ניתוח יצירות ספרותיות/שמואל הנגיד/התקבצו כי הזמן תמים

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola apps kcmsystem.png דף זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסטנדרטים של ויקיספר העברי
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.


השיר:[עריכה]

הִתְקַבְצוּ, כִי הַזְמָן תָמִים / עַתָה כְקַו לֵילוֹת כְקַו יָמִים,

וּרְאוּ פְנֵי אֶרֶץ אֲשֶר לָבְשָה / סוּתֵי בְנוֹת מֶלֶךְ מְרֻקָמִים,

וּשְתוּ דְמֵי עֵנָב עֲלֵי וֶרֶד / צִצָיו כְשָנִי אוֹ כְמוֹ דָמִים,

וּרְאוּ פְנֵי עָלָיו אֲשֶר צָמְחוּ / יַחְדָו מְחֻבָרִים וּמַתְאִימִים –

כִפְנֵי יְפַת תאַר מְבֻשָמִים / דָבְקוּ אֱלֵי פָנִים מְאָדָמִים.

  • השיר הוא שיר יין.

סיטואציות הדיבור בשיר אופיינית לרוב שירי היין ועיקרה הוא הזמנת החברים להתאסף ולשתות בחצרות או בגנו של הנדיב המזמין. המילה הראשונה בכל אחד משלושת הבתים הראשונים מהווה את השלד הרטורי של השיר התקבצו….וראו… ושתו… מבנה ההזמנה הוא בדרך כלל מבנה של טיעון התקבצו כי… הטיעונים הנפוצים ביותר לשתייה הם באו של האביב ופריחת הגן.

בית ראשון[עריכה]

תפארת הפתיחה. בדלת של הבית הראשון מופיע הנושא באו לשתות יין. השימוש במילה התקבצו מקובל להזמנה לשתיית יין. בשיר זה הזמן הוא תמים, כלומר הזמן שלם, מושלם. בשירת ימי הביניים מקובל להתייחס אל הזמן במשמעות של גורל, נוכל, הפכפך, אך ב"התקבצו" הזמן הוא תמים וזוהי סיבה טובה לשתיית יין. בסוגר של הבית מופיע ההסבר להיותו של הזמן תמים - "עתה כקו לילות כקו ימים", הכוונה היא שזהו יום השוויון שבו אורך היום שווה לאורך הלילה. תפארת הפתיחה מאופיינת גם בחריזה פנימית בין הדלת לסוגר: "תמים" - "ימים". המילה "עתה" מציינת שזהו מצב נדיר, מיוחד, שכן מחר שוב יופר האיזון כאשר הימים יתארכו והלילות יתקצרו.

בית שני[עריכה]

לאחר שצוין בנוסח ההזמנה זמן המשתה, מצוין בבית השני מקום המשתה והרקע למשתה: הארץ הפורחת בשלל פרחים שמדומה לבגדי נסיכות. "פני ארץ" - לא רק במובן הטופוגרפי אלא הארץ מואנשת כאן ומדומה לעלמה יפת תואר הלובשת גלימת מלכות רקומה. הזמן התמים והארץ הלבושה כבת המלך הם הזמן והמקום האידיאליים למשתה.

בית שלישי[עריכה]

בבית זה ישנה ההזמנה לשתיית היין בגן הנדיב. היין מכונה "דמי ענב", זהו שיבוץ מקראי מספר בראשית פרק מ"ט. ערוגות הורדים הם המקום המתאים לשתייה. נוצרת כאן סימטריה בין דמי ענב (יין) לצבע הורד (דמים). הצבע השולט כאן הוא הצבע האדום (שני).

בית רביעי[עריכה]

הנאספים שנקראו לפני השתייה להתבונן בפני הארץ נקראים לאחר השתייה להתבונן בפני הוורד.
הורד הוא כמו זכר שמסמיק, נהייה אדום, לנוכח במראה של הארץ. יש כאן הרמוניה, סימטריה. ערוגות הורדים הם המקום המתאים למשתה יין, לכן את דמיו של הענב יש לשתות על דמיו של הורד.

בית חמישי[עריכה]

בבית זה ישנה תמונה של תאומי ורדים, שנוגעים זה בזה. תכונותיו של היין: בושם ואודם, מבושמים ומואדמים.

אמצעים אומנותיים בשיר[עריכה]

דימויים, מטפוריקה של הבגד, שיבוצים מקראיים, האנשה, הצבע האדום.


Sikumuna Logo.png דף זה או חלקו נלקח מתוך האתר סיכומונה - אתר הסיכומים החופשי.