורה <tr></tr>
הגדרת עמודה | פרמטר/ים אופציונאלי - שימוש בפרמטרים להגדרת התא הבודד. <td></td>
הגדרת סיום טבלה |} אין </table>
תוי בקרה אופציונאלים  
הגדרת עמודה באמצע שורה || אין </td><td>
הגדרת עמודה ממרוכזת ומודגשת  ! הטקסט בעמודה יהיה ממורכז ומודגש <th></th>
הגדרת כותרת טבלה |+ הכותרת תופיע מעל הטבלה <caption></caption>

הפרמטרים חייבים להיות מופרדים ברווח או בנקודה פסיק וחייבים להיות כתובים בפורמט המקובל של HTML.

מעיון מהיר בטבלה אפשר לראות שתגיות מורכבות בפורמט HTML, שגם מחייבות פתיחה וסגירה לפני ואחרי, וכוללות לרוב כשמונה תוים, מוחלפות בתו או שניים בלבד, שקל לכתוב וקל לזכור. מלבד הכפיה שחלק מהתוים חייבים להיות בתחילת השורה, אין איבוד של גמישות שקיים בטבלת HTML רגילה.

פרמטרים[עריכה]

בשורה הראשונה יש להגדיר את מאפייני הטבלה. כמו למשל צבע, מסגרת, מיקום הטבלה (ימין/שמאל/אמצע) וכדומה.

פרמטרים
תכונה שם דוגמא
צבע רקע bgcolor bgcolor=#ABCDEF
ישור של הטבלה/טקסט יחסית לעמוד: ימין, אמצע, שמאל align align=center
ישור של הטבלה/טקסט ורטיקלית: למעלה, אמצע, למטה valign valign=top
כיוון זרימת הטקסט או הטבלה, מימין לשמאל או להפך dir dir="ltr", dir="rtl"
סגנון מסגרת border border="6"
ריווח של התא cellspacing cellspacing="8"
"ריפוד" של התא מסביב לטקסט cellpadding cellpadding="2"
עמודה מתמשכת לתחום כמה עמודות colspan colspan="2"
שורה מתמשכת לתחום כמה שורות rowspan rowspan="4"
רוחב קבוע לטבלה/עמודה width width="400"
רוחב קבוע לטבלה/עמודה באחוזים width="50%"
צבע גבול bordercolor bordercolor="#FFFFFF"
צבע גבול בהיר bordercolorlight bordercolorlight="#000080"
צבע גבול כהה bordercolordark bordercolordark="#00FF00"
תמונת רקע background background="FileName.jpg"
ריווח חיצוני ימני margin-right style="margin-right: 1.5em"
ריווח חיצוני שמאלי margin-left style="margin-left: 1.5em"

ישנה גם אפשרות לשלוט על מאפיין של שורה בודדת או תא בודד, בכתיבה של פרמטר במקום המתאים. אם בתחילת השורה או בתחילת העמודה. לדוגמא עיין בטבלת זברה


אפשר להעתיק היישר מהדוגמאות שבתוך המסגרות ולפתח


טבלה פשוטה[עריכה]

בדוגמא זו ניצור טבלה של תא אחד ושתי שורות אחת עם מסגרת ללא רקע.
שורה מספר אחת
שורה מספר שתיים
  • כתיבה
{| border="1" 
| שורה מספר אחת
|-
|שורה מספר שתיים
|}
תא 1, שורה 1 תא 2, שורה 1 ( ו 2) תא 3, שורה 1
תא 1, שורה 2 תא 3, שורה 2


  • כתיבה
{| 
| תא 1, שורה 1 
|rowspan=2| תא 2, שורה 1 ( ו 2) 
| תא 3, שורה 1 
|- 
| תא 1,  שורה 2 
| תא 3,  שורה 2 
|}



טבלת עמודות פשוטה[עריכה]

בדוגמא זו המטרה ליצור טבלה ממורכזת עם כותרת עליונה ושתי עמודות, אחת לשם משפחה ואחת למספר.
שמות משפחה בישראל
גברים מספר
כהן 60,779
לוי 53,550
רבינוביץ' 49,965
מזרחי 48,379
גולדשטיין 46,043
  • כתיבה
{|  bgcolor="#ccccff"; align="center"; border="2"; cellpadding="3"
|-
|colspan="2" align="center" | '''שמות משפחה בישראל''' 
|-
|'''גברים'''|| '''מספר'''  
|-
|כהן        ||   60,779       
|- 
|לוי        ||   53,550       
|-
|רבינוביץ'  ||   49,965	  
|-
|מזרחי      || 	48,379	  	   
|-
|גולדשטיין  ||	46,043	 	  
|-
|}

טבלת עמודות[עריכה]

בדוגמא זו המטרה ליצור טבלה מוטה לימין עם כותרת עליונה וחמש עמודות כאשר השלישית ריקה ומפרידה בין שני חלקי הטבלה.
גברים ונשים פופולריים
גברים מספר נשים מספר
יוסף 60,779 רחל 49,605
דוד 53,550 אסתר 49,605
משה 49,965 מרים 39,333
יעקב 48,379 שרה 38,304
אברהם 46,043 חנה 32,092
  • כתיבה
{|  bgcolor="#ABCDEF"; align=right; border="2"; cellpadding="3"
|-
|colspan="5" align="center" | '''גברים ונשים פופולריים''' 
|-
|'''גברים'''|| '''מספר''' |||| '''נשים'''||   '''מספר''' 
|-
|יוסף       ||   60,779   ||||     רחל   ||     49,605 
|- 
|דוד        ||   53,550   ||||     אסתר  ||     49,605
|-
|משה        ||   49,965	  ||||     מרים  ||	39,333
|-
|יעקב       || 	48,379	  ||||	   שרה   ||	38,304
|-
|אברהם      ||	46,043	  ||||	   חנה   ||	32,092
|-
|}

לוח הכפל[עריכה]

לוח הכפל
1 2 3 4 5 6 7 8 9
1 1 2 3 4 5 6 7 8 9
2 2 4 6 8 10 12 14 16 18
3 3 6 9 12 15 18 21 24 27
4 4 8 12 16 20 24 28 32 36
5 5 10 15 20 25 30 35 40 45


  • כתיבה
{| border="1" cellpadding="2"
|+לוח הכפל
|-
!   !! 1 !! 2 !! 3 !! 4 !! 5!! 6 !! 7 !! 8 !! 9 
|-
! 1
| 1 || 2 || 3 || 4 || 5 || 6|| 7|| 8|| 9||
|-
! 2
| 2 || 4 || 6 || 8 || 10 || 12|| 14 || 16|| 18 ||
|-
! 3
| 3 || 6 || 9 || 12 || 15 || 18|| 21||24|| 27||
|-
! 4
| 4 || 8 || 12 || 16 || 20 || 24|| 28|| 32|| 36||
|-
! 5
| 5 || 10 ||15 || 20 || 25 ||30|| 35|| 40|| 45||
|}



טבלת עמודות וכותרות[עריכה]

בדוגמא זו המטרה ליצור טבלה ממורכזת עם כותרות עליונה ותחתונה ושבע עמודות, כאשר צבע הכותרות שונה מצבע תוכן הטבלה.
קיסרי רומי
יוליוס קיסר אוגוסטוס קיסר טיבריוס קיסר "קליגולה" קלאודיוס קיסר נירון קיסר גלבה
אותו ויטליוס אספסיאנוס טיטוס דומיטיאנוס נרווה טריאנוס
אדריאנוס אנטונינוס פיוס מרקוס אורליוס קומודוס פרטינקס דידיוס יוליאנוס ספטימוס סוורוס
האימפריה הרומית
  • כתיבה
{| id=toc align="center" style="margin-center: 15px;"
|colspan="7" align="center" bgcolor="#ccccff"| '''[[קיסרי רומי]]'''
|-
|[[יוליוס קיסר|יוליוס קיסר]] 
|[[אוגוסטוס קיסר]]
|[[טיבריוס|טיבריוס קיסר]] 
|[[קליגולה|"קליגולה"]] 
|[[קלאודיוס|קלאודיוס קיסר]] 
|[[נירון קיסר]] 
|[[גלבה]] 
|-
|[[אותו]] 
|[[ויטליוס]] 
|[[אספסיאנוס]]
|[[טיטוס]] 
|[[דומיטיאנוס]] 
|[[נרווה]] 
|[[טריאנוס]]
|- 
|[[אדריאנוס]] 
|[[אנטונינוס פיוס]] 
|[[מרקוס אורליוס]] 
|[[קומודוס]] 
|[[פרטינקס]] 
|[[דידיוס יוליאנוס]]
|[[ספטימוס סוורוס]]
|- 
|colspan="7" align="center" bgcolor="#ccccff" |''[[האימפריה הרומית]]''
|}

טבלת זברה[עריכה]

בכדי ליצור שורה צבועות לסירוגין בצבע אחר

שמות משפחה בישראל
גברים מספר
כהן 60,779
לוי 53,550
רבינוביץ' 49,965
מזרחי 48,379
גולדשטיין 46,043
  • כתיבה
{| bgcolor="#ccccff"  border="2"  cellpadding="3"
|-
|colspan="2" align="center" | '''שמות משפחה בישראל''' 
|-
|'''גברים'''|| '''מספר'''  
|- bgcolor=#ABCDEF 
|כהן        ||   60,779       
|- bgcolor=#ccccff
|לוי        ||   53,550       
|- bgcolor=#ABCDEF 
|רבינוביץ'  ||   49,965	  
|- bgcolor=#ccccff
|מזרחי      || 	48,379	  	   
|- bgcolor=#ABCDEF 
|גולדשטיין  ||	46,043	 	  
|-
|}

טבלאות מקוננות[עריכה]

בטבלאות ויקי אפשר ליצור טבלה מקוננת בתוך טבלה

בדוגמא זו אנו יוצרים בתוך התא השני של הטבלה הראשית, טבלה של שתי שורות של מוצרים, ובתא השלישי של הטבלה הראשית - טבלה של שלוש שורות של אבות מזון.
חטיף
במבה
ביסלי
פחמימות
סוכרים
שומנים
  • כתיבה
{| border=1
| חטיף
|
{| bgcolor=#ABCDEF border=2
|במבה
|-
|ביסלי
|}
|
{| bgcolor=#ABCDEF border=2
|פחמימות
|-
|סוכרים
|-
|שומנים
|}
|}

שילוב תמונה עם כותרת והגדרות[עריכה]

בדוגמא זו ניצור תמונה מוצמדת לשמאל שמעליה יש כותרת ממרוכזת. בכדי לעשות זאת ניצור טבלה עם עמודה אחת ושתי שורות, כאשר הרקע של שורת הכותרת הינו וורוד.

דודו
ExtinctDodoBird.jpeg
  • כתיבה
{| border="1" cellspacing="0" align="left" cellpadding="2"
|- align="center"
| bgcolor=pink | '''דודו'''
|-
| [[תמונה:ExtinctDodoBird.jpeg]]
|}

חלוקה לעמודות וסימון שורות[עריכה]

בנוסף אפשר להשתמש בטבלאות, על מנת לחלק את הטקסט לעמודות

בדוגמא זו ניצור שתי עמודות בעמוד אחד
בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.

לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.

מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.

בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תאודור הרצל, והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.

זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.

  • כתיבה

{| border="1" cellpadding="5" align="center"
| ב[[ארץ-ישראל]] קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.
מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.

| בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס [[הקונגרס הציוני]] לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תאודור הרצל, והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.
זכות זו הוכרה ב[[הצהרת בלפור]] מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם [[חבר הלאומים]], אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.

|}


חלוקה של העמוד לשלושה עמודות שוות יחסית לרוחב העמוד:

בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.

לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.

מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית. בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תאודור הרצל, והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.

זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.

  • כתיבה


{| border="1" cellpadding="5" align="center" width="99%"
| width="33%" | ב[[ארץ-ישראל]] קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.
| width="33%" | מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.
| width="33%" | בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס [[הקונגרס הציוני]] לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תאודור הרצל, והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו. .
זכות זו הוכרה ב[[הצהרת בלפור]] מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם [[חבר הלאומים]], אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי. .
|}


או אם רוצים לצבוע מקטעים לסירוגין

בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.

מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.

בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תאודור הרצל, והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.

זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.

טבלה עם רוחב קשיח[עריכה]

פרמטר: width="558"

מה קורה?
לא יודע
  • כתיבה
{| width="558" bgcolor=#DDCEBB  cellpadding="2" border="1"
| מה קורה?
|-
| לא יודע
|}

סידור תאים בטבלה[עריכה]

1
2 3
4
  • כתיבה
{| border="1" width="60%"
| colspan="2" height="44" width="100%" |1
|-
| height="88" width="66%" | 2
| rowspan=2| 3
|-
| height="22" width="66%" |4
|}
1
2 4 3
5
6
7
8
  • כתיבה בוויקי
{| border="1"  width="60%" height="317" 
|-
| colspan="3" height="44" |1
|-
| rowspan="4" width="129"|2
| height="61" |4
| rowspan="4" width="130" |3
|-
| height="61" |5
|-
| height="61" |6
|-
| height="62" width="522" |7
|-
|  colspan="3" height="28" |8
|}
  • כתיבה בתגי HTML
<table border="1"  width="60%" height="317">
<tr> <td valign="top" colspan="3" height="44" > 1</td> 	</tr>
<tr> <td valign="top"  rowspan="4" width="129">2</td>
<td valign="top" height="61"> 4</td> 	
<td valign="top" rowspan="4" width="130">3</td> </tr> 
<tr> <td valign="top" height="61">5 </td> </tr>
<tr> <td valign="top" height="61">6 </td> </tr>
<tr> <td valign="top" height="62" width="522">7</td> </tr>
<tr> <td valign="top" colspan="3" height="28">8</td> </tr>
</table>


שימוש בכוכביות בטבלה[עריכה]

בכדי ליצור כוכביות בטבלה יש להשתמש בכוכביות בשורה חדשה בפורמט הבא:

כתיבה תוצאה

{| border=1
|-
|
* רשימה אחת
* רשימה שניה
|
* רשימה שלוש
* רשימה ארבע
|}

  • רשימה אחת
  • רשימה שניה
  • רשימה שלוש
  • רשימה ארבע

סגנונות[עריכה]

לויקיפידה ישנם סגנונות אוטומטיים לטבלאות בקובץ הסגנונות הראשי.
כך למשל הסגנון toc נותן את התוצאה הבאה:

כתיבה תוצאה

{| id="toc"
|אחד
|שניים
|-
|שלוש
|ארבע
|}

אחד שניים
שלוש ארבע

ניתן למצוא סגנונות נוספים בויקיפדיה:איך לערוך שכבות#סגנונות.

טבלה צפה[עריכה]

טבלה צפה היא טבלה שהטקסט יכול לזרום סביבה. ניתן למקם אותה או בצד ימין או בצד שמאל את המסך. וניתן לשלוט על המרחק של הטקסט החיצוני מהדופן של הטבלה.

בכדי להפוך את הטבלה לצפה, יש להשתמש במאפיין style, ולקבוע בו בפרמטר float את הכיוון שמאל או ימין, float:left יטה את הטבלה לצד שמאל, וfloat:right יטה את הטבלה לצד ימין. בכדי לשלוט על ריווח הטקסט מדופן הטבלה יש להשתמש במאפיין style ולקבוע בפרמטר margin את המרחק. margin-right יתן את המרחק מצד ימין, ואילו margin-left יתן את המרחק מצד שמאל.

שילוב שתי התכונות יהיה אם כן:
style="float:left; margin-right:1.5em"

כתיבה תוצאה

{|class="toccolours" style="float:left; margin-right:1.5em"
|-
!colspan="2" align="center" bgcolor="#EBE085" | '''הכנרת'''
|-
|colspan="2" align="center" |[[תמונה:YamKineret2.jpg|200px|החוף המזרחי ומורדות ה[[גולן]]]]
|-
| שם: || ימת כנרת'''
|-
|גבולות: || גבול היסטורי <br> בין סוריה לישראל
|-
|שטח || 165 קמ"ר
|-
|עומק מירבי: || 46 מטרים
|}
זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש.

הכנרת
החוף המזרחי ומורדות הגולן
שם: ימת כנרת
גבולות: גבול היסטורי
בין סוריה לישראל
שטח 165 קמ"ר
עומק מירבי: 46 מטרים

זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש.

צבעים[עריכה]

קביעת צבעים של של רקע וחזית[עריכה]

בקביעת צבעים של רקע וחזית בתאים, אפשר להשתמש בכמה אופנים.
כתיבה:

{|
| bgcolor=red | <font color=white> אבג 
| דהו
| style="background:red; color:white" | זחט
| יכל
|-
| אבג 
|bgcolor=red | דהו
| style="color:white" | זחט
|bgcolor=red | יכל
|}

תוצאה:

אבג דהו זחט יכל
אבג דהו זחט יכל


קביעת צבע ועובי של שולי התאים[עריכה]

באם רוצים להדגיש שוליים של תאים ניתן לעשות זאת באמצעות המאפיינים border-right וborder-left ולקבוע את עובי השוליים של התאים וצבעם.

כתיבה תוצאה

{| border="1"
|-
|style="border-right:3px solid blue; border-left:3px solid blue;" | תא 1
|style="border-right:9px solid red; border-left:9px solid red;" | תא 2
|style="border-right:12px solid green; border-left:12px solid green;" | תא 3
|}

תא 1 תא 2 תא 3

ראו גם[עריכה]

  • ההסבר במטא-ויקי - הסברים מלאים ועדכניים (במקרה ונעשה שינוי/שיפור/תוספת לתחביר).
  • ממיר HTML > ויקי אוטומטי - שימושי מאוד לטבלאות. ניתן לערוך טבלאות בתכנת עריכת HTML בקלות ולהעביר לתחביר ויקי בלי בעיה.