ניתוח יצירות ספרותיות/דליה רביקוביץ/סינדרלה במטבח

מתוך ויקיספר, אוסף הספרים והמדריכים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המשוררת דליה רביקוביץ בצעירותה

תוכן עניינים

המשוררת ויצירתה[עריכה]

המשוררת דליה רביקוביץ נולדה ברמת-גן בשנת 1936. בהיותה בת 6 נהרג אביה בתאונת דרכים והיא עברה עם משפחתה להתגורר בקיבוץ גבע. בגיל 13 עברה לחיפה ושהתה אצל משפחות אומנות. מגיל 17 החלה כותבת שירים. ספרה הראשון "אהבת תפוח הזהב" זכה לשבחים רבים. בראיון עמה אמרה: "שירה קשה יותר לקרוא. מי שקורא שירה צריך להיות מאוהב במלים, הרבה דברים שמפתים אותנו בפרוזה, כמו דמויות, עלילה ותיאורים רחבים לא נמצאים בשירה...".

במשך השנים גבר בשירתה של רביקוביץ היסוד הפוליטי-חברתי: "אני עם דמעות העשוקים", הסבירה את עמדתה. בשירת המחאה שכתבה עסקה באיבה שבין העמים היהודי והפלסטיני ובקורבנות של עוולות חברתיים.

שיריה בולטים בעולם הרוחני העשיר המאפיין אותם, בראייתה המקורית את ההוויה האנושית ובשליטתה בעברית על מגוון משלביה.

דליה רביקוביץ היא כלת פרס ישראל לשנת 1998. היא נפטרה בביתה באוגוסט 2005.

מבוא[עריכה]

השיר "סינדרלה במטבח" (מתוך הספר: "אהבה אמיתית", 1987), מעמיד במרכזו סוגייה הקשורה בפמיניזם (תנועה לקידום שוויון זכויות לנשים). השיר מתאר את קורותיה של דמות המכונה בשם סינדרלה, ובכך יוצר זיקה מיידית בין המתואר בו לבין המוכר מסיפור האגדה הקלאסי. באגדה הידועה ניצבת סינדרלה הצעירה והיפה מול מציאות חיים עגומה שנכפתה עליה. היא נדרשת לשרת את אמה החורגת ואת שתי אחיותיה המרושעות ולהישאר כלואה בביתה, בשעה שהן יוצאות הדורות וחגיגיות לבילוי בנשף, בו ינסו להרשים את הגברים ולכבוש את לבם. לפתע התחולל נס, ופיה טובה הלבישה את סינדרלה בשמלת זהב ובנעלי זכוכית ובעזרת כישוף הובילה אותה במרכבה אל אולם הנשפים. שם היא זכתה באהבתו המיידית של הנסיך, אשר גאל אותה ממצוקתה, נשא אותה לאישה והפך אותה למלכה.

מאחר וגורלה המופלא של סינדרלה האגדית שונה מגורלה של סינדרלה בשיר, עשויה דמותה של זו השנייה לשמש סמל למעמדן של נשים בכלל בחברה המודרנית.

תוכן השיר ומשמעותו[עריכה]

"השעות הטובות של סינדרלה עברו שם למטה במטבח"[עריכה]

פתיחת השיר בתיאור סיפורי המכיל בתוכו ניגוד אירוני. העובדה ששעותיה הטובות של סינדרלה עוברות עליה שם למטה, מלמדות על הפער בין תחושותיה הפרטיות החיוביות, לבין מעמדה הממשי במקום נמוך ונחות. הבחירה למקם את סינדרלה במטבח, מעוררת אסוציאציה סטריאוטיפית (דעה קדומה רווחת) לפיה – מקומה של האישה במטבח. כבר בפתיחת השיר נשבר מיתוס סינדרלה האגדית, שהרי היא סבלה מאוד מעבודתה המאומצת במטבח, בעוד שסינדרלה בשיר חווה דווקא במטבח את רגעיה הנעימים.

"היתה לה חירות הדעת / אם נאמר את זה כך."[עריכה]

בשורה השנייה מובהרת הסיבה לכך שדווקא שם למטה במטבח, עברו על סינדרלה השעות הטובות. מתברר ששם היא זכתה בחירות המחשבה. שם היא יכלה להפליג במחשבותיה מבלי שמישהו יגביל אותה. השורה השלישית אמנם נוקטת לשון הסתייגות ("אם נאמר את כך"), אך עדיין מחזקת את התחושה שבמציאות של דיכוי הגוף, היא מגשימה את חירות הרוח!

"היא הידקה את ידיה אל רקותיה / שערותיה היו מכוסות שומן."[עריכה]

בשתי שורות אלו מתוארת סינדרלה כמי שאולי מנסה להתמודד עם מצוקתה באמצעות התרחקות מהרע. אמנם מעשה הידוק ידיה אל רקותיה יכול להצביע על כאב ראש הנובע מהלחץ בו היא נתונה. בנוסף, יתכן שמעשה תפיסת הראש עשוי לרמוז למצב של אובדן עשתונות ולתחושה מייאשת של חוסר-אונים. אולם תיאור זה יכול גם לסמל ניסיון להתנתק / להיאטם אל מול המציאות המעיקה.

תיאור שערותיה כמכוסות שמן ממחיש בלשון מונמכת את היותה מלוכלכת, מוזנחת, דוחה - ובאופן סמלי את מעמדה הנחות בכלל.

"היא הפליגה בדעתה למרחקים / בלתי משוערים / בלתי מוסברים / תחושות שידעה בלי לנקוב בשמן."[עריכה]

בארבע שורות אלה מודגשת חירותה של סינדרלה המדומה להפלגה למרחקים. בדמיונה היא מצליחה לפרוץ את הגבולות באופן שלא ניתן לתאר. שתי השורות הקצרות הנפתחות באנאפורה של המילה "בלתי", ממחישות את העצמת תחושות חופש הדמיון שככל שהן גדולות יותר ובלתי ניתנות לביטוי והבנה, כך אפשר להסיק מהן עד כמה עצום הדיכוי בו היא נתונה במציאות. מי שנהנה מחופש במציאות, לא נדרש להפליג באשליות אדירות-ממדים של סנדרלה

"והיא השפילה את עיניה לסינור / המרובב והמוכתם / וידעה איזה מרחק גדול יש בין הכא להתם / אם בכלל ניתן לשער / ומה שמתחיל כאן ועכשיו / אין לו סיום בזמן / ולא נקודת זמן."[עריכה]

סינדרלה שבה למציאות. השפלת עיניה לסינור המרובב והמוכתם (הדגשת הלכלוך באמצעות שימוש במלים נרדפות), מסמל את מצבה המשפיל כמי שהפכה קורבן לעבדות. היא יודעת ומבינה שיש מרחק גדול בין הכא להתם (ביטוי בארמית שפירושו: "כאן ושם"), כלומר בין ה"כאן" – היותה מושפלת במטבח, ובין ה"שם" – המקום בו היא חולמת להיות, חופשייה לא רק בדמיון, אלא גם במציאות. השימוש המפתיע בלשון הארמית מבטא את תחושת הזרות והניכור של סינדרלה בעולם בו היא נמצאת. יתכן שהיא חושבת ומדברת בשפה גבוהה שאינה שפת המקום, ויש בה כדי לייצג מקומות רחוקים – אליהם היא שואפת בדמיונה. כעת ברור שהיא חווה מציאות המתחילה כאן ועכשיו, אך אין לדעת היכן ומתי תסתיים. נושא הזמן הנעלם מראה עד כמה חייה של סינדרלה "תלויים באוויר" – ביטוי לאי-וודאות בה היא חיה. כנראה שבשביל מי שנתון בעבדות, מפסיק לשמש הזמן כעוגן ביטחון. העובדה שיש התחלה לסבל, אך אין שום הגדרת זמן לסיומו, מעוררת תחושת ייאוש.

"והיא עשתה סביבה עיגול / וסימנה לעצמה סימן / דמיוני כמובן."[עריכה]

בבסיס תיאור זה, ניצב ארמז לסיפור התלמודי אודות חוני המעגל (מסכת תענית, פרק כ"ג). כידוע היתה בצורת קשה וברוב מצוקה החליט חוני לסרטט עיגול, להיכנס לתוכו ולא לצאת משם עד שאלוהים ברחמיו יוריד גשם. סינדרלה, כמו חוני המעגל, מבקשת לעשות מעשה שיש בו אלמנט דתי, בתקווה שתזכה בגאולה, אך בניגוד לחוני, היא מסרטטת את העיגול בדמיונה ושלא כמוהו, אין היא משיגה את מבוקשה. כך הופך ארמז זה, על דרך הניגוד, לדבר ביקורת המופנה אפילו כלפי אלוהים, שאיננו נעתר לתחנוני האישה וזונח אותה באומללותה.

"וראתה את השתיים ההן יוצאות במיטב בגדיהן / הדורות, מפוארות נוטפות בשמים / נטויות גרון. / והיא לא ממש רצתה להיות במקומן."[עריכה]

שתי השורות הראשונות מתארות את אחיותיה החורגות של סינדרלה היוצאות ברוב הדר וחן לבלות. השורה השלישית הקצרה – "נטויות גרון" היא ארמז מקראי לפסוק בו נמתחת ביקורת כלפי בנות ציון, עליהן נכתב: "ותלכנה נטויות גרון ומשקרות עיניים, וטפוף תלכנה וברגליהן תעכסנה" (ישעיהו, פרק ג´, פסוק 16). בנות ישראל מתוארות כמי שמתנהלות בצורה מפתה ובלתי-מהוגנת. הן מטות גרונן באופן מיני וקורצות בעיניהן הצבועות איפור. בהליכתן, הן מנדנדות את ישבנן ומשדרות מופקרוּת. לאנלוגיה הניגודית בין סינדרלה לבין אחיותיה יש משמעות ערכית. העובדה שסינדרלה "לא ממש רצתה להיות במקומן", מלמדת שבניגוד לאחיותיה המוכנות לשמש אובייקט מיני עבור גברים תאבי זימה, היא מעדיפה לשמור על כבודה ולהיוותר בצניעותה.

"אוצרות אין-סופיים היו לה בדמיון / ממש אין-סופיים / וללא צורה."[עריכה]

אולי זו הסיבה שאין לסינדרלה עניין להידמות לאחיותיה החורגות. בניגוד להן, היא נהנית מאוצרות רוחניים אין-סופיים. החזרה על המילים "אין-סופיים" מדגישה עד כמה עצום המרחב הדמיוני ממנו היא ניזונה. נראה כי לה אין צורך ועניין בהבל החן ובשקר היופי.

"היתה לה פקעת קטנה של חוֹם בגרון / והלמוּת לב עזה, חולנית. / והיא היתה מחוץ לכולם / בוכיה, קודחת / מוכנה בכל עת לחדול להתקיים."[עריכה]

בשתי השורות הראשונות מתואר מצבה של סינדרלה הסובלת ממועקה פנימית. הגוש החם שתקוע בגרונה מאיים לחנוק אותה. לבה הולם בעוצמה והיא חולה. מהשורה השלישית עולה כי היא סובלת מבדידות - היא לא שייכת לכולם. במצבה המדכא היא הופכת בוכיה, ולראשונה בשיר, הייאוש שלה נראה סופני – היא מהרהרת במחשבות אובדניות.

"היתה לה נקודת תצפית / נדירה בריחוקה / כאילו ישבה על כוכב מאדים / כוכב המלחמה."[עריכה]

למרות, ואולי כתוצאה מהייאוש בה נמצאת סינדרלה, היא בולטת בייחוד שלה המתבטא ביכולת התבוננות (הבנה) נדירה. יתכן שכאן זוכה סינדרלה בסוג של הארה. היא קולטת היטב את מצבה ומבינה שישועה לא תגיע מן החוץ. מתוך כך, היא מוציאה את עצמה מכדור-הארץ (ביטוי מובהק ל"כאן") וכאילו עוברת אל מקום רחוק וחיצוני – כוכב מאדים (ביטוי ל"שם"). אולי ממקומה החדש תוכל לעשות שינוי בחייה.

"והיא קמצה את אגרופיה ואמרה: / אני יוצאת למלחמה."[עריכה]

בסיום הבית הראשון והארוך של השיר, מכריזה סינדרלה באופן דרמטי על החלטתה לצאת למלחמה. זוהי קריאה מפתיעה משום שהיא באה לאחר ייאוש כה גדול, שמאחוריו היה ספק אם בכוחה בכלל להמשיך להתקיים. הצהרת המלחמה שוברת את הסטריאוטיפ של האישה הפסיבית והכנועה. סינדרלה מחליטה לנטוש את המטבח ולצאת למאבק שישנה את מצבה. שורות אלה יוצרות תחושה של תקווה, שכן נראה שסוף-סוף סינדרלה התפכחה והבינה שהגאולה תבוא מתוכה. אם היא תנצל את כישוריה ותגלה תושייה, היא בהחלט עשויה להיחלץ מהמצוקה ולזכות בחירות אמיתית, ולא רק דמיונית.

"ואחר כך נרדמה."[עריכה]

הבית השני בשיר מכיל שלוש מילים, אשר שוברות את הציפייה שהותירו שורות הסיום של הבית הראשון. אולי סינדרלה כל-כך התעייפה מהצהרות המלחמה, עד שלא נותר בה כוח לממשן. יש בכך ביטוי נלעג לפער שבין דיבורים למעשים. בסיום השיר מתחזקת מאוד העמדה הסטריאוטיפית הרואה באישה פטפטנית גדולה וביצועיסטית קטנה.

כאשר מגיע רגע האמת להוציא לפועל את התוכניות, נסוגה סינדרלה וחוזרת אל המציאות הפסיבית. היא משתמטת מהמחויבות לעצמה ובורחת באמצעות השינה. מכאן עולה שאין תוקף אמיתי להכרזת המלחמה שלה, שכנראה אף היא איננה חורגת מגבולות הדמיון.

דרך אחרת לקרוא את הסיום היא לראות בהירדמות סוג של השלמה במובן החיובי. אם לא באמת ניתן לשנות את המצב ולהפסיק את העוול, מוטב לה לסינדרלה פשוט לישון. אולי זהו דווקא ביטוי לניצחון. היא חדלה כעת לעבוד ועוברת אל מחוזות השלווה. במעשה ההירדמות עצמו, היא זוכה בחירות ממשית וסמלית כאחת, אף שברור כי לכשתתעורר, תיאלץ לשוב אל עבדותה, ואז אולי גם יתברר לה שבזמן שישנה, החמיצה את האפשרות להגיע אל הנשף, בו בת-דמותה האגדית הצליחה למצוא גאולה.

הרעיון המרכזי בשיר[עריכה]

השיר "סינדרלה במטבח" עוסק בדמותה הכפולה של סינדרלה. באמצעות אנלוגיה בין סינדרלה האגדית ובין סינדרלה בשיר, מביעה דליה רביקוביץ מחאה על מעמד האישה בחברה. העובדה שסינדרלה הקלאסית זוכה בגאולה (אף שזו באה לה מכוח עליון פלאי), בעוד שסינדרלה בשיר נידונה להיכשל במלחמתה בקיפוח, מכוונת לכך שנשים נידונות לדיכוי והשפלה, ולא זו בלבד שהאחראים לכך הם לרוב גברים, אלא שגם נשים אחרות שותפות בשתיקתן או בשתפן פעולה עם השלטון הפטריארכאלי (הגבר כשולט השבט / המשפחה) השולל מנשים קיום חופשי ושווה-זכויות. באמצעות תיאור דמותה של סינדרלה המודרנית, משרטטת המשוררת דמות נשית נחותה ומוזנחת הכלואה במקום עלוב וחונק, בו לא נותרת לה כל חירות, לבד מחירות המחשבה. אף על פי שהיתה רוצה להשתחרר ממועקת הבדידות והדיכוי, היא נאלצת להסתפק בשחרור רוחני בלבד. היא אולי מפנטזת את החופש ומפליגה בדמיונה למרחקים, אך בסופו של דבר היא נותרת שבויה בפסיביות שלה. ניתן בהחלט לחוש בביקורת המופנית לנשים עצמן, שאינן מצליחות להפוך את רצונותיהן לעשייה ממשית ובמקום לפעול באמת לשינוי מצבן, הן צוללות אל מעמקי הדמיון. "השאיפה לחירות היא עצמה חירות", כתב לודוויג ברנה. אם כך הדבר, הרי שבמציאות החברתית-דכאנית בה מתקיימת סינדרלה, השאיפה שלה לחירות היא עצמה חירות.

דרכי עיצוב - אמצעים אומנותיים[עריכה]

ארמז (אלוזיה)[עריכה]

  1. האנלוגיה הניגודית בין סינדרלה הקלאסית הנגאלת מייסוריה, לעומת סינדרלה המודרנית הנידונה לחיי עבדות ולכישלון שאיפתה להשתחרר. באמצעות ארמז זה, נשבר המיתוס בדבר כוחן של דמויות חלשות להתגבר על חולשתן ומובלטת המציאות הטופחת על הפנים, בה אין נסים ואין פיות ואין נסיכים. לעומת זאת יש דיכוי, קיפוח ואפליה. זהו ארמז שתפקידו לפקוח את עיני התמימות השבויות בתקוות שווא לשינוי פתאומי שיהפוך את קערת חייהן על פיה.
  2. הארמז לחוני המעגל משמש אף הוא כאנלוגיה ניגודית, בין חוני שבנחישותו שרטט עיגול ונשאר בתוכו עד שהצליח להביא את הגשם המיוחל, לעומת סינדרלה הנכנסת לתוך עיגול דמיוני, שברור שאין בו כל משמעות יישומית.
  3. "נטויות גרון" - הארמז המקראי לבנות ציון ההולכות בדרך הזיוף והשקר וכן האחיות החורגות של סינדרלה האגדית, אשר יחדיו מסמלות את כניעתה של האישה לגחמות הגבר והפיכתה לאובייקט מיני שתפקידו לְרָצוֹת ולמצוא חן.

מטאפורה[עריכה]

  1. המטבח בשיר משמש בתפקידו המטאפורי כמקום הבזוי בו על האישה להימצא. ההנחה השוביניסטית לפיה מקומה של האישה במטבח, מנציחה את הזלזול ביכולותיו של המין הנשי הנדחק אל מקום נתינת השירות הבסיסי ביותר – האכלה. המטבח כמטאפורה מסמל את הניסיון לחסום את אפשרות יציאת האישה מהבית והשתלבותה ב"עולם הגדול".
  2. "היא הפליגה בדעתה למרחקים" – ביטוי מטאפורי לחירות הדעת ממנה נהנית סינדרלה. למרות היותה כלואה "שם למטה במטבח", היא מצליחה לנוע בדמיונה במרחבים "בלתי משוערים", "בלתי מוסברים".

ניגודים – טוב – רע[עריכה]

"השעות הטובות", "חירות הדעת", "הפליגה בדעתה למרחקים", "אוצרות אין-סופיים היו לה בדמיון" לעומת "שם למטה במטבח", שערותיה היו מכוסות שומן", "והיא השפילה את עיניה לסינור המרובב והמוכתם", והיא היתה מחוץ לכולם בוכיה, קודחת מוכנה בכל עת לחדול להתקיים". ניגודים אלו משקפים את מצבה של סינדרלה הנעה בין עולם ממשי רע שבמרכזו עבדות והשפלה, לבין עולם דמיוני טוב המכיל כוחות נפש נאצלים ויומרה של מאבק לשינוי. הכוחות החיוביים שמתעוררים בסינדרלה מתבררים כלא מספקים, ומתוך הניגודים הללו מצטיירת מציאות עגומה, בה נאלצת סינדרלה להשלים עם מפלתה.

חזרות[עריכה]

מילים שונות חוזרות בשיר ומדגישות רעיונות שונים:

  1. "בלתי משוערים, בלתי מוסברים" – החזרה על המילה "בלתי" מעצימה את רעיון חופש המחשבה שגבולותיו כלל לא ניתנים להגדרה.
  2. "אין לו סיום בזמן ולא נקודת זמן" – החזרה על מושג הזמן מראה עד כמה הממד החשוב הזה נעדר מחיי סינדרלה שבהיותה כלואה במטבח, היא נטולת עוגן אובייקטיבי (הזמן) שיחבר אותה למציאות. העדר הזמן מסמל את העדר התקווה לשינוי.
  3. "אוצרות אין-סופיים היו לה בדמיון ממש אין-סופיים" – חזרה זו מדגישה את היעדר הגבולות בדמיונה של סינדרלה. ככל שרעיון זה מודגש יותר, כך על דרך הניגוד מודגשים הגבולות הברורים והנוקשים של עולמה הממשי.

גלישה[עריכה]

חיתוך השורות באופן הקוטע את השלמות התחבירית מבטא את סגנון הדיבור הקטוע שעשוי לאפיין את סינדרלה. "היא הפליגה בדעתה למרחקים / בלתי משוערים"; "השפילה את עיניה לסינור / המרובב והמוכתם"; "וסימנה לעצמה סימן / דמיוני כמובן". לגלישות הרבות יש תפקיד עיצובי של בניית מתח והשהייתו או של יצירת ציפייה ושבירתה. שבירת המשפטים יכולה לסמל את השבר הנפשי בו היא נתונה. מבנה השיר – השיר בנוי משני בתים. האחד ארוך מאוד והשני בן שלוש מילים בלבד. מבנה מיוחד ומקורי זה ממחיש היטב את רעיון ההחמצה שבבסיס השיר. לאחר שנבנתה ציפייה לשינוי העומד להתחולל ושיאה בהכרזה הדרמטית: "אני יוצאת למלחמה", מופיעה שורת הבית השני ומחסלת את התקווה שאכן השינוי אפשרי. ברגע בו ניתן להשתכנע בנחישותה של סינדרלה לקחת את גורלה בידיה, מגיעה ההתפקחות המרה בדבר חולשתה. הסיום הקצר והנחרץ סותם את הגולל על הסיכוי למרד מוצלח שבסופו שחרור וחופש. הגלישות מסמלות חוסר סדר,פיזור נפש, בלבול וסערת רגשות. כמו כן הנתק בין המשפטים השבורים יכול לבטא את הניתוק שלה מן המציאות.

סיכום[עריכה]

קריאת השיר "סינדרלה במטבח" מזמנת באופן טבעי התייחסות אנלוגית לאגדת סינדרלה.

למרות הנטייה הטבעית לקרוא את האגדה הקלאסית כסיפור של הצלחה, היום כבר אפשר לערער על ההנחה הקדומה שהצלחה ואושר הנם פועל יוצא של נישואין.

כלל לא בטוח שבנישואיה לנסיך, תזכה סינדרלה בחירות אמיתית. אפשר שהיא בסך-הכול מחליפה את האדון שישלוט בחייה. התפישה הפמיניסטית בוודאי תתנגד למשוואה הבסיסית והמקוממת לפיה: אישה מאושרת = אישה נשואה. החירות האמיתית תתבטא באפשרות להיות מאושר גם ללא ההתקשרות הזוגית המחייבת.

המשורר הגרמני פרידריך שילר כתב: "חירות מצויה רק בארץ החלומות" - מכאן עשויה להפוך שורת הסיום של השיר דווקא לאופטימית, שהרי ממנה ניתן אולי להסיק שבהירדמותה, זוכה סינדרלה בחירות להישאר נאמנה לעולמה הפנימי והדמיוני חסר הגבולות.

קישורים חיצוניים[עריכה]

Aloney Yitzhak Youth Village.JPG דף זה או חלקו נלקח מתוך האתר כפר הנוער אלוני יצחק.