סלסה קובנית על פי מדיה נוצ'ה/Cubano Soy

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פוסטר להופעה של מיגל אנריקז

Cubano Soy הינו שיר המבוצע ע"י Miguel Enriquez y su Salson והוא השיר המסיים כל ערב סלסה של כל קבוצת מדיה נוצ'ה, וכן גם במעונות ג' בבאר-שבע. יש כאלה האומרים כי הסיבה היא כדי לתת תחושת בית למדיה נוצ'ים שבאים להתארח במדיה אחרת. יש מי שמאמינים שמדובר פשוט במנהג שהשתרש. בכל מקרה, סגירת הערב עם השיר הזה היא כיום אחת הדרישות מקבוצות מדיה חדשות.

אורך השיר הוא 5:55 דקות.

היסטוריה[עריכה]

ככל הנראה הראשון שהשמיע את השיר בארץ הוא ברק פלדמן (שהיה הדיג'יי) בסלסה במעונות ג', באיזור אמצע שנת 2004. על-פי סיפורו של ברק הקהל לא התחבר במיוחד לשיר ולא ידע "איך לאכול" אותו. אחד מהאנשים שכן אהבו אותו מהרגע הראשון הוא עופר ולדמן. בתקופה שלאחר-מכן השיר הושמע כמעט בכל שבוע לקראת סוף הערב, וקיימת מחלוקת האם זה מכיוון שעופר כל הזמן ביקש אותו מברק או שברק עצמו התעקש לשים אותו כל הזמן (כל אחד מהם מנכס את זה יותר לעצמו).



Talk simple icon.svg

על פי: עופר ולדמן

הפעם הראשונה ששמעתי את קובנו סוי, היתה לקראת סוף הערב במעונות ג', כשנשארו שלושה ארבעה אנשים. הייתי גמור מעייפות, אז פשוט ישבתי שם ושמעתי אותו. מאז הייתי כל פעם מבקש אותו, עד שהוא הפך למזוהה איתי שם. עוד על האנקדוטה הזאת בפורום הסלסה של ב"ש מ2010 (5 שנים אחרי, אבל יותר קרוב מעכשיו).


כאשר עופר עזב את באר-שבע ב-2005 והקים את מדיה נוצ'ה סלסה בהר הצופים בירושלים הוא הכניס את השיר בתור השיר האחרון של הערב, מאחר שהוא מוציא את האנשים עם תחושה קסומה של עוד. השיר המשיך להיות מושמע בתור השיר האחרון בכל שבוע עד שהדבר הפך למנהג קבוע. המנהג המשיך גם לכל קבוצות המדיה נוצ'ה הנוספות שקמו עם הזמן, והפך להיות מאפיין של ערבי מדיה נוצ'ה, וחלק מההווי המשותף לכל המדיה נוצ'ים. מאוחר יותר הנוהג גם חזר אחורה לסלסה במעונות ג', שגם הם החלו להשתמש בו בתור השיר המסיים.

מהלך השיר[עריכה]

Talk simple icon.svg

על פי: עופר ולדמן

למיטב ידיעתי הדרך המקובלת לרקוד את קובנו סוי במדיות היא הדרך בה הייתי רוקד אותו במעונות ג' (כי זה מה שאנשים ראו כשהיינו משמיעים אותו בהתחלה במדיה). הדרך שמתוארת למטה מציגה גם וריאציות על זה שהתפתחו במדיות השונות.


  • השיר מתחיל כשילוב של סלסה רומנטית עם מקצב אפרו-קובני. נהוג להתחיל את הריקוד באחיזה סגורה בצעדים מצד-לצד. יש מי שמעבירים את החלק הזה בצעדי רומבה.


Talk simple icon.svg

על פי: עופר ולדמן

הטכניקה המקורית היא באחיזה סגורה. לא ידענו פעם מה זה רומבה.


  • שבירה ראשונה לאחר 1:54 דקות. יש מי שעוברים לסלסה בשלב זה, יש מי שממשיכים באחיזה סגורה.


Talk simple icon.svg

על פי: עופר ולדמן

הקטע הזה מורכב בעיקר מהרבה תנועה ברחבה בסיבובי לחץ, עם חזרה לאחיזה סגורה במקום בנקודות היותר שקטות. ב2:13, ב"la vida", עושים קוקה-קולה יחידה.


  • הבית מתחיל ב-2:33 דקות. הבית דווקא יותר שקט מחלק השבירה שלפניו. יש כאלה הממשיכים סלסה, יש כאלה שחוזרים לאחיזה סגורה ויש כאלה שעושים משהו באמצע (לדוגמה להישאר בצעדי סלסה אבל לעשות רק צעדים איטיים).


Talk simple icon.svg

על פי: עופר ולדמן

בראשית ימיה של המדיה הייתי רוקד על זה סלסה רומנטית. מרגע שקלטתי איך רוקדים סון, התחלתי לרקוד בקטע הזה סון על ה2.


  • השיא של השיר מגיע ב-3:52 דקות. במהלך החלק הזה נהוג בקבוצות המדיה לעשות רואדות קטנות של 2 עד 3 זוגות. הרואדה הקטנה מאפשרת תרגילי רואדה יחסית מסובכים שלא ניתן לעשות ברואדות גדולות. אבל בכל מקרה עם סיום חלק הרואדה כל רוקד/ת תמיד יחזור לבן/בת הזוג המקורי שלו.


Talk simple icon.svg

על פי: עופר ולדמן

הרואדות הקטנות מאפשרות לחזור בקלות לפרטנר המקורי. זה מעבר לעובדה שרואדות קטנות נחשבות בכל מקרה מוצלחות יותר מרואדות גדולות, מעודדות אנשים להוביל ולשפר את איכות הרואדות שלהם. המנהג לעשות רואדות קטנות בקובנו סוי היה קיים מתחילתה של המדיה.


  • השיר חוזר להיות שקט ב-5:12 דקות. נהוג לחזור ולהישאר באחיזה סגורה עד סוף השיר.


Talk simple icon.svg

על פי: עופר ולדמן

בנקודות היותר אנרגטיות בקטע הזה אני נוהג לעשות שוב סיבובי לחץ. מ5:42 עד סוף השיר הריקוד הוא במקום מצד לצד. בביט האחרון נהוג לעשות הפלה סמלית (עם דגש על סמלית!).


גירסה מקומית: מעונות ג'
במעונות ג' נהוג לעשות רואדה אחת גדולה.




כדאי לדעת:

במדיות בהן עושים רואדות קטנות, מומלץ בתחילת השיר לתאם עם איזה זוג נוסף תעשו את הרואדה. זה נחשב לא מנומס להכנס לרואדה קטנה ללא הסכמה מראש.

אנקדוטות[עריכה]

  • עם הזמן נוצרה אצל חברי המדיה סוג של התניה משעשעת: השמעת "קובנו סוי" גורמת להם להרגיש שהגיע הזמן ללכת הביתה. המשכת המסיבה אחריו גוררת מבטים מבולבלים.
  • "קובנו סוי" הוא גם השיר הסוגר של ה"מדיה נופש" בכל שנה.
  • בפסטיבלי "אוטרה", שהם במחיר עלות וחלק גדול מהאנשים שמעורבים בהם הם גם פעילים של מדיה נוצ'ה, השיר הסוגר הוא באופן טבעי "קובנו סוי".
  • בפסטיבל אמיסטד בכנרת, שהיה פסטיבל מסחרי רגיל, הושמע "קובנו סוי" כשיר הסוגר של הפסטיבל, לבקשת הקהל המדיה נוצ'י.


Talk simple icon.svg

על פי: עופר ולדמן

במהלך השנים גילינו שמזמור לאלגווה שמושמע בתחילת השיר ובסופו הוא אחד מהשירים המסורתיים שנועדו לאפשר לבאי ההתכנסויות הדתיות של הBantu בקובה לבוא וללכת בשלום, כי אלגווה הוא האל ששומר על הדלתות והדרכים, או גורם שם צרות. מסתבר שזה שיר מושלם לסיום ערב.


משמעות המילים[עריכה]

Talk simple icon.svg

על פי: עופר ולדמן

המזמור לאלגווה עליו מבוסס השיר הוא Aso kere kere, שאפשר לשמוע ביוטיוב.

הסבר מפורט על השיר, כולל הקלטה של גירסה ווקאלית, גירסה עם תופים, ושירים שבנויים עליו, אפשר למצוא בכתבה עליו באתר cuba y salsa.

מילות המזמור לאלגווה הן:

Elegua , Elegua
Aso kerekere meje

Elegua , Elegua
Alároyé ki ‘la ‘bo ‘che

Elegua, Elegua
Aso kere kere meye
Elegua, Elegua
Alawa’na ki ‘la ‘bo ‘che

ומשמען בשפת היורובה:
אלגווה, אלגווה
שבע חליפות קטנות-קטנות
אלגווה אלגווה
אלארויה, התואיל לקבל את הקורבן, אמן

אלגווה, אלגווה
שבע חליפות קטנות-קטנות
אלגווה אלגווה
אלאוואנה, התואיל לקבל את הקורבן, אמן

הערות:

  • שבע חליפות קטנות הן חליפה לכל יום בשבוע.
  • Kekere היא המילה הנכונה ל"קטן" ביורובה. Kerekere משמעו "בצורה נקיה, בצורה ברורה". כנראה מדובר בשיבוש שנובע מהעובדה ששפת היורובה בקובה נשמרה מפה לאוזן, לעיתים על ידי דיקלום מבלי להבין את משמעות המילים. תהליך שהכניס למזמורים הרבה שיבושים. כיום מסבירים הקובנים את kere kere או kerekere כ"קטן-קטן".
  • Alaroye הוא מופע של אלגווה כילד - "הדברן".
  • Alawana הוא מופע נוסף של אלגווה, הפעם כזקן.
  • Ki משמעו "התואיל".
  • ‘bo הוא קיצור לEbo שמשמעו "קורבן"
  • ‘che הוא קיצור לAche (בכתיב הספרדי. בכתיב אנגלי נכתב Ashe) - אמן.
  • גירסה קצת שונה לתרגום מופיעה כאן.


ראו גם[עריכה]